חיפוש - חדשות , סל , עיר |1| - דף 10

• 

  מוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובה

  6.05.12
  ...ת, עיריות, תורמים, יזמים, אדריכלים... באמת שלא זכור עוד סיפור כל כך מדהים. ירושלים לא יכלה להמציא לעצמה פרודיה גדולה יותר מאשר לבקש להקים מוזיאון סובלנות על שטח של בית עלמין מוסלמי. סיפור שמתחיל בפתיחה יפה כזו לא יכול להתגלגל אחרת. קפקא לא יכל לכתוב משהו מריר ומצחיק מזה.וברוח הפארסה נסיים עם טוקבק מדהים שצמוד לכתבה: "מוזיאון הסובלנות? בירושלים? דבר מטומטם בשיא הטמטום, מיותר ומצחין. בגלל הטירוף והאלימות ברחתי מירושלים. הלוואי שייחרב לפני שייבנה."
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  ...לים - בית דירות שזבה בזמנו לתואר "הבניין הכי מכוער בעיר" וכעת נראה שעומד בפני הריסה בעקבות תכנית פינוי - בינוי חדשה. למרבה צערו של נועם, הבניין אינו מוכרז לשימור ודינו כנראה יהיה להיהרס.מרכז אמיר, הידוע גם בכינוי "בניין השופרסל", הוא בית מגורים בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ואגרון בירושלים, מול כיכר פריז. הבניין תוכנן בידי האדריכל דוד רזניק ב-1958, ובנייתו הושלמה ב-1961. הבניין ניצב על עמודי בטון בצורת וי מעל קומת מסחר ומוקף במרפסת רציפה. הבניין נבנה...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...יות הלא שגרתית של אקווה לאדריכלי הראווה של תחילת המאה ה-21 ובראשם הבריטית זאהה חדיד שהוכיחה כי אפשר לבנות כל מה שמתכנים באמצעות המחשב - ואפילו יותר. אבל גאנג, שחלמה להיות מהנדסת בילדותה, נוקטת עמדה שונה לחלוטין. בזמן שחדיד מפסלת בכישרון אדיר בניינים פנטסטיים שכוחם הוא בעיצובם, אצל גאנג הצורה האיכותית נובעת משורה ארוכה של מדדים וקטגוריות, מקצתם נבחנים סובייקטיביים לחלוטין. את הראייה המערכתית אך היצירתית הזאת צריך ולשנתיים שעבדה אצל אדריכל-העל רם ק...
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  ...שנעשה על ידי אדריכל גדול הוא בעל ערך שימורי לעולמי עד. צריך לקבוע סדר עדיפויות מה לשמר ומדוע".דעתם של הטוקבקיסטים ברורה יותר "הבניין מכוער!" הם קוראים."חברים" אומר סטניסלב, "צריך להודות, שהייתה בישראל תקופה אדריכלית בה נבנו בניינים מכוערים (בלשון המעטה), שהטילו את צילם המעוות על חזות העיר עשורים רבים. בניין הצים הוא אחד מהם. גם מלון דן פנורמה מאותה קוהורטה קלוקלת והלא אסטטית. את הבניין הנ'ל, לא הייתי אפילו מתאמץ לשפץ. פשוט להרוס את הכיעור הצרוף."
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...ובות מסחריים, אם תיווצר שם צפיפות אמיתית - זה לא באמת מעניין אותם. הקבלנים יפנו למי שיקדם את הפרויקט הכי מהר והכי יעיל ואלה הם המשרדים הגדולים והותיקים. אין ליזמים שום אינטרס לעשות את זה אחרת.(...) כולם רוצים מקדשי גבס אצלם בסלון, ובמילים אחרות, אין גיוון ולא מבחר. הישראלים רוצים את אותו הדשא בדיוק כמו אצל השכן, ורוצים נוף לים, לכן כשיבנו מגדלים בשביל אותם אנשים, זה לא כל כך יעניין אותם אם הדירה שלהם, בקומה 28 תעשה צל על כל שכונת נווה צדק.(...) נ...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ...*תמונה - איתי סיקולסקי, Xnet, שיתוף ויקיפדיה ו"דג קר" מוסיף:"לא ראיתי את הבניין, אבל הכי אהבתי את הדברים של כרמי על כך ש"בניין זה לא פסל אלא האווירה שנוצרת בחללי הפנים... בפקולטה למדעי הרוח בהר הצופים למשל, פרי יצירתו של כרמי, ה"אווירה" גורמת לסטודנטים חדשים להתייפח בייאושם כשהם מחפשים את הכיתה ומגיעים לחניה, רוצים לשירותים ומוצאים את המעלית. 4 שנים שם לא מספיקות להתמצאות במבוך הנורא הזה. והוא גם מכוער. העיקר שלא מבינים אותו ומקנאים בו. אהה."
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ..., אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו. התכנון של ליעד מציע להתנהג גם לשכבה חדשה כאל ארכיאולוגיה. רק שכבה מן הבינוי המוצע נחשפת אך ברובו הגדול המבנה חפור מתחת לפני הקרקע. הפרויקט מציג ההזדמנות לגלות את מכלול הכפר דרך מסלול תת קרקעי, מסלול המייצר פלטפורמה לעושר התרבויות הנחשפות בין השרידים הארכיאולוגיים. כל זאת בעוד שעבור תושבי המקום, העתיקות סביבם הן תופעה מובנת מאליה המקשה עליהם בגידור והגבלות סביב האתרים הארכיאולוגיים. במקום לספר לכם...
• 

