חיפוש - חדשות , סל , פסל |1| - דף 3

• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ...רק כדי לקנות, אלא גם כדי להתעדכן, לטייל, לראות ולהתראות, זוגות נאהבים - כדי להיפגש. ככה זה הקניון: אנשים לא חייבים לקנות, באים כדי להתעדכן במה שקורה בעולם, לפגוש שכנים. באים כדי להתלבש, מתלבשים בשביל לבוא לקניון".* בתמונה - פסלו של דוד עזריאלי במרכז על שמו בתל אביב (ויקיפדיה)לא ניתן לחלוק על עזריאלי לגבי התפקיד החברתי שממלא כיום הקניון. אבל אפשר להאיר את עיניו שלפני הקניון הצורך הזה סופק בקלות על ידי רחובות מרכז העיר. הקניון, על גודלו, עוצמתו הכל...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...ספרות על תל אביב ונדרשות לתמונת אילוסטרציה. כשרוצים לסמן "תל אביב", מציגים את מגדלי עזריאלי.אז מה יש בהם?אם חושבים על כך לעומק נראה שלאייקון אדריכלי אמיתי צריכות להיות מספר תכונות. נכון, כדאי מאד שהוא יהיה גבוה, למרות שכיפת הסלע כנראה תגבר על מגדל דוד כאייקון לירושלים, אבל מגדלי עזריאלי לא גבוהים יחסית לסביבתם. חלק מהאייקונים ניצבים נבדלים מסביבתם כך שהם בולטים יחסית לרקע (פסל החירות, האופרה בסידני) אבל גם בזה מגדלי עזריאלי לא מצטיינים. נראה שההצ...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, הוא היה המפיק ומנהל העבודה... אבל הוא לא באמת תכנן את הפרטים. במבנים הגדולים, בקתדרלות ומבני הציבור האחרים, הנגר הראשי תכנן וביצע את הדלתות והפתחים, אמני הויטראג' את הזכוכית, פסל ראשי ריכז את עבודות הפיסול באבן וכן הלאה. האדריכל נתן הנחיות אבל לא שרטט לנגרים את פרטי העץ ולא את פרטי האבן לסתתים. הוא נתן הנחיות כלליות והם ביצעו. זה היה "ברוח האדריכל" אבל לא בתכנונו.לאחר המהפכה התעשייתית ועם היכולת לי...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  ..., רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע הסופי של הפרויקט ולכן העדיפו להצניע הן את הזכייה בתחרות והן את הפרויקט עצמו. אין פלא שבאמצע שנות השבעים, בחרה הנהלת אגד לשבור קצת את הבאליות של הבניין ולהזמין מהאמן שאולי הכי מיוצג באדריכלות הישראלית – הפסל משה שטרנשוס, עבודת מתכת שתשתלב בחזית המערבית הפונה לדרך פתח-תקווה."ואם יעקובסון, מי שמוכר באהדתו לאדריכלות בסגנון המודרני כותב כך, מה נשאר לנו להגיד?... בולדוזר.
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...יות הלא שגרתית של אקווה לאדריכלי הראווה של תחילת המאה ה-21 ובראשם הבריטית זאהה חדיד שהוכיחה כי אפשר לבנות כל מה שמתכנים באמצעות המחשב - ואפילו יותר. אבל גאנג, שחלמה להיות מהנדסת בילדותה, נוקטת עמדה שונה לחלוטין. בזמן שחדיד מפסלת בכישרון אדיר בניינים פנטסטיים שכוחם הוא בעיצובם, אצל גאנג הצורה האיכותית נובעת משורה ארוכה של מדדים וקטגוריות, מקצתם נבחנים סובייקטיביים לחלוטין. את הראייה המערכתית אך היצירתית הזאת צריך ולשנתיים שעבדה אצל אדריכל-העל רם ק...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ...*תמונה - איתי סיקולסקי, Xnet, שיתוף ויקיפדיה ו"דג קר" מוסיף:"לא ראיתי את הבניין, אבל הכי אהבתי את הדברים של כרמי על כך ש"בניין זה לא פסל אלא האווירה שנוצרת בחללי הפנים... בפקולטה למדעי הרוח בהר הצופים למשל, פרי יצירתו של כרמי, ה"אווירה" גורמת לסטודנטים חדשים להתייפח בייאושם כשהם מחפשים את הכיתה ומגיעים לחניה, רוצים לשירותים ומוצאים את המעלית. 4 שנים שם לא מספיקות להתמצאות במבוך הנורא הזה. והוא גם מכוער. העיקר שלא מבינים אותו ומקנאים בו. אהה."
• 

