חיפוש - חדשות , ספר , שטח |1| - דף 8

• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ...יה לאשדוד. זו המשמעות האמתית של עיור אינטנסיבי, רק ככה באמת נקבל אזור עירוני בו צורכים פחות תחבורה, פוגשים יותר הולכי רגל ומקבלים אינטנסיביות גבוהה ושמירה על איכות הסביבה.בהמשך המאמר מציע ד"ר יודן רופא, גם הוא ממחברי המסמך, מספר הצעות קונקרטיות יותר: "יש צורך בחיזוק הגיוון העירוני - חברתית וכלכלית, וזאת על ידי חיזוק המרחב הציבורי בעיר. ניתן להשיג זאת על ידי שילוב של מגוון אמצעי תחבורה, פיתוח קומפקטי של מתחמים מרובי שימושים ומגוון של נופים תוך התא...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...צוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב ח...
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  ...ן מבטא – בנו, כאנשים חושבים, כאנשי מקצוע, ובמקצוע האדריכלות בכלל. אנו חשים שבחינה הקובעת האם אדריכל יכול להיות רשוי, צריכה להיות יותר מעמיקה ופחות שטחית. בחינה עם קריטריונים מדידים וברורים. נוסח הבחינה וניהולה היו בעייתיים ממספר היבטים:על פי חוק יש לערוך בחינה אחת לשנה. משרד התמ"ת אינו עומד בכך - בחינת הרישוי הקודמת נערכה בדצמבר 2010, מה שהשאיר אותנו תקועים בתהליך שאי אפשר לסיימו בפרק הזמן שנקבע בחוק.רשם המהנדסים והאדריכלים לא פרסם נושאים לבחינה....
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...מצעות טכנולוגיה עכשווית המאפשר למבנה לתפקד כמיצב אור פתוח לציבור בלילה.חולון היא דוגמא מקומית של קידום נשים ופרויקטים חדשניים, שהצליחו למנף את העיר באמצעות חשיבה ייחודית שמובילה כבר שנים מנכ"לית העירייה חנה הרצמן. די להזכיר מספר פרויקטים חשובים בעיר , כמו מוזיאון הילדים, המדיטק ומוזיאון העיצוב המצליח בתכנונו של המעצב הבינלאומי ממוצא ישראלי רון ארד, שתרמו רבות למיצובה מחדש של העיר. הסימפוזיון "אדריכליות יוצרות סביבה באמצעות כלים טכנולוגיים עכשוויי...
• 

  זנדברג נגד שאר העולם... שוב

  30.01.12
  ...ת האדריכלים. כרגיל היה בה את כל ה"בושה, עוון, אפרטהייד, התנחלויות!" וכרגיל היא התחילה בטיעון אחד, נסחפה לאחר ומאז אבדו עקבותיה. עם זאת, למרבה ההפתעה, יש בה נקודה אחת מעניינת וכמה טוקבקים ששווה לקרוא.הכתבה המדוברת דנה בתחרות הספרייה הלאומית ובמחאות נגדה. זנדברג מתרעמת במלוא הקיטור על כל מחאה שלא מבטלת קודם כל את ההתנחלויות... אבל זה כבר שקוף ומעייף, one trick pony שהולך וממצה את עצמו בהבאת קוראים.החלק החשוב לדיון מגיע בסיום הכתבה: "משכנה הנוכחי של...
• 

  טלי דינור וקרן סוהמי זוכות תחרות "נוף המחר"

  8.01.12
  כתבה בדה-מרקר מספרת על התחרות שזכתה לשם: "נוף המחר - תחרות רעיונית לעיצוב העתיד של המרחב הציבורי - אדריכלות נוף ב-2020" ועל הזוכות, שתי אדריכליות נוף צעירות, טלי דינור וקרן סוהמי. שתי הזוכות עובדות כיום במשרד אדריכלות הנוף גרינשטיין הר-גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי.מתוך הכתבה:ההצעה הזוכה כוללת פארק נייד - כלומר, מעין קרון עליו תישתל צמחייה ויוצבו בו מתקני פנאי שונים. הפארק הנייד ישמש מעין תחליף ירוק לרכבת המוכרת לנו. בנוסף, גם התחנות עצמן ייהפכו...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  ...כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. הניתוק הלך והחריף עם השנים. החזרת מרחב הכיכר ...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...ות האלפיים. אני מסתכל על שני המניפסטים ולא יודע בדיוק איך להגיב. השורות בהן טוענת נעמה טוענת שהאדריכלים יודעים טוב יותר מהלקוחות מה הם רוצים מפחידה אותי. מכל האדריכלים בארץ אני יכול לציין אחד, דווקא לא צעיר במיוחד שניסה מספר פעמים לשנות את מבנה הבלוק השכונתי הישראלי הטיפוסי... שמו רם כרמי. במובן הזה הוא באמת צעיר נצחי אבל התוצאה לא הצליחה והמבנים לא שוכפלו בהמוניהם על ידי לקוחות שראו את האור. עם מורין והצעירים של עמותת מרחב אני יכול להזדה...
• 

  עיר צפופה, עיר גדולה

  8.12.11
  ..."הערים שלנו לא צפופות מספיק" היא אמרה שנתפסת כעת כעובדה. אבל האם זה באמת כך? הבלוג "תכנון בירושלים" מציג את הדרכים המעניינות בהם אדריכלים יכולים לשקר לעצמם דרך סטטיסטיקה. הבעיה הגדולה ביותר של מדד הצפיפות היא שמחלקים את מספר התושבים לשטח השיפוט המוניציפאלי. זו כמובן שטות מוחלטת מאחר והשטח כולל בערים מסויימות שמורות טבע, אזורים חלקאיים ועוד. בחישוב כזה ברור למשל שירושלים תצא מאד לא צפופה, תוצאה שכל מי שביקר אי פעם בעיר יודע כמה היא מוטעית. ...
• 

  פרס עזריאלי 2010 - ובמקום הראשון... אף אחד

  13.11.11
  ...יה לאומנות ועיצוב בצלאל, ירושלים.מדברי השופטים: "מעלה על סדר היום חשיבה אדריכלית ביקורתית באופן בהיר, נועז ופרובוקטיבי. הפרויקט המוצע מציע חשיבה אחרת על תחום ומסורת מבני הציבור בעיר תוך הנעת דו שיח חשוב וחיוני". בפרס חביב הקהל זכתה העבודה: "הגדרת הוויתו של העבר" של ליעד מלכי בהנחיית פרופ' סעדיה מנדל, ד"ר צביקה ניקומרוב, אדר' בני ראובן לוי, אדר' דניאל אזרד, אדר' עודד גלרון, אדר' נתי רותם מבית הספר לארכיטקטורה, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.
• 

  על צבע במבני חינוך

  9.11.11
  בית הספר מאיר דורון ברמת השרון תוכנן בציבעוניות רכה על ידי האדריכלים ברוך ברוך ויוסי סלומון. מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג כתבה שהכין עבור כתב העת "הד החינוך" ועוסקת בקצרה בהשפעת הצבע על המשתמש ובמיוחד במבני חינוך. צבע הוא כידוע מרכיב שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההרגשה, תחושת השייכות ואפילו הישגי התלמידים. בכתבה מצוטט האדריכל ברוך ברוך שאומר על המבנה: "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטי...
• 

  הזוכים בתחרות אתר השחזור בראש פינה

  14.08.11
  ...יכלים זכו בתחרות לתכנון מבואה ומעלון לאתר השחזור בראש פינה. שלושת הזוכים הם אדריכלים צעירים שסיימו את לימודיהם בבצלאל לפני שנה בלבד. כחברים מתקופת הלימודים החליטו יחד לגשת לתחרות. "מאד מתאים לאופי שלנו להתחיל מתחרויות" מספר אופיר, "נראה לנו שדווקא בתחרויות יש אפשרות לאמירה אישית. לדעתי המקום האידאלי שבו התכנון והאמת פוגשים את המציאות הוא בתחרות מאחר וכביכול אין לקוח או יזם שבא סגור. בתחרות אין רסן מלבד מגבלות התחרות. ברור שאחרי הזכייה דברים ...
• 

  הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית

  14.07.11
  ...תוך התפתחות טבעית של סימטאות, בארץ הם נבנו כדי להגדיל את השטח שניתן להשכיר לעסקים וחנויות. כלומר העסק קדם לצורך במעבר של הולכי רגל. כתוצאה מכך מספר המבקרים במקומות האלה לא היה גבוה והם הלכו ודעכו. עם כניסת הקניונים לארץ הפכו הפסאג'ים לקטנים מדי והוזנחו סופית. אני ממליץ לקרוא את הכתבה. יש בה לקח לכל מי שחושב להעתיק צורת אדריכלות מתרבות אחת לאחרת וליצור אינסטנט ארכיטקטורה... מי אמר פרויקט "בלה לוגאנו" ביהוד? אגב, התרגום העברי למילה הוא "מפלש".
• 

  אז מה? אין בזה כלום? הערות על תמ"א 38

  28.06.11
  ...ית מתאר ארצית 38 נועדה להיות הכלי שיאפשר חיזוק מבנים תוך שהוא מעניק זכויות בניה ששוות כסף לכל מי שיבצע את החיזוק הנדרש. על הנייר זה נראה טוב ובשטח התחיל באז נדל"ני מטורף אבל כמעט כלום לא קורה בפועל. הסיבות כבר נסקרו כאן מספר פעמים ובקצרה נציין אותן: ראשית, שווי הזכויות האלה, זכויות לבנות קומה נוספת למשל, תלוי במיקום הנכס. כך קורה שבתל אביב שלוש דירות בקומה החדשה הזו שוות המון אבל בבית שאן - אפילו לא מספיק כדי להתחיל בשיפוץ. כלומר מראש התוכנית...
• 

  מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל

  22.06.11
  ...ים המוצגים ממקמים עצמם במרחב הפומבי ומיטיבים עימו. ככאלה הם מחויבים לרעיון גדול יותר, בתבניתם או בדרכי פעולתם, בתוך השיטה והמנגנונים הכלכליים והממסדיים הקיימים, ומממשים עצמם בתוך מרחב בנוי שלם. כך לדוגמה בפרויקטים אלה: ספריית גן לוינסקי לקהילות הזרות בתל אביב, בתכנונו של אדריכל יואב מאירי, מציבה את ארון הספרים באופן בלתי אמצעי במרחב הפומבי. הספרייה, כמתקן אוטונומי עירום ומתומצת, הינה פרויקט אדריכלי יוצא דופן שבו מעשה מינורי מחולל ומנסח מרחב...