  על צבע במבני חינוך

  9.11.11
  בית הספר מאיר דורון ברמת השרון תוכנן בציבעוניות רכה על ידי האדריכלים ברוך ברוך ויוסי סלומון. מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג כתבה שהכין עבור כתב העת "הד החינוך" ועוסקת בקצרה בהשפעת הצבע על המשתמש ובמיוחד במבני חינוך. צבע הוא כידוע מרכיב שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההרגשה, תחושת השייכות ואפילו הישגי התלמידים. בכתבה מצוטט האדריכל ברוך ברוך שאומר על המבנה: "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטי...
• 

  שיפוץ גנים ממחזר

  31.10.11
  כתבה במגזין הירוק של Ynet מספרת על הפרוייקטים של "רקמה עירונית" - משרד לאדריכלות נוף בו עוצבו ושופצו גנים ציבוריים, תוך שימוש בחומרים ממוחזרים מהמרחב הציבורי. אבנים שפורקו, קורות עץ וספסלים, הכל ניתן למיחזור ושימוש מחדש בגינות העיר. חלי אלול צלניקר וחוי ליבנה, השותפות במשרד אומרות בכתבה שהתוכנית מהווה מחשבה חדשה על מיחזור במרחב הציבורי: "דרך השקפה זו העיר מתנהלת בתהליכים מעגליים, בהם הפסולת יכולה לחזור ולהיות חומר הגלם למוצר הבא. אסטרטגיה עיר...
• 

  הדברים שאפשר ללמוד מהקטלוג של איקיאה

  18.09.11
  ... והמעוצבים היא מעירה הערות שפועלות כמו בעיטה קטנה מתחת לשולחן "...תראו לי גבר ישראלי שנראה ככה, עם המשקפיים המעוצבים, שמשחק עם ילדיו בסלון שגודלו 11 מטרים. שלא לדבר על זה שיש שם ילדה מתוקה שמציירת בצבעי מים לגמרי לבד, ואבא לא חושש שהמים העכורים יישפכו על השטיח (השטיח!) כי היא ילדה מחונכת ומלאת סבלנות..."לקרוא ולהתגלגל מצחוק. בתור תרגיל עברנו גם אנחנו על הקטלוג ומצאנו תמונה אחת שבה בכל זאת מופיע משהו ישראלי מובהק - המנכל של איקיאה ישראל בשחור לבן.
• 

