חיפוש - חדשות , סף , פרט |1| - דף 8

• 

  בעל המאה...

  27.01.14
  ...צמנו מה ההשלכות של מצב זה? מה קורה כאשר הרווח הוא השיקול היחידי בהתחדשות העירונית? אילו קריטריונים נזנחים כתוצאה מכך? ומי מפסיד מכל זה?"רוזנק מציע נקודה למחשבה, בדמות הקמה של גוף מימון ממשלתי אשר יעמוד מאחורי פרויקטי התחדשות עירונית. אך האם גוף שכזה, על אף ה"הילה הממשלתית", לא יהפוך גם הוא במהרה לגוף אינטרסנטי "הסוחט" את כספי הציבור?יש לעשות חושבים גדולים הרבה יותר ממימון של גוף נוסף ב"אדיבות" כספי הציבור.להמשך קריאה והעמקה בנושא מהותי ומשפיע זה.
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...ון (כפר סבא, רעננה, הוד השרון והרצליה) - 26% מבין הנסקרים ענו כך. היעדים הבאים הם תל-אביב (12.4%), פתח תקווה, קריית אונו וגבעת שמואל (10%), רחובות, נס ציונה ויבנה (9%) ורמת גן וגבעתיים (8%).אם נרחיב את היריעה עוד נגלה נתון נוסף - הנשאלים התבקשו לציין מהם השיקולים בגללם הם גרים במרכז ולא יצאו עוד רחוק יותר לחיפה או ירושלים. ובכן, השיקול של "זמן על הכביש", כלומר השיקול של נגישות לעבודה עמד על 13% בלבד.עכשיו בואו נסכם את כל זה ונחשוב בהגיון - לעובדי...
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...קרים רבים. ניתן אפילו לנסח אותה בצורה כלכלית - גברת ריקי כהן תרכוש השנה שני זוגות נעליים. אם זה יקרה בקניון, זה לא יקרה במרכז העיר. נעליים, קפה, ספרים, חולצות, צעצועים לדורון, עגילים לחתונה של נורית... אם ריקי כהן תוציא את הכסף בקניון, היא לא תוציא אותו ברחוב המסחרי של העיר.החלק הגרוע יותר הוא העובדה שהקניון מספק לעיר עוד דבר אחד מלבד קניות - הוא מספק את הרחוב המסחרי עצמו. את השטח הציבורי שבו הולכים האנשים סתם כי משעמם, סתם כדי להיפגש, סתם לצאת ק...
• 

  האם הזוועה התכנונית של תמ"א 38 תחריף?

  22.10.12
  ...בעיה לאומית, נפתור אותה מכסף פרטי ולא ציבורי. לכאורה זה טוב ויפה אלא שתמורת הכסף הפרטי פקידי האוצר מוכרים משהו, הם מוכרים את הזכויות השייכות לכולנו, את ההסכמות אליהן הגענו כציבור וגיבשנו בתכנית העיר. אם התושבים קבעו לעצמם שהעיר שלהם צריכה להיות מוגבלת ל 6 קומות, מי לעזאזל נתן להם סמכות למכור עוד 4 קומות מעל זה? בלי להתחשב במגבלות התחבורה, במספר בתי הספר והגנים או בכל התנגדות תושבים.תמא" 38 נולדה בחטא, חיה בחטא וכעת עוד רוצים שנאמץ את הממזר שנולד.
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניזם, OK?כיצד להגדיר "עיר"מבין הניסיונות הרבים להגדרת המונח הזה, אני מחפש הגדרה המאפשרת השוואה, או מדידה כלשהי. אין ענין בדעה פרטית, או רגשית. ההגדרה שאני מחפש תבוא לא כמכנה ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...יקגו. צעדים בכיוון זה נלקחו גם בערים רבות אחרות כמו פאריס, ניו יורק, ועוד מאות ערים באירופה ובארצות הברית."אדריכלים אוהבים את התפיסה של ג'יקובס. היא קלה להבנה, היא אומרת - זו הבעיה וזה הפיתרון, זו תפיסה שמסתכלת על העיר כעל אוסף של מבנים, רחובות, כיכרות, צמחייה. בגישה הזו אפשר בעזרת אדריכלות ניתן להפוך עיר למוצלחת. שמעתם בוודאי את הריקושטים של הגישה הזו במאמרים רבים: "תל אביב מוצלחת בזכות תכנית גדס", "כדי שהעיר תהיה מוצלחת היא צריכה להיות צפופה", ...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  5.07.12
  ...רמני פלוריאן הולצר את הקשר בין מרכזי הקניות לבין התשתיות הסמוכות להם. לכאורה, עבודותיו מתייחסות רק למסחריות שהכתה בישראל, אולם הן משיקות גם לקשר שבין המדינה לבין היזם הפרטי וכן לאיים הסגורים שהקניונים יוצרים בלב הערים. בנוסף מצליח הולצר לחשוף את המקומות בהם המודל ה"גלובלי" מקבל ספציפיקציות ישראליות מאד. התערוכה, במכוון, אינה מכריעה אם האדריכלות שכבשה את הארץ משנות ה-70 מוצלחת או בזויה. היא גם מנסה להמנע משיפוט מיידי מדי ולהחליט עבור ...
• 

