חיפוש - חדשות , מע , שטח |1| - דף 10

• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בעקבות דבריה של האדריכלית סמוק שמקדשת את שימור המבנים מעל לכל. מבחינתה הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה למחוק גם פינות קסם ציבוריות כמו מדרחוב נחלת בנימין."קשה להבין את פשר עקימת האף הזאת דווקא במקום שרחוק מלהסתופף בתחתית סולם המסכנות העירונית" כותבת זנד...
• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  האדריכל אמנון בר אור פרסם בארכיג'וב טור דעה מורחב על תכנית השימור של תל אביב. אמנון לא חוסך ביקורת מעיריית תל אביב ומהדרך המטעה בה היא מפרסמת את תכנית השימור. כך הופך חישוב כלכלי - פוליטי לקמפיין פרסום.עיריית תל אביב התחילה לפני 15 שנה תוכנית שימור בה הוגדרו... שימו לב! 1500 מבנים לשימור בעיר! זהו מספר עצום, לא הגיוני ומופרז לחלוטין שהגיעו אליו בזכות לחצים של אנשי שימור שאינם מבינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מ...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  ...קצוע האדריכלות למקומות שלא ידענו דוגמתם." ... "נקעה נפשינו מההשפלה המתמשכת שבה תחרויות אדריכליות מהוות שיטה לתעתע באדריכלים המנסים לפלס את דרכם." כך פותחת עצומה עליה חתומים כבר כ 300 אדריכלים.בשבועיים האחרונים עולים מהשטח לא מעט קולות המוחים נגד תנאי התחרות. נזכיר - לתחרות שני שלבים השלב הראשון הינו אנונימי ופתוח ובסיומו ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני, גם הוא אנונימי. בשלב השני ישתתפו ארבעת הנבחרים וכן עוד שמונה אדריכלים מוזמנים – ...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  עמותת מרחב פירסמה בבלוג שלה את עשרת הכללים ליצירה של ערים אנושיות מורכבות ומשובחות. המספר 10 המדויק גורם לי תמיד להרים גבה ולגחך קצת אבל האמת היא שבכללים האלה טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם...
• 

  עקב אכילס של חוק התכנון החדש

  11.12.11
  ...חות הזמנים הקבועים בחוק, תוך תשלום פרמיות למצטיינים. גם אם יקימו אלף מכוני בקרה, וכל בקשה להיתר תשוחרר עם החלטה תוך חודש מיום כניסתה למערכת. גם אם כל זאת ועוד יקרה, הרפורמה בחוק התכנון והבניה, נדונה לכישלון, אם בקצה, בסוף כל הסופים, יעמוד פקח אחד לכל 50,000 תושבים, שאינו בעל הכשרה מספקת, שהוא בעל תלות מוחלטת ברשות המקומית שמינתה אותו, ושאין לן כל סמכויות אכיפה של ממש. הי מחוקקים- ת ת ע ו ר ר ו !!! בלוג מומלץ, פוסט מומלץ, הכנסו וקראו עוד.
• 

  הגשת היתר בנייה בלחיצת כפתור

  8.12.11
  האם כפתור ה Send יחסל את תופעת המאעכרים? את ההמתנה במסדרון לחדווה שתחזור מההפסקה? כתבה ב"הארץ" מציגה את המהפיכה השקטה שהחלה במשרד הפנים ונמצאת כעת בפיילוט בירושלים, מערכת שתאפשר לנו להגיש את התוכניות לוועדות בלחיצת כפתור. "מדובר בשינוי גישה ולא רק בשינוי טכנולוגי", אומרת בכתבה ראש מינהל התכנון במשרד הפנים בינת שוורץ, "המטרה היא לפשט תהליכים ולהקל אותם. בשיטה החדשה כל משרד ממשלתי שיגיב לתוכנית יעדכן מיד את שאר המשרדים הרלוונטיים. תהיה שקיפות מ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...ע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדר...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  ...ג הציבור בועדות התכנון השונות (התנגדות פאבלובית אוטומטית כרגיל) אבל אז, במהלך שבין הדיון בוועדה המקומית לדיון במחוזית היזם פנה אליהם ובדיון במחוזית כבר הושג הסכם שענה למעשה על התיקונים שנדרשו. "שימו לב מה קרה כאן: כותב יאיר, "היזם הבין שגם אם הוא מציע פרויקט גדול ויפה, כל עוד הוא מתעלם מדרישות בעלות אופי חברתי, דרכו לאישור התכנית אינה סלולה! כיוון הרוח השתנה." ונאמר כולנו - אמן! * התמונות מהתוכנית באתר משרד הפנים, מנהל התכנון, תכנון זמין.
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  האשה שגרה במוזיאון

