חיפוש - חדשות , נח , פח |1| - דף 7

• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  ...אילך כל המודלים שמתוכננים בישראל הם תלויי רכב פרטי. זה נכון שבשכונות שנבנו פה בשנות החמישים והשישים יש ערכים שאין לנו היום. הן אמנם מוזנחות מאוד, אבל היו בהן איכויות פיזיות ומרחביות שאין לנו בשום שכונה אחרת: קומפקטיות, שטחים משותפים בין הבניינים, מערכת שבילים שמקשרת בין כל חלקי השכונה, מרכזים מסחריים קטנים ובניינים בני שלוש־ארבע קומות - צפוף במידה, אבל בלי האנונימיות שמייצרים מגדלים רבי־קומות". להמשך קריאה של הכתבה המעניינת והחשובה הזו ב'כלכליסט'
• 

  מי יודע באיזו שנה לא יהיה מקום לבנות על כדור הארץ?

  3.02.14
  התשובה, במקרה זה, אינה חשובה. כי אופן החשיבה והתכנון שלנו בהווה, חייב להשתנות, בלי קשר ועם קשר למה שיקרה עוד X זמן וזאת בגלל הסיבות הבאות... אבל גם בגלל הרבה סיבות אחרות.תכנון המוסראנחנו חיים בעידן בו קצב ההתפתחות והשעטה קדימה הוא לפעמים בלתי יאומן. אם נסתכל אחורה 5, 10, 20 שנים - קשה להאמין לפעמים מה היה אז, לעומת ה"היום" ולעומת ה"מחר". התכנון עבור האדם והסביבה אינו יכול לשקוט על השמרים. יש נסיון, יש רצון, אך הבניה- התכנון והטכנולוגיה לא באמת הש...
• 

  חופש יצירתי ותקציב בלתי מוגבל: חלומו של כל אדריכל?

  2.02.14
  האדר' ירון בירנבאום , החי ועובד בשנחאי (סין) מבקר במתחם סיפאנג, ובמוזיאון החדש של האדריכל הניו-יורקי סטיבן הול ומדווח בכתבה מרתקת ועשירה ב-Xnet: המוזיאון, שתכנונו החל לפני כעשור ונפתח סוף סוף בנובמבר האחרון בעיר נאנג'ינג "משמש כשער למתחם פסטורלי בן 465 דונמים שבו פוזרו שלל מבנים המרכיבים את פרויקט סיפאנג ("ארבעה כיוונים"), עשרה אדריכלים סינים ועשרה אדריכלים בינלאומיים מובילים הוזמנו לתכנן 20 מבני תרבות, תיירות ומגורים בשטח המוזיאון: מרכז כנסים, מ...
• 

  כיצד לכסות את הבטון החשוף?

  26.01.14
  ...ם בסגנון הבינלאומי והאקלקטי, לא מצליחה עדיין לחולל התערוכה "הפרויקט הישראלי (מוזיאון תל אביב, 2000) למאות המבנים המודרניסטיים-המאוחרים והברוטליסטיים שנבנו כאן בשלושת העשורים שאחרי קום המדינה. גם אלה מביניהם ששרדו את תרבות ההזנחה והאלתור הישראלית, מצויים כיום תחת איום הריסה או שינויים בלתי הפיכים."נוסטלגיה איננה דבר של מה בכך. מה שהיום נראה לנו כאילו לא מזמן התיישב ביננו, תמיד יקבל עם חלוף השנים והפרספקטיבה המשתנה, נופח אחר. עם אהבה לבטון החשוף הב...
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ...תאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדחת השיפוצים והשפצורים של החיה, הנקראת גם תל אביבהפ...
• 

