חיפוש - חדשות , מים , קוב |1| - דף 9
לא מצאת? פשוט חפש.
-
היחס של הקוביות לצעצועים
22.05.13...יק הוא דרש שהן לא יהיו חזרתיות, שכל בניין יהיה שונה, כל רחוב אחר. כמו בעולם האמיתי שם בחוץ, החוויה הייתה צריכה להיות של עולם ענק ורבגוני. "טוב" חשבתי, "זה קל. הרי אם אני רוצה לבנות מרחב כלשהו הכי פשוט זה להעתיק דברים קיימים". ובכן... לא בדיוק. מאחר ואני צריך לבנות כמויות עצומות של רחובות ומבנים לא זהים, החלטתי להשתמש בגישה "פרמטרית" - כלומר אני מגדיר למחשב מהם הפרמטרים שהוא עובד איתם והוא מוציא לי את המרחב על מסך המשחק. וזה שם אותי מול הש... -
ביקורת אדריכלות ומיכאל יעקובסון
10.04.13...ריכלות אינה פוליטית. רגע, אני מבקש שוב מכל מי שהולך לקפוץ, לחכות עוד שנייה עד לסוף הטיעון (אסתי זנדברג, תעזבי את הסכין).ברור שהקמת מבנים, שכונות, כבישים, עמודים וגדרות הן מעשה פוליטי. אבל המעשה הפוליטי נעשה על ידי השלטון והיזמים ואין לו קשר לארכיטקטורה. אם מחליטים לבנות מתנ"ס לשכונה אחת ולא לאחרת, זה פוליטי. צורת המתנ"ס אינה פוליטית. בתכנון ערים יש המון פוליטיקה. ההחלטה איזה כביש יחצוץ או יחבר, ההחלטה על האדמות של מי לבנות ועל חשבון מי התקציב, הה... -
בטון חשוף וביקורת אדריכלות
2.04.13...ליידי דיוויס שתוכנן על ידי האדריכל רם כרמי. גם הפעם לא חוסך יעקובסון ביקורת, לא מכרמי ולא מאיתנו האדריכלים. כמה נקודת במאמר שוות דיון מיוחד כשמבנה ליידי דיוויס משמש דוגמה מעולה להדגשה.נתחיל בנקודה החשובה ביותר, זו שלדעתי מתעלמים ממנה אדריכלים רבים ולבטח התעלמו ממנה אדריכלי הברוטליזם - משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור לדבר מאיים. כדי להעריך אדריכלות מוצלחת – חלוקת חללים... -
יומולדת שנתיים ל Xnet אדריכלות
29.03.13...לה שגם נסיעה באופניים לא מספיקה וצריך ממש לחצות עבורם את הירקון.אחת הבעיות הגדולות ביותר של ביקורת האדריכלות בארץ היא ריכוז הדיון בתל אביב. כל עץ ברחוב צדדי וכל קוביית בטון מתפוררת מקבלים חשיפה ודיון מעמיקים בעוד שתהליכים עצומים העוברים על מרכזי ערים כמו נתניה, באר שבע, חיפה וירושלים חולפים להם מתחת לסף הראייה של העיתונות הארצית. למרבה הצער וההפתעה גם בזירת הבלוגים המצב דומה. מספר הבלוגים העוסקים באדריכלות ותכנון בירושלים, באר שבע וחיפה יחד מגיע ... -
אנשים או בניינים, מה עדיף לעיר?
26.02.13...רה, כך טוען האדריכל דן דרין. במאמר דעה שהוא מפרסם ב"הארץ" הוא קובל על העדפת שיקולי השימור בעיר תל אביב על פני כל השיקולים האחרים וכיום, במיוחד מול תמ"א 38."השימור בתל אביב נהפך ליעד על" כותב דרין בכתבה, "אם כי בתכנון העיר קיימים גם יעדים נוספים כמו איכות הסביבה, אספקת נגישות קלה לכל באמצעות מערכות יעילות להסעת המונים, איכות חיים עירוניים, רווחת תושבי העיר, פיתוח העיר כבירת העסקים של ישראל והתאמתה ליעדים הלאומיים. תוכנית השימור, שהתווייתה החלה בשנ... -
אדריכל פנים, ארכיטקט פנים, ארכיבישוף פנים!