  31.10.11
  כתבה מקסימה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את הסיפור על האספנית שרלוט ברגמן ועל ביתה, וילה נסתרת הנמצאת למעשה בתוך מתחם מוזיאון ישראל. בוילה יהיה אפשר לבקר במסגרת "בתים מבפנים" שיתרחש בסוף השבוע הקרוב בירושלים. "בית ברגמן" תוכנן כמקום מגוריה של שרלוט ברגמן, שתרמה את אוסף האמנות החשוב שלה למוזיאון ישראל, אך בתנאי שהיא והוא (האוסף) יוכלו להמשיך לגור ביחד. בהחלטת ראש העירייה, טדי קולק, נקבע כי ביתה של ברגמן אמנם יקום בשטח הענקי של המוזיאון המתו...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת...
• 

  חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות

  4.10.11
  ...ט, שמעון קורנפלד, לנו נשאר רק להעריך ולשער שההתנהלות של מנהלי הפרויקט מטעם מרכז שמעון ויזנטל ובמיוחד של הרב מרווין הייר, הבעלים של המוסד המדובר (שמעון ויזנטל רק תרם את שמו), היו... נקרא לזה "קצת חסרי סובלנות". הייר הוא אחד הרבנים המשפיעים ביותר בקהילת ארצות הברית, עם יכולת גיוס כספים וקשרים מרשימים ביותר. מצד שני ההתנהלות שלו כשהוא מקדם פרוייקט תוארה פעם כגישת "לא לוקחים שבויים". ושוב אנחנו מתפעלים מהאירוניה המקסימה מספק לנו מוזיאון הסובלנות.
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  "מדיניות התכנון בישראל פשטה את הרגל. זה הזמן להגדיר חזון ותפיסה תכנונית חדשה." במילים אלה נפתח המסמך שכותרתו "לקראת סדר יום מרחבי חדש במדינת ישראל". המסמך הוכן במאהל ברוטשילד ותוכנו מעורר סערה ותגובות בעד ונגד. נקודה אחת במיוחד מציגה מחשבה מהפכנית. המסמך המדובר הוכן על ידי "פורום סלמה 60" – שיתוף פעולה בין מורים וסטודנטים מהמחלקה לארכיטקטורה של בצלאל, עם אנשי מקצוע בתחומי האדריכלות והתכנון, ואנשי מחאת הדיור ממאהל רוטשילד. המסמך מנוסח כקול קור...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...ק של השדרה, מאכלסים את האוהלים אלו שמגדירים את עצמם כמפסידיה המובהקים. יחד עם זה התשתית האירגונית של שניהם דומה להפליא. תוכנית השדרה על ציר התנועה המרכזי והמדשאות משני צידיו זהה לחלוטין לחתך גובה דרך מגדל החושף את גרעין המעליות בליבו והדירות משני צידיו. המגדל הוא שדרה אנכית וההפך. הטיול לאורך השדרה מגלה כי האופן, או הצורה שבה רשמה עצמה המחאה אל תוך תשתית זו, הוא מעין מניפסט ספונטאני לארגון של קהילה. את המדשאות תפשו האוהלים ונתיב התנועה ה...