  שיפוץ גנים ממחזר

  31.10.11
  כתבה במגזין הירוק של Ynet מספרת על הפרוייקטים של "רקמה עירונית" - משרד לאדריכלות נוף בו עוצבו ושופצו גנים ציבוריים, תוך שימוש בחומרים ממוחזרים מהמרחב הציבורי. אבנים שפורקו, קורות עץ וספסלים, הכל ניתן למיחזור ושימוש מחדש בגינות העיר. חלי אלול צלניקר וחוי ליבנה, השותפות במשרד אומרות בכתבה שהתוכנית מהווה מחשבה חדשה על מיחזור במרחב הציבורי: "דרך השקפה זו העיר מתנהלת בתהליכים מעגליים, בהם הפסולת יכולה לחזור ולהיות חומר הגלם למוצר הבא. אסטרטגיה עיר...
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  ...ארץ, אם הדירה הייתה כזו לא הייתי יכול להגיד עליה "ישראלית". אקלקטי - פסל עם מאפיינים הודיים ליד פסלים מדליית אל כרמל, שולחן עץ כבד עם כסאות אלומיניום קלים ועוד. חומרים "ישראליים" - קירות בהירים מאד, נישות גבס, חלונות בלגיים, ריצוף... איזו דלות חומר שמרחפת על הבית כולו. אני חושב שאנחנו צריכים לעצור לפעמים ולהסתכל גם על בתים כאלה. העין שלנו כבר עייפה מהמראה הזה ולכן זה נראה כמעט "לא מעוצב" אבל אלה המקומות שבהם אנחנו גרים ושאותם הלקוחות רוצים.
• 

  ויטו אקונצ'י בישראל - ארבעה אירועים

  6.05.11
  ..., אמריקאי ממוצא איטלקי. הוא היה משורר, עד שגילה שהדף הוא מרחב והמילים הן אמצעי תחבורה. הן מסיעות את הכותב משמאל לימין ומלמעלה למטה על הדף. בעקבות הגילוי הוא ירד מהדף אל המרחב הממשי של הרחוב. הוא הפך לאמן וידאו וגוף ואחר כך לפסל ולארכיטקט. ועד היום הוא ארכיטקט, כבר למעלה מעשרים שנה. סטודיו אקונצ'י אותו יסד יצר פרויקטים רבים ומגוונים, ביניהם: אי לאיש אחד בגראץ, פלאזה בממפיס, גלריה... בניו יורק וחנות בגדים בטוקיו. ב-1990 בתחילת דרכו כארכיטקט, הו...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  ...ות מהם מגיעים המוטיבים ששמשו אותו בתכנון, אחד מהם הוא אביו, אברהם, שיחד עם יעקב רכטר תכנן את גן יעקוב הצמוד לכיכר. "ההשפעה של אבא שלי ניכרת מאוד אף על פי שאני הייתי צייר כשהוא עוד עשה גנים. הגישה של גנן לגינה שונה מהגישה של פסל לשטח שהוא מקבל. הוא עובד על זה שהטבע יגדל ויקבל את הצורה שלו. אצלי הכל יותר מדויק. בחרתי את העצים לפי הפריחה, העלה והצורה שלהם ואני יודע בדיוק איך הם ייראו", אומר קרוון. בכתבה נשמעת גם ביקורתו של רם כרמי על תכנון הכיכר...
• 

