חיפוש - חדשות , נוי , שטח |1| - דף 9

• 

  מגדלים בירושלים

  29.10.12
  "תוכנית-אב ומהלכי פיתוח מואצים מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירו...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  שלוש כתבות מעניינות דנות השבוע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבות...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...עדו להגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברחובות ובשכונות, בעוד שהתב"ע הנקודתית מטפלת בחלקות בודדות ללא התייחסות לסביבתן."תב"ע נקודתית הינה הכלי שנועד לפתור בעיות בתכנון מלמטה למעלה. לכאורה, דרך התכנון ההגיונית היא הפוכה - תוכניות בינוי הערים (תב"ע) פועלות בהתאם לתוכנית המחוזית ומבנים בעיר מתוכננים בהתאם לתב"ע. טוב ויפה אלא שכולם יודעים שזה לא עובד. המציאות מהירה מדי והתוכניות מגבילות מדי. "הקלה", "שימוש חורג", "תבע נקודתית" - כל אלה ואחרים הם מנגנונים ש...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינוי של תוכנית 3700 צפוי להישאר מנותק לאורך שנים מכל מרקם אורבני סביר מסביבו, בניגוד לשכונות מרכז העיר שגם הפחות עירוניות שבהן (כדוגמת אזור כיכר המדינה) לפחות מחוברות קצת לאזורים עירוניים ממש וביחד האזורים הללו מחזקים זה את זה".* התמונה כאן מהמצגת של קולקר קולקר אפשטיין המציגה את התכנית.
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לד...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...אורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות הופכים לדימוי של אבן, לטפט. אולי העיניים שלי מקצועיות מדי כשהמוח מפענח מיידית כל דימוי לצורת הבנייה שלו. אני מניח שמרבית הקהל לא מרגיש כמוני בתחושת הזיוף. אבל אני זה אני וביקורת אמיתית יכולה לבוא רק מתוך המקום האישי.וכך גם הביקורת של מיכאל.
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  ... שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרסום או העיריה עצמה מאמינים בזה.עד כמה שזה ישמע מוזר אני מאמין גדול במיתוג לעיר, אני פשוט לא מאמין בביצוע דרך מש...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  תחת הכותרת "מהפיכת עיור חדשה" מציג מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תח...
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  ... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות".
• 

  יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו

  30.05.12
  "ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירוני...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ... יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה שלא יטפלו טוב יותר בשטחים הפתוחים? למה לא להשכיר חלק משמעותי יותר מהנמל לעסקים שטובים לו ולתושבים, ולא רק לעסקים שמשלמים הכי הרבה?"התופעה אותה מתאר צדיק בדבריו אופיינית למקומות רבים בהם ההצלחה המסחרית אינה מרוסנת ובסופו של דבר פוגעת באיכות לתושב...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ט 2 - Associative Designאם כל זה נראה לכם מוזר ולא הגיוני? חשבו שנית, יש תחום בו אנחנו עובדים כך כבר שנים (רק שאנשים מבצעים את עבודת המחשב). יש תחום תכנוני בו האדריכל רק מגדיר חוקים ופרמטרים אבל לא את העיצוב - תב"ע. תוכנית בינוי ערים היא למעשה רק אוסף הוראות שאינו כולל תכנון פרטני. מתכנני ערים עובדים למעשה כבר שנים בשיטות של תכנון פרמטרי.התכנון הפרמטרי מאפשר לנו האדריכלים להגיע שוב אל האיכות שאנו מייחסים למוצר שאינו חזרתי. קל לראות את האיכויות הא...
• 

  לכבוש את השטחים הפתוחים

  7.05.12
  ...י הנהוג בארץ לבין המקומות המסוכנים עד כדי מוות. פארקים וחצרות שנשלטים על ידי חבורות נערים, מקומות בהם מסוכן להסתובב בלילה, מטרדי רעש שאף אחד לא מעז להשתיק.הטיעון שמעלה לרמן פשוט ומדויק - מערכת התכנון הפרברית בישראל מקדשת את השטחים הפתוחים, יוצרת עוד ועוד פארקים וגינות "לטובת הציבור". זה נוח ליזמים - קל למכור את זה לעיריה ולרוכשים, אבל בפועל מי שגר ליד הפארק לא זוכה רק לנוף אלא גם לאפשרות לגור ליד "חיות הטרף". הצפיפות הנמוכה של הפרברים אינה מאפשרת...
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  לאחר בחינת הרישוי האחרונה הרגישו חלק מהנבחנים שנעשה להם עוול וכעת הם מנסים להתארגן יחד ולפעול לשינוי הדרך בה נבחנים. אנו מפרסמים כאן את פנייתם אליכם, דווקא אל האדריכלים הוותיקים יותר, לתמיכה וסיוע.-------- ---------ביום חמישי האחרון התקיימה בחינת הרישוי באדריכלות של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. אנחנו כותבים את הדברים יום לאחר הבחינה ואנחנו חשים פגועים מהזלזול שהמבחן מבטא – בנו, כאנשים חושבים, כאנשי מקצוע, ובמקצוע האדריכלות בכלל. אנו חשים שבחינה ה...
• 

  תל אביב, עצור רגע ותסתכל

  16.02.12
  ...ם אלו בעוד כעשר או חמש עשרה שנה ולבחון את ההתפתחות העירונית והשינוי הצורני."אין ספק שהצילומים אופטימיים מאד, צבעוניים על גבול הקיטש כמעט. המבט הגבוה מלמעלה אל קו הרקיע, האפקט המשטח את הנוף, הצבעים החזקים מזכירים לפעמים עבודות פוטוריסטיות שגם הן מעריצות את האדריכלות המופיעה בהן. סדרת עבודות מעניינת במיוחד בנושאים שאינם אדריכלות צולמה בהפקת הקליפ של קרולינה. סצינות רחוב מבוימות אבל מדהימות ביופיין. תוכלו לראות עוד תמונות בדף הפייסבוק של רון שושני .