חיפוש - עיר , שיש |1| - דף 13
לא מצאת? פשוט חפש.
-
באר שבע היא לא פריפריה?
18.12.12"באר שבע כבר לא פריפרייה" אומר ראש העיר שלה רוביק דנילוביץ' ומיד ממשיך את המשפט ומוכיח שהיא דווקא כן, "מרחק הנסיעה ברכבת בינה לתל אביב יתקצר בעתיד ל-35 דקות בלבד". הציטוט הזה נלקח מכתבה ב BizPortal המספרת על הקמתם של שני מרכזי בילוי ענקיים בעיר, 'סינמה סיטי' ו-'Yes Planet'. "העיר משרתת כיום למעלה מ-600 אלף מתושבי האזור" אומר ראש העיר "ובעתיד, עם מעבר בסיסי צה"ל לנגב, המספר יגדל משמעותית. בבאר שבע יש 8,000 סטודנטים שלומדים הנדסה, המספר הכי גדול בא... -
לגור בבנין מיוחד כמו כולם
9.12.12שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת... -
בחינת הרישוי הקרובה
28.11.12להלן הודעת סניף הצעירים של עמותת האדריכלים:- - - - - - - - - - - -לפני מספר שבועות התקבלה פניה מנציגי הרשם אל סניף הצעירים כדי לצרף נציגים צעירים לוועדה אשר דנה בחלק המעשי. הפנייה נעשתה לאחר שבמהלך סבב הפגישות האחרון העלו נציגי הסניף טענות קשות ובקשו כי חלק זה של הבחינה יבוטל.לאחר דיונים והתייעצויות הוחלט כי למרות שאנו מודעים למשמעות של לקיחת חלק בתהליך הקיים (ובעבר העלינו טענות קשות רבות כלפיו), ישנה הזדמנות לעזור למצב החוסר אונים אשר בו נמצאים ... -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12כתבה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך ה... -
המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים
25.10.12... אלו אנשי הכספים".הדס שפיר מראיינת את רכטר ומקבלת ממנו כמה תובנות על מעמד האדריכל, על מגדלים ועל תכנון עירוני. הערות מעניינות במיוחד הוא משמיע לגבי תכנון "הגוש הגדול" של תל אביב. "זה משהו שאני רואה ככישלון אישי שלי", הוא מסביר. "הכישלון הוא לא במובן שאנחנו כארכיטקטים לא היינו טובים, אלא שכל העקרונות האורבניים שניסינו להחיל, כמו בנייה מרקמית של מבנים בגובה מסוים שניצבים במרחק קטן מאוד זה מזה - לא יצאו אל הפועל."*הצילום, מתוך הכתבה, צלם - עמית שעל. -
הקיבוץ בלב ירושלים
23.10.12...ומות שנעזבו והוזנחו מסיבות שונות והופכת את המקום להיכל תרבות אוטונומי. העבודה על כל אתר אורכת חודשים ארוכים של בנייה ותכנון ולאחר סיומה מפורקת. דרך אירועים אלה מבקשת הקבוצה להדגיש את הפוטנציאל הקיים בנקודת העיוורון של המרחב העירוני. לאחר האירועים, האתרים החדשים נשארים על תשתיותיהם הבנויות לטובת כל מי שיבחר להשתמש בהם.קבוצת "בית ריק" מקבלת חשיפה נמוכה יחסית בתקשורת, יתכן שהדבר נובע מהעובדה שהם פועלים בירושלים ולא בתל אביב. בזמן שבסוכות חלקים מהברנ... -
היכלי הספורט של חיפה
18.10.12נעמה ריבה בוחנת ב Xnet זה מול זה את אצטדיון הכדורגל החדש שבפאתי העיר מול מגרש הכדורסל ברוממה שעבר שיפוץ. "מי מהם יתרום יותר לעיר?" היא שואלת. למרות שהתשובה נראית קלה, אפשר למצוא מקרי מבחן שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהד... -
לנסוע ולחנות בעיר הגדולה
3.09.12שלוש כתבות מעניינות דנות השבוע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבות... -
השינויים בתנאי ההתמחות לאדריכלים - קריאה לפעולה
19.08.12להלן הודעה מטעם סניף הצעירים בעמותת האדריכלים המאוחדים ו"אדריכלצ'יק":לאחר מספר חודשי דיונים מול לשכת שר התמ"ת בהשתתפות רשם האדריכלים הגענו לנקודת הכרעה. על שולחן הרשם נמצאת הצעתנו לפתרון כלל הבעיות בתהליך ההתמחות. ההצעה מטפלת במכלול הבעיות: הגדלת מספר האדריכלים המאמנים ושינוי הגדרתם, הקטנת ההספקים הנדרשים במהלך תקופת האימון, שינוי מבנה הבחינה לרישוי, פתרון לבעיית הרישום של חלק מבתי הספר, פתרון לנשים בחופשת לידה ולמילואימניקים ופתרונות מנהליים כלל... -
אחת מעשר הערים הכי... אמממ...
