חיפוש - חדשות , מתח , פח |1| - דף 9

• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...ם ליצירת אורבניות משגשגת בארץ?את כל אלו אנו רוצים להעלות בקבוצה הצעירה החדשה שאנו פותחים: תב"ע א' – קבוצת תכנון אלטרנטיבית. זו תהיה קבוצה שתפסיק לדבר ותתחיל לעשות. מטרתנו היא לבחור בכל פעם מקום אחר וליצור לו תכנון אלטרנטיבי המתחשב בקיים אך מציע פעולות להפיכת המקום לאורבני ומקיים. המטרה היא להגיש למוסדות התכנון תב"עות אורבניות ולראות איך המוסדות מגיבים לכך. כך נוכל להציב בפניהם מראה שתשקף להם, לנו ולציבור איך הגענו למצב התכנון הבעייתי הנוכחי ומה צ...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ...ויקט הגדול הבא כשבחלק מהזמן הוא טוען לקנאה ובשאר פשוט "שישקו לי בתחת". במקום לצטט הפעם מהכתבה נצטט חלק מהטוקבקים:"הכתובת היא עיריית תל אביב, שאפשרה את הפרויקט הזה, ואיך אפשרה אותו, ובידי מי הפקידה אותו. צריך לחפש את האמת מתחת לפנס הנכון." כותב "אדריכל מקומי"."אני לא קולגה, אני סתם תל אביבית, ואני חייבת להגיד שכל פעם שאני עוברת ליד הבניין הזה יש איזה כיווץ של בושה בלב. הטיח המנצנץ, הבומבסטיות - קוביית הבטון הלבנה הזאת נראית כמו טנק ענק ומנצנץ ...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...ן הבנוי על חורבות עיר דוד. ממצאים ארכיאולוגיים פזורים לאורך הכפר, אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו. התכנון של ליעד מציע להתנהג גם לשכבה חדשה כאל ארכיאולוגיה. רק שכבה מן הבינוי המוצע נחשפת אך ברובו הגדול המבנה חפור מתחת לפני הקרקע. הפרויקט מציג ההזדמנות לגלות את מכלול הכפר דרך מסלול תת קרקעי, מסלול המייצר פלטפורמה לעושר התרבויות הנחשפות בין השרידים הארכיאולוגיים. כל זאת בעוד שעבור תושבי המקום, העתיקות סביבם הן תופעה מובנת מאליה המקשה על...
• 

  בין ברוידא, מעוז ונורמן פוסטר, על צניעות וגאווה

  23.11.11
  ...גדול ושאפתני הוא מגייס את כל כובד משקלו ובזירה נשמעים גם טיעונים לאומיים (לאומניים?) "היו זמנים שקינאו בתשתיות של בריטניה בכל העולם" אומר בכתבהסר ג'יימס דייסון, אחד התומכים בפרוייקט. "הרכבות, הכבישים והביוב מיקמו אותנו לפני המתחרים האירופים שלנו במירוץ התעשייתי, אבל איבדנו את האמביציה של אבותינו הקדמונים. הגיע הזמן שנעשה משהו". עליזה ברוידא ורות מעוז, האדריכליות שזכו בפרס קרוון על פרויקט פארק רידינג, קיבלו אותו לדברי השופטים בזכות "תכנון רגיש...
• 

  שינקין כמשל

  20.11.11
  ...י לוהט והפך בשנים האחרונות לסתמי, האם הוא עוד יכול לקום לתחייה? האם מישהו בכלל רוצה אותו עדיין כסוהו של תל אביב? ביקורת על השיפוץ המתוכנן מושמעת בכתבה מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את האופי של הרחובות. שיפוץ מתוחכם יותר ישאף דווקא לבדל את הרחובות ולשמור על צביונם. העיר חוגגת את עצמה מדי, וכבר יש מי שרו...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ... במאמר ישנה התעלמות מוחלטת מהעובדה שיכול להיות, רק יכול להיות, שאנשים יודעים מה טוב בשבילם יותר ממה שמתכננים עבורם אדריכלים. יש לא מעט קיבעון מחשבתי בצד הבועה התל אביבית שבטוחה שכולם היו רוצים לגור שם אילו רק יכלו. יש לא מעט אנשים שבחרו מרצונם הטוב לגור ברעננה, או אפילו בזכרון יעקוב (אלוהים ישמור). אנשים שחושבים שחיי הקהילה בתל מונד טובים יותר מאשר חיי הקהילה במגדלי YO או מתחם רוטשילד. חלק מהם אפילו מצאו עבודה מחוץ לתל אביב, ברצלונה וניו-יורק.
• 

  הקרנת בכורה - חזיונות בלתי פוסקים - אריך מנדלסון

  10.10.11
  ...בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון. במשך פחות מעשור שנים פעל בארץ-ישראל, אך עבודותיו השפיעו רבות על האדריכלות הישראלית. לפני האירוע יערכו סיורים אדריכליים בעקבות יצירותיו של אריך מנדלסון במכון ויצמן למדע. 18:00 - סיורים במתחמים ובבניינים שתכנן מנדלסון במכון ויצמן למדע. 19:00 - קבלת פנים באולפ אבנר בקריית המכון. 19:40 דברי פתיחה, ד"ר יצחק שריב, סגן נשיא למנהל וכספים, מכון ויצמן למדע הקרנת הסרט ראיון - אדריכל ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור ...
• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  ...י אוהב את הסגנון הישראלי" אומר הישראלי הממוצע, "זה בית נעים, בא לי לשבת בפרגולה." "אתה לא מבין בעיצוב" עונה לו המעצב התורן, "זה בית בלי אמירה!" "עזוב אותי מאמירה באימ'שך, תן לשים את הרגליים על השולחן" אומרת אשתו-של. "תאספי את הצעצועים מהסלון!" מתחרפן האדריכל, "את הורסת את העיצוב!" זוהי המחלוקת האמיתית. זו הסיבה שהטוקבקים נחלקים לשני מחנות. למרבה המזל הלקוחות הם שקובעים בסופו של דבר ואנו האדריכלים נאלצים לספק בית נוח ונעים ומזמין ו"ישראלי".
• 