  יקר לבנות? אפשר לשפץ

  5.07.12
  ...0 משפחות ישראליות משפצות במהלך השנה בסכום של 30,000 שקל ומעלה. נתונים אלה מדגישים שוב שאדריכלים ומעצבים צעירים יכולים להתמקד בשוק זה כדרך לשרוד כלכלית בזמנים של אי ודאות.שוק הבניה הפרטית נאמד בכ-6000 יח"ד בשנה (בנה ביתך) ובנוסף ישנן 45,000 התחלות בניה חדשות בשנה. 90% מהמשפחות הנכנסות לדירות החדשות מבצעות שינויי קבלן בטרם הכניסה לדירה ומשקיעות בממוצע כ-15,000 שקל בשדרוג הדירה. אם אנו מניחים שיש כ 2000 משרדי אדריכלים פעילים בארץ, הרי שהממוצע הוא 3 ...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...ותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר מכל את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בעקבות דבריה של האדריכלית סמוק שמקדשת את שימור המבנים מעל לכל. מבחינתה הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה ...
• 

  מחר ייפתח השלב הראשון בתחרות הספרייה הלאומית

  16.01.12
  ...למד; קרלוס פרוס. האדריכלים הבינלאומיים המוזמנים הם: שיגרו באן;פיטר בוהלין; משה ספדיה; דיויד צ'יפרפילדףועדת השיפוט תוכל להזמין, בסיום השלב השני, שלושה אדריכלים מועדפים להציג בפניה את ההצעה והדגם פרי תכנונם, ומהם ייבחר אחד. בנוסף, הוועדה רשאית לחלק פרסים לזוכים במקומות שני ושלישי.תקנון התחרות מפרט, בין היתר, את הערכת עלות הקמת הבניין – כ 250- מיליון ₪, לא כולל ריהוט, הצטיידות, מע"מ ועוד. כמו- כן, התקנון כולל את עקרונות ההסכם שייחתם עם האדריכל וביני...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...נים: סמדר כרמלי, אילן וענת ברגמן, ה.קיו.איי., גוטמן-אסיף, מתן ספיר ודן חסון- עירית כרמיאל – מתחם העירה – התחדשות מרכז העיר מתכננים: מייזליץ כסיף אדריכלים. עירית באר שבע – נווה מדבר- מתכננים: אדריכלית נוף אמירה ברמן, אסף רועי, מוריה סקאלי אדריכלות נוף, קיי.ג'י.בי. אדריכלים, אדריכל אסיף ברמן, אדריכלית שרה גנזל, ליואי דבוריינסקי אדריכלים - עירית נתניה – טיילות החוף מתכננים: עירית נתניה מנהל הנדסה. נתנאל בן יצחק אדריכלים. תכנון נוף ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...לים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפי...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ... ולהעביר ביקורת על כך שאין 'ערים אמיתיות' בפריפריה. זו התייפייפות. כדי שעירוב שימושים יצליח, כפי שהוא מצליח בתל אביב, צריך עוצמות פיתוח שיניעו אותו, עוצמות כמו שיש בתל אביב. לא כל ישוב הגיע לסף הכניסה הצרכנית, שמאפשרת עירוב שימושים. אם יש מסחר שלא ממריא מבחינת האיכות, ויש מעט תעסוקה שלא ממריאה - דבר משליך על דבר, ובסופו של יום - מוליך גם לאיכות מגורים נמוכה, שמושפעת מאיכות המסחר והתעסוקה הירודה." * התמונה כאן מתוך הכתבה המומלצת, צלם: איל יצהר
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  פעם בשבוע אני אוסף את זהר מהגן ואנחנו יוצאים לסיבוב בשדרה. המסלול שלנו קבוע ומתחיל בפינה של אלנבי. משם אנחנו מזדחלים לכיוון הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של ...