חיפוש - חדשות , מכ , שיש |1| - דף 10
לא מצאת? פשוט חפש.
-
הקניון הכי נמוך בעולם
3.12.12...טבעיות סביבתית מושלמת, טועה. בעוד שנתיים וחצי, בהשקעה של מאתיים מיליון ₪, בתכנונם של האדריכלים במשרד יסקי, מור, סיון, יבנה, נחשו מה, קניון, עוד קניון (לא זה שבטבע), שיהיה עטוף בלוחות מתכת בוהקת, בפסי אבן חתוכה שנחתכו באמצעות מכונת חיתוך מדייקת, בקווים ישרים שיקיפו אותו מכל צדדיו ובעיקר, בסדיני זכוכית מנצנצת שיעטפו אותו". "מה לקניון הזה ולים המלח?!" שואל מטלון, "קשה, או בלתי אפשרי לתכנן "קניון" שיתאים מבחינה אינטלקטואלית לסביבת ים המלח. כל רעיון א... -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12...אחד קצר מאד וגם אליו כולם מגיעים ברכב. עיר פורחת בלי צפיפות? ביקושי שיא לדיור במקום בלי הולכי רגל?! מה, זו לא התוכנית המופלאה של פטריק גדס שיוצרת את הביקושים?!?תעשיות אוהבות להצטופף ולהתכרבל עם עצמן. דטרוייט ריכזה את תעשיית המכוניות האמריקאית לפני חמישים שנה, ונציה את תעשיית הזכוכית לפני חמש מאות. חברות סטארט-אפ מתכרבלות במתחמי הרצליה ומת"מ ותעשיית הכסף של כל המדינה מסתכלת על כולם ממרומי המגדלים במרכז תל אביב. התעשיות האלה הן מוקדי הכח האמיתיים. ... -
הקיבוץ בלב ירושלים
23.10.12הביתן האמריקאי בבינאלה לאדריכלות בוונציה הציב את ההתערבות האורבנית במרכז השיח אבל גם אצלנו בארץ מתגלגלים פרויקטים כאלה. המרתק מכולם התרחש בירושלים בחג סוכות - פרויקט "הקיבוץ" של קבוצת "בית ריק".קבוצת בית ריק היא קבוצת אמנים ללא מטרות רווח שפועלת בירושלים. הקבוצה "פולשת" למקומות שנעזבו והוזנחו מסיבות שונות והופכת את המקום להיכל תרבות אוטונומי. העבודה על כל אתר אורכת חודשים ארוכים של בנייה ותכנון ולאחר סיומה מפורקת. דרך אירועים אלה מבקשת הקבוצה להד... -
האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?
21.09.12... כבר לפני אלפיים שנה. זה לגמרי לגיטימי במרחב שלנו. נכון, אז לא מסתכלים על הבנייה הערבית, שיש הרבה מה ללמוד ממנה, אבל גם זה חלק מהתרבות שלנו".בכתבה מוצגת גם התביעה במקומות רבים לגגות רעפים כחלק מהגדרות התב"ע וכן טענה שהירידה במכירות בשנים האחרונות נובעת מכך ש"הטעם הישראלי התעדן"... האם זה באמת כך? האם גג רעפים זה טעם נובורישי וגג שטוח זה עידון?תמר ברגר, מסכמת בכתבה את שאלת המקומיות ואומרת שהגיע הזמן לקבל את גג הרעפים כמות שהוא. “אני גדלתי בילדותי ... -
לנסוע ולחנות בעיר הגדולה
3.09.12שלוש כתבות מעניינות דנות השבוע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבות... -
השינויים בתנאי ההתמחות לאדריכלים - קריאה לפעולה
19.08.12...לן הודעה מטעם סניף הצעירים בעמותת האדריכלים המאוחדים ו"אדריכלצ'יק":לאחר מספר חודשי דיונים מול לשכת שר התמ"ת בהשתתפות רשם האדריכלים הגענו לנקודת הכרעה. על שולחן הרשם נמצאת הצעתנו לפתרון כלל הבעיות בתהליך ההתמחות. ההצעה מטפלת במכלול הבעיות: הגדלת מספר האדריכלים המאמנים ושינוי הגדרתם, הקטנת ההספקים הנדרשים במהלך תקופת האימון, שינוי מבנה הבחינה לרישוי, פתרון לבעיית הרישום של חלק מבתי הספר, פתרון לנשים בחופשת לידה ולמילואימניקים ופתרונות מנהליים כלליי... -
ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב
6.08.12...ות, וגם השנה הגן הביקורתי רדום באקדמיה עצמה ואצל הסטודנטים". זנדברג מתייחסת גם לאופן ארגון התערוכה, "הפנינג אורבני היפסטרי תל-אביבי" היא מכנה את האירוע כולו.בהכללה, זנדברג צודקת בביקורתה. מרבית הפרויקטים היו מן השפה אל החוץ וגם לי הייתה הרגשה של "הנחתה מלמעלה" של פיתרון. היוצאים מהכלל מבחינתי היו עמרי רון ונועה קידר (כאן בתמונה, הדמיה מתוך הפרויקט של נועה קידר - בין קיסריה וג'יסר א-זרקא). מעניין לציין שגם מיכאל יעקובסון בחר בהם לשישיה הנבחרת שלו. -
חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי
23.07.12...ה, אלא מאפשר לנו לנכס כל מבנה עירוני קיים ולהסב אותו למשך לילה אחד לאירוע חזותי שמעניק לאותו מבנה פרשנות חדשה. דווקא המצבים הכי 'אפורים' ופרוזאיים כביכול – חזיתות חסרי ייחוד, יחידות מיזוג אויר, וכו' - הם הכי מעניינים בעינינו מכיוון שהם מאפשרים לנו להנפיש את היומיומי והמוכר כל-כך בסביבה העירונית שלנו בסיטואציה לגמרי לא צפויה שמייצרת קריאה אחרת של החזית. לעבודות האלה השפעה על העבודה האדריכלית? על הדרך שאתם מתכננים חזיתות למשל? האמת היא שלא חשבנו... -
נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות
14.05.12...יל לאבד קצת מהזוהר שלו. אני חושב שיש עייפות מסוימת מסוג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".השאיפה לעשיית כסף מול יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה שלא יטפלו טוב יותר בשטחים הפתוחים? למה לא להשכיר חלק משמעותי יותר מהנמל לעסקים שטובים לו ולתושבים, ולא רק לעסקים שמשלמים הכי הרב... -
סרטים בנושאי ארכיטקטורה בפסטיבל דוקאביב
22.04.12...נג.מיראז'מחקר ויזואלי של דובאי והפרספקטיבות הסותרות שמכוננות אותה: המרחבים האורבניים הריקים כנגד מחנות העבודה הצפופים, הנופש הראוותני של המשקיעים לעומת הבדידות המצמררת של הפועלים, העיר המודרנית והמדבר ממנו צמחה.מעויריםסקירה ויזואלית מרהיבה, תוך כדי התחקות אחר חזונם של מעצבי ערים חשובים מרחבי העולם – ארכיטקטים, מהנדסים, הוגים וקובעי מדיניות – בוחנת את עתידה של העיר כאתגר מרכזי הניצב בפני האנושות.---להזמנת כרטיסים ומועדי הקרנות היכנסו לאתר הפסטיבל. -
תחרות סטודנטים - סירה מבטון
11.03.12איגוד המהנדסים, עמותת האדריכלים ועיריית מעלות תרשיחא מכריזים על חזרתה של תחרות הסטודנטים לבניית סירת קאנו מבטון. התחרות כוללת תכנון, בנייה והשטה של סירת קאנו מבטון באגם מונפורט במעלות והיא פתוחה לכל הסטודנטים לתואר ראשון בארץ.עמית קני, מההמכון הלאומי לחקר הבניה שבטכניון מפרט עוד:בכל המועד פסח, תתקיים תחרות הישראלית ארצית לסירות קאנו מבטון באגם מונפורט במעלות. תחרות זו כוללת תכנון, בניה והשטה של סירות קאנו מבטון. התחרות תהווה הזדמנות לסטודנטים ל... -
מי מעצב בכוונה כדי לבלבל?
29.01.12...רשת" מציגה הרצאת וידאו ובה מסביר אלכס פן, פרופ’ למיחשוב ארכיטקטורה באוניברסיטת קולג’ לונדון, את ההגיון מאחורי השיגעון.חנויות איקאה מתוכננות בקפידה באופן שגורם לכך ש-60% מהרכישות של קונים בחנות לא היו מתוכננות מראש. הבלבול המכוון הזה מתסכל, אך הוא גם נועד במכוון לפתוח את ארנקי הקונים, מסביר פרופ’ פן. אלה הן מלכודות קונים מתוכננות בקפידה שלאורכן זרועות הסחות במטרה לבלבל את המבקרים ולגרום להם לשכוח את הכוונות המקוריות שלהם. באמצעות צמצום שדה הראיי... -
שנה נסגרת ושנה חדשה מתחילה
1.01.12במסגרת החגיגות הרגילות מסכמים מרבית האתרים את השנה ומביטים לשנה הבאה. מכל הכתבות אנו בחרנו הפעם להפנות לסיכום השנה של Xnet ולמבט קדימה של עיתון הארץ. יש תיקווה.שרון היבש ב Xnet חוזרת לעשרה משרדי אדריכלים שהציגו השנה באתר ושואלת כל אחד מהם מהו הפרויקט הנבחר שלו ומהו האירוע האדריכלי של השנה. בעוד שעל האירוע יש יחסית הסכמה - המחאה החברתית, הרי שבנוגע לפרויקטים הנבחרים יש רק מכנה משותף אחד - הם לא בארץ. מאכזב קצת לגלות שאף פרויקט בארץ לא ראוי לדעתם ש... -
ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב
19.12.11...ות שהכיכר המחודשת תתעלה על הכיכר הישנה והלא טובה, שגם אליה אין טעם להתגעגע, ובכל מקרה, להמשיך לשמור אמונים לסינמטק כבימים ימימה, יהיה מה שיהיה". אחרי הכתבה המשעשעת של זנדברג אפשר להתפנות ולקרוא גם ביקורת מנומקת וצלולה אצל יונתן קנטי. לטעמו הבעיה במבנה היא הצעקניות שבעיצוב. צינורות אדומים, אותיות מתקיפות מכל כיוון ועוד. הזדמנות חד פעמית לבחון את הבנין בעצמכם תהיה ביום שישי הבא (30 דצמבר) כשהאדריכל המתכנן, סלו הרשמן יקיים בו סיור לאדריכלים. -
המאבק בין העבר לעתיד
15.12.11...לא נשתוק כאשר ממשיכים לתכנן טעויות מודרניסטיות ברוח לה קורבוזיה בשנות האלפיים. אני מסתכל על שני המניפסטים ולא יודע בדיוק איך להגיב. השורות בהן טוענת נעמה טוענת שהאדריכלים יודעים טוב יותר מהלקוחות מה הם רוצים מפחידה אותי. מכל האדריכלים בארץ אני יכול לציין אחד, דווקא לא צעיר במיוחד שניסה מספר פעמים לשנות את מבנה הבלוק השכונתי הישראלי הטיפוסי... שמו רם כרמי. במובן הזה הוא באמת צעיר נצחי אבל התוצאה לא הצליחה והמבנים לא שוכפלו בהמוניהם על ידי לקוח...