  מודיעין נגד הירוקים

  22.08.11
  "החברה להגנת הטבע ועיריית מודיעין נמצאות על מסלול התנגשות" כותב טל בניומי בכתבה ב Ynet. לאחר שהוועדה המחוזית קיבלה את טענות החברה להגנת הטבע בקשר לבניה הרוויה הנדרשת בעיר, ממשיך ראש העיריה לנסות להרחיב את העיר לשטחים הפתוחים. "אנשי החברה להגנת הטבע נמצאים בהיסטריה ולחץ כי הם מבינים שהחגיגה שלהם בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה הסתיימה", אומר בכיר בעיריה ששמו לא הוזכר בכתבה. "הם זורים חול בעיני הציבור ויש להם חלק נכבד בתקיעת תוכניות בנייה בכל ה...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  ...וממה ואין בה תרבות. זאת לא הצפיפות האבסלוטית שקובעת, אלה תהליכים היסטוריים שמעבירים בכל מקום בעולם ולאורך כל ההסטוריה אנשים ומרכזים אותם למצבורים הולכים וגדלים. פעם אלה היו החקלאים עם הכפר במרכז, אחריהם הכפרים סביב עיר המחוז, ואז הערים מסביב לבירה הכלכלית וכעת הערים הגדולות מול ערי העולם. אם ישראל לא הייתה מבודדת אלא נטועה במרחב אירופאי גם תל אביב הייתה פרובינציה ואנשים היו נוסעים לבלות במקומות תרבותיים. באמת, מקומות בהם מתרחשות מהפיכות אמיתיות.
• 

  המדריך לבנייה ביו-אקלימית

  1.08.11
  ...הם." המדריך מקיף מאד ומכיל את החומר המקצועי שלומדים בדרך כלל בקורס אוניברסיטאי ואפילו שניים. רמתו של המדריך גבוהה מאד ומקצועית והוא כולל שרטוטים סכימתיים רבים.בתחילת המדריך נמצאים קישורים לארבעה כלים אינטראקטיביים: הצגת מסלולי שמש, הדמיה תרמית, טבלה פסיכרומטרית והצללת חלון. הכלים דורשים הורדה של קובץ והתקנה על המחשב ולצערנו דווקא אותם מצאנו קצת מסורבלים לתפעול והבנה של הדיוטות. תוכן הענינים של המדריך מציג את הנושאים הבאים: כללי: פיתוח ב...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  ...ות מהם מגיעים המוטיבים ששמשו אותו בתכנון, אחד מהם הוא אביו, אברהם, שיחד עם יעקב רכטר תכנן את גן יעקוב הצמוד לכיכר. "ההשפעה של אבא שלי ניכרת מאוד אף על פי שאני הייתי צייר כשהוא עוד עשה גנים. הגישה של גנן לגינה שונה מהגישה של פסל לשטח שהוא מקבל. הוא עובד על זה שהטבע יגדל ויקבל את הצורה שלו. אצלי הכל יותר מדויק. בחרתי את העצים לפי הפריחה, העלה והצורה שלהם ואני יודע בדיוק איך הם ייראו", אומר קרוון. בכתבה נשמעת גם ביקורתו של רם כרמי על תכנון הכיכר...
• 

  על כיכרות עירוניות ותחבורה

  31.03.11
  ...ס והרצח של כיכר דיזנגוף" כותב דני גת, "היה תגובה ישראלית פרובינציאלית, קצת מאוחרת, לגל עכור של אידיאולוגיה שסחף את המערב כעשור קודם לכן, הסגידה למכונית, שמשמעותה הייתה - בואו נסלק את הולכי הרגל אל מפלס גבוה, כדי שלא יפריעו למכוניות". גת מנתח את המבנה המקורי של הכיכר, החתך שלה, היחס בין גובה הבנינים המהווים את דפנות הכיכר וגודלה שיחד עם הטיפול הנופי המקורי, המזרקה והעצים הפכו את הכיכר למקום עירוני חי ומעניין. כתבה מומלצת, להלן הקישור שוב.