  סיבוב בכיכר בראשון לציון

  21.09.12
  "רחובות משעממים שלא נועדו למעבר בני אדם או לפעילות אנושית, אלא רק למעבר רכבים." כותב מיכאל יעקובסון בסיבוב שהוא עורך הפעם בראשון לציון. "יש בהם אמנם מדרכות רחבות ומסלולי אופניים, אך גם הרבה מאד מכוניות, קירות אטומים שהשכונות מפנות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי....
• 

  סיור באנדרטת אבשלום פיינברג

  10.06.12
  מיכאל יעקובסון לוקח אותנו הפעם לסיור באנדרטת אבשלום. האנדרטה בעלת המבנה הכיפתי נבנתה לפני כ-50 שנה לזכר איש מחתרת ניל"י יליד חדרה אבשלום פיינברג על-ידי בני משפחתו. לפני כשנה הועתקה האנדרטה אל פארק נחל חדרה בעקבות סלילת צומת חדשה.מעניין לראות מה קורה לאתר כשהוא מועתק ממקום אחד לאחר. במקור הייתה האנדרטה מוצבת על גבעה קטנה, מוקפת בנוף של עצי אקליפטוס, נקודת עצירה לאורך הכביש או בטיול רגלי באזור. במיקומה החדש האנדרטה ממוקמת בגובה נמוך, היא אינה עוד נ...
• 

  הצצה אל הווילה הנסתרת של מוזיאון ישראל

  28.03.12
  מוזיאון ישראל פותח לסיורים את הוילה הנסתרת הנמצאת בו, ביתה של האספנית שרלוט ברגמן. הבית, שנבנה על ידי האדריכלים אל מנספלד ודורה גד, נחשב לפנינה ארכיטקטונית בסגנון בין-לאומי ובאווירה ים-תיכונית. אוסף הציורים והפסלים של בעלת הבית מייצג את מיטב האמנים של המאה העשרים שגברת ברגמן קשרה אתם קשרי ידידות במהלך חייה הארוכים. לכל מי שמעוניין לקרוא עוד על סיפור חייה של שרלוט ברגמן אנו ממליצים מאד על כתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet. סיורים בבית ברגמן מ...
• 

  "מנדלסון - חזיונות בלתי פוסקים" יצא לסינמטקים

  8.12.11
  ... שורות אלה חוזרות למעשה על אחת הביקורות הנוקבות ביותר כלפי האדריכלות המודרנית - שזוהי אדריכלות לשותפי סוד, לאנשים שלמדו אדריכלות, שהמבנים הטובים ביותר שלה הם פסלים אבסטרקטיים שלא אומרים הרבה לקהל הרחב, ושהתרשימים שייצרה והדיונים אודותיה טובים יותר מהתוצר שעומד ברחוב. סינמטק תל אביב - הקרנות בימי חמישי 18:00, שישי 14:00 ושבת 19:00סינמטק ירושלים - הקרנות בשני שבת וחמישי - לפי תוכניה חודשית סינמטק חיפה - הקרנות בחמישי ושישי - לפי תוכניה חודשית
• 

  אז אולי בכל זאת כיכר התרבות

  23.10.11
  ... חיבורן של שלושת השדרות הנפגשות בכיכר, חיבור הכיכר אל גן יעקב והארגון המחודש של הרחובות והתשתיות מסביבה. כל אלו מהווים את יסודות הצלחתה של הכיכר." בכתבה מוזכרת ההסטוריה של הכיכר מתוגנית גדס לתל אביב ועד ימנו. את התכנון הנוכחי ביצעו כזכור הפסל דני קרוון, בשיתוף משרד "תמא – תכנון מרחב אורבני" (אדר' נוף ליטל סמוק פביאן, אדר' אורנה פרייפלד בסט). הכתבה מלווה בתמונות רבות שצולמו לאחרונה (לאחר סיום השיפוץ. התמונה כאן מתוך הכתבה - צילום יאירה יסמין.