29.07.12תל אביב קטפה עוד תואר שמוענק על ידי מגזין אינטרנטי כלשהו והפעם היא "אחת מעשר הערים המובילות לחובבי ארכיטקטורה". אי אפשר להימנע מלחייך כשחושבים על התייר התמים שיגיע בעקבות כתבות כאלה לעיר וילך לחפש את "העיר הלבנה".אז מה היה לנו כבר... מקום שני ברשימת "10 יעדי הטיול הנבחרים לשנת 2012" של אתר אוסטרלי, לפני סידני, לפני ברצלונה וריו. ברשימת "10 החופים האורבניים הנהדרים", יד ביד עם ואניס ביץ' בלוס אנג'לס ואיפנמה בריו דה ז'נרו, וכמובן "עיר הגאווה הטובה ... -
ריצוף בטון וחיפוי בטון - יתרונות
23.07.12...ים חם, לח ובתנאי רטיבות, ולגרום לכאבי ראש, זיהום וכדומה; בנוסף, אריחי בטון מקיר-לקיר מהווים אלטרנטיבה נהדרת לסובלים מאלרגיות, ומהווים תחליף לשטיחים הצוברים אבק, קרדית (חרקים זעירים), קשקשי עור, נוצות של בעלי חיים וגורמים נוספים לאלרגיה. תכנון מבנה – עקב היותו של הבטון חומר בסיסי בבניין, חיפויי קיר מבטון מהווים במקרים רבים חיזוק לשלד המבנה, ביציקות בעובי של 25 מ"מ ומעלה. עובדה זו מהווה יתרון לאדריכל בתכנון החלל, ולקבלן המבצע בעת הרכבת האריחים. -
חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי
23.07.12... גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ומצד שני מתוך העניין הספציפי שלנו בצורות הבעה שונות של מדיה דיגיטלית, ורצון לבחון אפשרויות שונות לקשרים בין אותן מדיות לבין המרחב הבנוי. נק... -
ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם
16.07.12...ואות לא קשורות לעניין."מיכאל לא צריך את הגנתי בנושא, הוא יודע להשיב יפה מאד בבלוג עצמו ולכן אני אתייחס יותר לביקורת האדריכלית כך - זה לא מעניין. למי אכפת בכלל אם פרויקט זוכה בפרס או לא, אם הוא נבנה על ידי אדריכל דגול או פקיד עירייה? האדריכל לא עומד בכניסה כדי להסביר וגם הפרס לא. המבנה מציג את עצמו לאנשים ודעתם עליו היא הקובעת. הדעה תלויה במבנה ובתרבות ובזמן מהם מגיע המבקר. גם אם נסכים שהמקום באמת היה שיא היצירה האדריכלית בזמנו, לא חסרים אייקונים ... -
נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות
14.05.12...ה המסחרית אינה מרוסנת ובסופו של דבר פוגעת באיכות לתושבים ולאחר זמן מה גם בעסקים. עירית תל אביב מתכננת ביולי לסגור לחלוטין את החניונים בנמל לצורך הפעלת "יריד המזרח". עסקים ישנים מפונים מהאזור והכל מתנקז לקראת הקיץ. באזור החדש מתוכננת הגבלה של מסחר ומסעדות כך שפעילות תרבות תוכל להתחרות על שטח ולהתקיים באזור. לפעמים הדבר היחיד שיכול להבטיח עירוב שימושים הוא רגולציה ברמה העירונית. ללא רגולציה כזו לאזורים יש נטייה להפוך להומוגניים ובסופו של דבר לגווע. -
ארץ עיר - ספרה של אסתר זנדברג
7.05.12הוצאת בבל הוציאה אתמול את ספרה החדש של אסתר זנדברג - ארץ עיר, רשימות מקומיות. אסתר זנדברג היא כידוע כתבת עיתון הארץ לנושאי אדריכלות וחברת מערכת במוסף "גלריה". בספר מרוכזות רשימותיה מהעשורים האחרונים.זה לא סוד שדעותי ודעותיה של זנדברג חלוקות במרבית המקרים. לדעתי הביקורת של זנדברג מוטה פוליטית עד כדי עיוורון אדריכלי לפעמים, אני גם לא אוהב את התרכזותה בתל אביב ולא חושב שהיא "מבקרת האדריכלות היחידה" כפי שנכתב במספר מקומות. אבל אחרי כל המילים וההסתייג...