  הדברים שאפשר ללמוד מהקטלוג של איקיאה

  18.09.11
  ... והמעוצבים היא מעירה הערות שפועלות כמו בעיטה קטנה מתחת לשולחן "...תראו לי גבר ישראלי שנראה ככה, עם המשקפיים המעוצבים, שמשחק עם ילדיו בסלון שגודלו 11 מטרים. שלא לדבר על זה שיש שם ילדה מתוקה שמציירת בצבעי מים לגמרי לבד, ואבא לא חושש שהמים העכורים יישפכו על השטיח (השטיח!) כי היא ילדה מחונכת ומלאת סבלנות..."לקרוא ולהתגלגל מצחוק. בתור תרגיל עברנו גם אנחנו על הקטלוג ומצאנו תמונה אחת שבה בכל זאת מופיע משהו ישראלי מובהק - המנכל של איקיאה ישראל בשחור לבן.
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  ...קיימת כבר 60 שנה מסתבר שמעולם לא נבנו בה דירות כפרויקטים של יזמים. בראשית הדרך הוקמו הבתים על ידי עמידר ובהמשך על ידי דיירים בשיטת "בנה ביתך", אבל רק לפני שלושה חודשים זכו חברות יזמיות במכרזים לבניית כ 100 יחידות דיור בשלושה מתחמים שונים בעיר. התוכנית של ירוחם מנסה להבטיח שאנשי הקבע יעדיפו את העיר על פני הישובים האחרים בסביבה ומשתמשת לצורך כך בעידוד ממשלתי ומענקים של משרד השיכון וסיבסוד לאנשי הקבע. ראש המועצה אופטימי, היזמים אופטימיים, אבל קיים ס...
• 

  סופרטאנקר - ביג מיסטייק!

  10.07.11
  ...ה יהיה ברור יותר - תוכנית וועדות התכנון החדשות שעומדת כעת לפני אישור הכנסת, "סופרטאנקר לבירוקרטיה" כפי שכינה אותה ראש ממשלתנו, היא ,תוכנית גרועה - ביג מיסטייק ביבי, ביג מיסטייק. עירית סולסי, יו"ר מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל ומרצה במכללה החברתית כלכלית מסבירה בכתבה ב Ynet למה זה רע ומה צריך לעשות במקום. "הרעיון של נתניהו להקים ועדות דיור זמניות "כותבת עירית, "מזכיר את הול"ל בשנות ה-90. כמי שהיתה בוועדה המחוזית במחוז מרכז בתקופה זו,...
• 

  אריק בן שמחון מדבר על עיצוב פנים

  14.06.11
  ...רפילד, בלון הליום ומעיל מנופח, ולפי בן שמחון "היא צומת בין עולם הצעצועים לעולם הרהיטים הקלאסיים". לשאלה לאן הולך עולם העיצוב משיב בן שמחון שהבשורות יגיעו מתחום עיצוב הפנים. "עיצוב הפנים אמנם לא הגיע לרמה של הארכיטקטורה, ועדיין לא מהפכני כמו ה'חוץ' של המבנה, אך הוא בדרך לשם והוא יבשר את המהפכה הבאה. אנחנו עדיין שקועים בבאוהאוס שאילץ אותנו לחשוב ש-90 מעלות זה המראה הנקי, ושנקי זה טוב. ויש לי הרגשה שזה הולך להתערער". הכנסו מכאן לכתבה המלאה.
• 

  למי שייך הרחוב?

  13.06.11
  ...אד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם הייתה זוכה לטיפול נכון יותר ולהרחקת המכוניות. ההעדפה האוטומטית שלנו לתנועת המכוניות על פני הולכי רגל ורחוב שוקק וחי ברורה. כולנו רוצים לחנות ממש מתחת לבית, אם היה אפשר - היינו רוצים להחנות את הרכב כך שתא המטען יהיה צמוד למקרר במטבח. אבל כמתכננים אנחנו צריכים להיות מודעים ואחראים גם לשטח הציבורי שהחזיתות שלנו יוצרות. קחו למשל קיבוץ, בצורת הישוב הזו המכוניות הורחקו מהבת...
• 

  להצטופף בבקשה

  1.06.11
  ...ם עם אנשים אחרים. קשרים אלה מהווים הזדמנויות – חברתיות, עסקיות ותרבותיות. בכדי לעודד את יצירת ההזדמנויות חייב שיהיה ריכוז של אנשים במקום כך שהמרחק בין אנשים לאנשים ובין אנשים להזדמנויות יהיה קטן מאוד." בסיום הכתבה היא מסייגת "צפיפות עירונית היא מרכיב הכרחי של עירוניות טובה ומתחת לצפיפות מינימאלית לא יכולה להתקיים עיר. אולם יש עוד שלושה כלים נוספים חשובים לא פחות לקיומה של עיר משגשגת: נגישות גבוהה, עירוב שימושים ועירוב אוכלוסיות." מומלץ לקרוא.
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  תרבות ההנצחה הישראלית היא תופעה ייחודית למדינת ישראל טוען צבי לחיאני בכתבה ב Xnet, ומציג סקירה מקיפה על תולדות האנדרטאות בארץ מתחילת קום המדינה ועד היום. האנדרטאות הראשונות שהוקמו בארץ הושפעו מהפיסול הפיגורטיבי-לדוגמא: "האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניז...