חיפוש - עי , עיר , שער |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
האם יהרס בית המכס בנמל יפו?
26.10.11כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו... -
חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות
4.10.11...הקפאת בנייה מבית המשפט העליון. באוקטובר 2008 אישר בית המשפט את המשך הבנייה שגרר מיד לאחר מכן מהלך ארכיאולוגי בו פונו הקברים והשרידים המוסלמיים מהאתר. אז למה התפטרו גם גרי וגם חיוטין מפרוייקט כזה?הכתבה ב"הארץ" מצטטת גורם בעירייה שדיבר על "פערי מנטליות" בין מרכז ויזנטל בלוס אנג'לס, היוזם והמממן של המוזיאון, לבין האדריכלים. לדבריו, הנהלת המרכז "שיגעה" את האדריכלים, "ביקשה מהם עדכונים ברמה יומית ועשתה להם את המוות". אף אחד לא אומר יותר מכך ו... -
הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים
13.07.11...ם אישרה אתמול (13 יולי) את הקמת מוזיאון הסובלנות במרכז ירושלים. היוזמה להקמת המוזיאון, הביאה בעבר ביקורת אדריכלית רבה. ביקורת אחרת נוגעת למיקומו של המוזיאון על שטח בית קברות מוסלמי. האירוניה כל כך גלויה כאן עד שאמלא היינו יודעים אחרת, היינו חושדים שהתגלה חוש הומור בועדה המחוזית. את בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוציא מתחת ידיו יותר מרומזים שמטרת היזמ... -
חוק שימור מבנים... וכסף
26.06.11...ולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה מורידה את ערכו - ולכן על העיריה לשלם פיצויים.למה זה מעלה את ערך הנכס? אם שואלים את העיריה - זה בגלל שהבנין... -
שירות בוטיק אדריכלי ליזמים
22.08.23תכנון פיתוח נוף ותנועה- בניה רוויה, מגדלי מגורים, פרויקטים מורכבים. משרדינו מתמחה בנתינת שרות בוטיק לחברות יזמות ובניה, מפקחים, מהנדסים ומנהלי פרויקטים. תוך תכנון צעיר, דינמי, מדויק, איכותי ומקצועי. נעים להכיר שמי פנינה וידר בעלים של חברת Pnina Vider Architecture & Design משרדי מתמחה בתכנון ופיתוח של פרויקטים גדולים ומורכבים, בבניה רוויה, מגדלי מגורים, שכונות וילות, מסחר משולב מגורים ועוד… ברזומה שלי תכנון מקצועי ומדויק מול יזמים מובי... -
סיכונים בענף הבנייה
20.03.22לפני מספר ימים, הגעתי לאחד מאתרי הבנייה שלנו לצורך אישור יציקה של תקרה גדולה. ב 95% מהמקרים, בבדיקה מסוג זה, אני מעיר לקבלן מספר הערות, אותם עליו לבצע, כאשר בפועל, מדובר בדברים קטנים, שאינם קשורים לבטיחות.באותם 5% יוצאי הדופן, מתבטאת חשיבותו של מהנדס אחראי. בבדיקה שערכתי עם קבלן השלד, התגלתה טעות חמורה בהבנת התוכניות, הקבלן הכין את תקרה ליציקה באופן מסוכן, שאלמלא הביקור לצורך פיקוח עליון אותו ביצעתי, היה יכול להסתיים באסון.התמוטטות המרפסת שארעה ב... -
מלון קישלה /סטאי תל אביב-יפו
23.07.17מתחם הקישלה ביפו המבנה הוקם בסוף המאה ה-19 במקום בו ניצב מבצר הפינה הצפון-מזרחי של חומות העיר. ב-1897 ירש המבנה את בית המעצר ששכן עד אז בבית הסראייה הישן ביפו העתיקה. הוא ניצב מול בית הסראייה החדש, והשער הראשי שלו פונה מזרחה אל כיכר השעון. השער מעוטר בכיתוב ובטוגרה (חתימה) של הסולטאן עבדול חמיד השני. חלק מקירותיו החיצוניים של המבנה היו חלק מחומות העיר, דבר שניכר עד היום בחלקלקה שבחזית הצפונית של הבניין. מצדו הדרומי והמערבי הוא גובל במסגד מחמו... -
ארכי-תור הספרייה הלאומית
26.07.16..., זה שהחל לאחר מלחמת העולם השניה. המבנה תוכנן בשיתוף פעולה ע"י שלושה מהמשרדים המובילים של התקופה, והתכנון מתייחד בהידור ובפשטות, וכפי שצויין רבות, ברוח עקרונותיו של לה-קורבוזייה. חוש המידה של צוות המתכננים בתכנון מערך חללים נעים ומואר, ובו פרטים פיסוליים ועשירים, מקנה לו את מקומו החשוב בסיפור האדריכלות הישראלית.הסיור יעסוק באדריכלות המבנה, פנים וחוץ, ויכלול גם מבט למבנה העתידי המתוכנן ע"י הרצוג ודה-מרון.17:30 – הקרנת הסרט ושיחה עם פרופ׳ דנה אריאל... -
הקרנת בכורה - חזיונות בלתי פוסקים - אריך מנדלסון
10.10.11...רנה. הנכם מוזמנים להקרנת בכורה חגיגית של הסרט הדוקומנטרי חזיונות בלתי פוסקים על האדריכל אריך מנדלסון | במאי דוקי דרור הסרט עוסק בחייהם ובאהבתם של האדריכל אריך מנדלסון ואשתו, הצ'לנית לואיזה מאס. איך שינו סקיצות זעירות שצוירו בתופת מלחמת העולם הראשונה את פני הארכיטקטורה לתמיד? דרך בנייניו ומכתביו של אריך מנדלסון לאהובתו, מנסה הסרט להבין את משמעות "החותם"שהשאיר הארכיטקט המהפכן. אריך מנדלסון היה אדריכל מוביל בגרמניה שלפני עליית הנאצים ... -
חדרה, בת 120 וגוררת רגליים
16.03.11לא מובן הפרדוקס הזה - איך עיר שנמצאת במרכז מישור החוף, עם גישה מעולה לכביש 2, כביש 4, למסילת הרכבת אל תל אביב וחיפה, עם שכונה שיושבת ממש על הים... איך היא לא זזה לשום מקום? לכאורה חדרה הייתה צריכה כבר מזמן להיות עיר מרכזית. העיר יושבת על צומת תחבורתי, קרובה יחסית ונגישה, עם חוף ים משלה ושטחים לפיתוח שערים אחרות יכולות רק לחלום עליהם, ובכל זאת, הכל קורה בה קפוא. ואולי לא? משרד התחבורה אישר תקציב של מליוני שקלים לביצוע פרויקטים תחבורתיים שיכול... -
מתמטיקה עירונית בביסים קטנים
3.03.11למה יותר צפוף זה יותר טוב? אני קורא עכשיו חלקים של המחקר על מתמטיקה עירונית אליו התיחסתי במאמר הקודם שלי ואנסה כאן להציג כל פעם זוית צרה אחת. במאמר הזה אני רוצה להציג נקודה אחת בנוגע לצפיפות ולשאול שאלה שאין לי עליה תשובה - למה יותר צפוף זה יותר טוב? להלן תרגום שלי לפסקה המופיעה במחקר, אתם מוזמנים לקרוא אותה לפני השינה או לדלג ישר לתרגום לעברית בפסקה הבאה. מקור: אחד המאפיינים המובהקים ביותר של המחקר מראה שמדדים עירוניים רבים הם בקנה מידה סו... -
תחרות שערי הכניסה לטכניון
17.11.14...מגדלור 15, יפו.הגלריה בבית האדריכל מציגה:שערי הכניסה לטכניוןתערוכת העבודות המשתתפות והזוכות בתחרות הפומבית לתכנוןשערי הכניסה לטכניון – מכון טכנולוגי לישראל בחיפה פתיחה, הצגת העבודות הזוכות ודיון: יום ה' 20.11.14 בשעה 19:30 נעילה: 18.12.14 התערוכה מציגה הצעות חדשניות לשערי הכניסה לקמפוס הטכניון בחיפה. העבודות המוצגות מתמודדות עם מתן ביטוי עיצובי הולם למוסד הטכנולוגי תוך התחשבות בהקשרים הסביבתיים הרגישים ותוך מתן מענה לסוגיות של תנועה, תחבורה, ביט... -
בעזרת נשים - ערב עיון
4.09.14יום חמישי, 18 בספטמבר 2014, 20:30הגלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפו. אוצרים: אדר' רבקה גוטמן, אדר' ערן טמיר-טאווילפתיחה: 18.9.14 בשעה 20:30 נעילה: 30.10.14 מה שמעניין באדריכלות של בתי כנסת הוא שאין להם לא מורשת אדריכלית ולא קודקס מחייב של טיפולוגיות מבניות. הפולחן והטקסים המתקיימים בבתי כנסת מחויבים לכיוון ירושלים אך חופשיים לכל פרשנות מרחבית.מה שמעניין בעזרת הנשים הוא תקפותו הנוכחת של חלל, אולי מפוברק, בתוך החלל הממשי של בית-הכנסת היסטורית, ...