24.02.13"האם הציבור הישראלי מסוגל להבחין בין אדריכלים מקצועיים ומורשים, לבין מי שאינם אדריכלים אך נקראים בשמות דומים עד כדי בלבול"? שואלת נעמה ריבה בכתבה ב Xnet וממשיכה, "האם הוא יודע שאדריכל ומעצב פנים אינם אותו דבר? האם הוא יודע שהמושג 'אדריכלי פנים' הוא חסר משמעות"?נעמה עושה לנו סדר בהגדרות החוקיות ונותנת בהם סימנים:1. אדריכלים (בעלי תואר b.arch)2. הנדסאי אדריכלות3. מעצבי פנים (בעלי תואר b.des)4. מעצבי פנים בוגרי לימודי תעודהלכל אחד מהנ"ל יש זכויות שו... -
שכונה ריקה
19.02.13עילם טייכר חוזר לשכונת ילדותו בכרמיאל מגלה שכונה ריקה. בכתבה מרתקת ב Xnet הוא מתאר רחובות ללא אנשים, גני משחקים ללא ילדים, מרכז מסחרי עייף ומחירי נדל"ן נמוכים. שכונה אחת כמשל לישובי פריפריה של גגות אדומים."הרציונל העירוני מאחורי שכונות הווילות הישראליות" כותב עילם, "היה משיכת אוכלוסייה יהודית חזקה לערי השדה החלשות ושמירת התושבים המבוססים לבל ינטשו את הערים האלה. הנחת היסוד של קובעי המדיניות הייתה ועודנה: אם לא יינתנו לאזרחים האלה מרחב מספק ובתים ... -
קול קורא: מרחב 2013 - בניה ירוקה בישראל
5.02.13...ורא לעבודות לתערוכת מרחב 2013 של עמותת האדריכלים תתמקד בבנייה ירוקה - בניה אקולוגית, בת-קיימא, חסכונית באנרגיה ויעילה בניצול משאבי הטבע. להלן הודעת העמותה:מרחב 2013 - בניה ירוקה בישראלאנו מעוניינים לתת במה לפרויקטים מעולים השמים את המחויבות הסביבתית בראש, מבלי לוותר אל מצוינות אדריכלית ואסתטית. אנו מבקשים להציג פרויקטים שבנייתם הסתיימה בשנים האחרונות והם עומדים בסטנדרטים ירוקים: תקנים ישראליים, תקנים בינלאומיים והסמכות מקומיות ועולמיות (למשל LEED... -
בלוג חדש - אורבנולוגיה
29.01.13...ם המרחביים וההזדמנויות לתיקונים בסביבה העירונית". המעבדה לעיצוב עירוני היא גוף מחקר שנוסד בשנת 2009, על ידי האדריכלית ד"ר טלי חתוקה בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, ובעטיה קיבלה את פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2012. אנו כמובן שמחים מאד על כל אתר שעוסק באדריכלות ואורבניות בישראל ונעקוב כאן אחרי הפרסומים בבלוג. הגיע הזמן שהעבודות של המעבדה לעיצוב עירוני יוצגו גם בעברית ולא רק באנגלית כפי שנעשה עד כה באתר הרשמי.אז הנה הקישור לבלוג שוב. -
העיר והאופוס ה31 של תום בייקין-אוחיון
23.01.13לפעמים, שיטוטים ברשת בימי בחירות מגלים אוצרות, כזה הוא הבלוג של תום בייקין-אוחיון. הבלוג הזה לא עוסק בדרך כלל בנושאים בהם אנחנו עוסקים כאן באתר אבל סדרת כתבות אחת שלו היא למעשה פרקים מספר העוסק בעיר והוא שונה ואחר ובהחלט שווה את המאמץ."ספר זה" כותב תום בהקדמה, "המבוסס על סדרת הרצאות שהעברתי באירוע 'בית ריק – הקיבוץ', מבקש להתחקות אחר ההיסטוריה של הדבר הזה שלו אנו קוראים עיר (...) מה עושה קהילה של תושבים להיות עיר ולא כפר או קיבוץ, או כל ישוב מסוג... -
לגור בבנין מיוחד כמו כולם
9.12.12שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת... -
על ממ"דים וחדרי מדרגות
22.11.12...ות. הוא לא סתם מעבר אנכי עבורם. הוא מקום מפגש. יש בו חלונות, מדרגות רחבות ומעקות ברזל מעשה ידי אמן. זהו החלל הציבורי של הבניין, חלל שלא משתמשים רק בעתות מצוקה; זאת בניגוד גמור לחדרי המדרגות הצעירים, שהם בסך הכל מגדלי בטון אטומים שעושים הכל כדי שלא יעברו דרכם. חדרי המדרגות הללו הם תוצאה של אדריכלים שלא ידעו לבצע את עבודתם נאמנה. הם נתנו לתקנות בטיחות לשעת שריפה להכתיב מציאות אדריכלית עצובה ולא הצליחו להציע אלטרנטיבה שתדע לתת מענה בטיחותי ובו בזמן ... -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12...ומוציאות אותו בנקודת הכינוס.אחרי זה באים אנחנו האדריכלים ומסבירים שזה בגלל הצפיפות, חתך הרחוב או משהו דומה...ועם כל זאת, העובדה שלא אנחנו שקובעים לא אומרת שאנחנו פטורים מאחריות או יכולת השפעה. אנחנו לא קובעים איזו עיר תפרח או תדעך, אבל גם בזו וגם בזו אנחנו אמורים להוביל את המדיניות שקובעת את איכות החיים העירונית. לאדריכלות יש השפעה. היא לא הגורם העיקרי בקביעה לגבי הצלחת המאקרו של העיר אבל במיקרו היא שולטת. שם הקרב שלנו ושם אנחנו "זונות של יזמים". -
לא ללמוד מלאס ואגס
30.10.12וועדת השילוט של עיריית ירושלים החליטה לאפשר את הצבתו של שילוט אלקטרוני מואר בעיר. ירושלים גם כך עמוסה לעייפה ברעש ויזואלי והשאלה היא האם בדרך לשימור חלקים בה מהלכים כאלה באמת תורמים משהו לעיר מלבד כסף לקופה.בכתבה בNRG מדווח כי אדריכל העיר, עופר מנור הביע התנגדות לנושא השילוט ולכן התקבלה בינתיים החלטה שהשילוט ייועד רק למודעות של מחלקת התרבות. על פי הכתבה נראה שיו"ר הוועדה קובי כחלון ממש להט לנושא ומעלה גם טיעונים כאילו שילוט כזה יפחית את העומס. כח... -
שלושה סיבובים בקיבוץ נען
17.10.12מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