  דיור בלתי מושג

  2.01.14
  ...פונקציה של דיור עבור סטודנטים טמון פוטנציאל גדול שאינו ממומש כפי הנראה, בפרויקט הספציפי הזה וגם לא בפרוייקטים דומים לו. האלטרנטיבות לנצל אוכלוסיה אקדמאית הן רבות. שילוב של סטודנטים בחינוך על גווניו השונים, בתרומה לקהילה. סטודנט לאדריכלות יכול לשקם אזורים מוכי עוני והזנחה, סטודנט לפסיכולוגיה יכול לעבוד עם אנשים בסיכון, ועוד ועוד.הפוטנציאל הגלום בשיתוף פעולה פורה בין העירייה לסטודנטים בתמורה למגורים וסבסוד של החיים בעיר הוא אדיר ובלתי נידלה... חבל.
• 

  רכבת הפרברים

  26.12.13
  ...ש צורך בתחבורה ציבורית כדי להימנע מהשימוש במכונית הפרטית. אבל מה קורה כשצריך מכונית פרטית כדי להגיע לתחבורה הציבורית??!תחנות הרכבת בארץ, מואשמות פעמים רבות שהן מרוחקות מלב העניינים. החכמה הגדולה היא לאו דווקא המרחקים עצמם.. אנחנו הרי מדינה קטנה סך-הכל. חכמה גדולה, גלומה במחברים האורבניים, או - התכנון מוכוון הולכי הרגל ורוכבי האופניים.המחבר הוא סוד ההצלחה. מרחב עירוני מתפקד בעל קנה מידה נכון, ואסתטיקה נעימה לכל הפחות (אם לא יותר), הוא ההופך לאבן ד...
• 

  לא לצאת למרפסות!

  25.12.13
  ...ם מהן אף נפלו אל הרחוב.מדובר בפרויקט "גינדי בפארק" הכולל 76 דירות בשני מגדלים בני תשע קומות כל אחד. המגדל הראשון כבר מאוכלס במלואו. למרבה המזל ההתמוטטות ארעה במגדל השני שאליו הספיקו להיכנס 2 משפחות בלבד."לא לצאת למרפסות" כך הנחתה עיריית חדרה את 38 בעלי הדירות המבועתים בבניין התאום שמרפסותיו עדיין עומדות... מי יתן את הדין?צבי וילדר, דובר חברת גינדי השקעות, אמר כי "החברה הקבלנית שבנתה את הבניין בחדרה ואחראית כקבלן מבצע על איכות הבנייה היא אורתם־מלי...
• 

  מאות סטודנטים ואדריכלים הפגינו נגד תנאי ההתמחות

  13.12.13
  ...גיא ניר, סטודנט שנה ה' בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב: "אני מודה לסטודנטים שהגיעו מחיפה, ויצו והטכניון. שינו לנו את כללי המשחק, והתהליך לוקה בחסר" דינאי אורנשטיין, אדריכל צעיר ומתמחה: "זה רגע יפה. סוף סוף אנחנו מתאחדים סביב מטרה משותפת. רוב משרדי האדריכלים המאמנים ממוקמים באזור חיוג 03. אם אתה גר בצפון או בדרום כמעט ואין מאמנים". יונתן לבנדיגר, אדריכל צעיר, פעיל במאבק למען גינת פלורנטין: "מעמד האדריכל משפיע על נראות ה...
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...מות חדשות על גבי המבנה. השענת משקל נוסף זה אינו יכול להתבצע ע"ג הביסוס והעמודים הקיימים במבנה אשר לא נועדו לשאת עומסים נוספים ונדרש חיזוק של הביסוס והקונסטרוקציה. דרך הפעולה המתבקשת של חפירה בצמידות לביסוס הקיים, הגדלתו והנחת העומס הנוסף עליו כוללת סיכונים משמעותיים ליציבות המבנה. היות שיציבות הקלונס היא פועל יוצא של שטח המגע שלו עם הקרקע וסוג הקרקע, הרי שבקרקעות מסוימות (בעיקר בעלות מרכיב חולי משמעותי) קיימת אפשרות לשקיעה של המבנה בעת העבו...
• 

  האל פוסטר, אמנות: אדריכלות, תסבוכת, ביקורת.

  27.11.13
  ...בחו"ל, הרי שגם בארצנו הקטנטונת- כל אדריכל מושפע בעל כורחו מן המניעים הללו, שמהווים את עמודי התווך בתרבות האורבנית והמודרנית בה אנו חיים. חוויית הקריאה עצמה בהחלט לא פשוטה עבור אנשים המגיעים מהתחום, שכן יותר מאשר פוסטר נחוש לשטוח בפנינו את תורתו, הוא מעוניין להציף את השאלות המורכבות, אלו שימשיכו להדהד בראשנו גם אחרי שנסיים את קריאת הספר. פוסטר עצמו אגב, לא זר לביקורת לגבי התרבות הפוסט- מודרנית. למעשה, הוא חקר את השפעותיה על עולם האדריכלו...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...ו מבחינים במטרופולין נתניה - אשדוד כגוש אחד שמרכזו הוא העיר תל אביב - רמת גן. הפרוורים במקרה שלנו הם ראשון לציון, רעננה, נתניה, רחובות וכדומה. כלומר ערים קטנות ובינוניות עם שכונות יוקרה כמו הרצליה פיתוח, סביון, רמת השרון. כשאנחנו בוחנים את העיר מול הפרוור, אלה האלטרנטיבות.אני לא יודע אם שמתם לב אבל הרבה מאד אנשים עם יכולות כלכליות גבוהות מאד מעדיפים לגור בפרוורים האלה ולא בתל אביב.שוק העבודה בעירבניגוד למה שנהוג לדווח כל הזמן, יש עבודה גם בפרוורי...
• 

  פורסם התכנון של SANAA לבצלאל בירושלים

  11.06.13
  האדריכלים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה, בעלי של משרד SANAA, הציגו אתמול את תכנון קמפוס בצלאל החדש. התכנון פורסם במקביל באתרים שונים, בדרך כלל עם מעט מאד ביקורת. טוב, בשביל זה אנחנו כאן."לאקדמיה קשר עמוק עם המרכז האורבני של ירושלים", אמרה פרופ’ אילוז, נשיאת בצלאל בראיון ב'הארץ', "לכן אני לא רואה בזה מעבר, אלא חזרה למיקום המקורי, למהות של בצלאל. זה בניין שייתן מינימליזם וטוהר יפני שיעזרו להעביר את המטען הכבד של ירושלים. בעיר של אבן, בניין שרובו זכוכ...
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  ... בזכויות הבנייה כבר שנים כתחליף כסף. במקום לשקול שיקולי תכנון הן שוקלות שיקולי תקציב. השימור חשוב - פיצוי בזכויות בנייה (ואפילו ניוד זכויות), צריך לפתח כביש או בניין ציבורי - זכויות בניה. לחזק נגד רעידות אדמה - זכויות בנייה.אנחנו כל כך רגילים שזה כבר עד שקשה לנו לקלוט עד כמה זה אבסורדי. התכנון העירוני נועד לקבוע את איכות העיר, כלומר השיקולים לגובה של בניין מסויים, לכמות הדירות בו, צריכים להיות עירוניים. במקום זאת העיריות מתפרקות לגמרי מכוחן מול ה...
• 

  שקרים ירוקים על העיר והפריפריה

  12.11.12
  ... יותר מזה, כדי להוכיח כביכול את הטענה הם אפילו אומרים "עירוני זה יותר ירוק!".איך מוכיחים לנו שהעיר ירוקה יותר מהכפר?בקלות, מודדים רק את מה שרוצים ומציגים את זה יפה על מפה והנה, הוכחה!אז אני אומר, בואו נסתכל רגע על השטות הזו ונחייך יחד.התמונה כאן בפוסט מציגה את הטענה הירוקה כך: אנו מודדים השפעה של פליטת גזי חממה על ידי מכוניות. בדרך כלל מציגים את הנתון של זיהום למ"ר (מפה שמאלית). אבל! אם נחלק את כמות הפליטה למספר התושבים, נגלה שתושב העיר יוצר פחות...