חיפוש - חדשות , פתח , תמ |1| - דף 12

• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ... שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, הוא היה המפיק ומנהל העבודה... אבל הוא לא באמת תכנן את הפרטים. במבנים הגדולים, בקתדרלות ומבני הציבור האחרים, הנגר הראשי תכנן וביצע את הדלתות והפתחים, אמני הויטראג' את הזכוכית, פסל ראשי ריכז את עבודות הפיסול באבן וכן הלאה. האדריכל נתן הנחיות אבל לא שרטט לנגרים את פרטי העץ ולא את פרטי האבן לסתתים. הוא נתן הנחיות כלליות והם ביצעו. זה היה "ברוח האדריכל" אבל לא בתכנונו.ל...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  יואב לרמן מעלה בבלוג שלו שאלה מעניינת מאד בנוגע לתחבורה הציבורית. על פי הפוסט שלו, המפתח לתחבורה ציבורית יעילה היא רשת רחובות המתאימה לכך. בזמן שכולם מדברים על פתרונות יקרים עד הזויים כמו רכבת תחתית, מצביע לרמן על כך ש"האפשרות של התחבורה הציבורית לפעול באופן יעיל או לא יעיל נקבעת במידה רבה בעת תכנון רשת הרחובות ולאחר מכן שימושי הקרקע."לצורך ביסוס טענתו מציג לרמן השוואה בין שני קווי אוטובוס, קו 4 וקו 6. בעוד שקו 4 נוסע בצורה ישירה וקצרה לאורך רחוב...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  ..., רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע הסופי של הפרויקט ולכן העדיפו להצניע הן את הזכייה בתחרות והן את הפרויקט עצמו. אין פלא שבאמצע שנות השבעים, בחרה הנהלת אגד לשבור קצת את הבאליות של הבניין ולהזמין מהאמן שאולי הכי מיוצג באדריכלות הישראלית – הפסל משה שטרנשוס, עבודת מתכת שתשתלב בחזית המערבית הפונה לדרך פתח-תקווה."ואם יעקובסון, מי שמוכר באהדתו לאדריכלות בסגנון המודרני כותב כך, מה נשאר לנו להגיד?... בולדוזר.
• 

  תל אביב, עצור רגע ותסתכל

  16.02.12
  ...ם אלו בעוד כעשר או חמש עשרה שנה ולבחון את ההתפתחות העירונית והשינוי הצורני."אין ספק שהצילומים אופטימיים מאד, צבעוניים על גבול הקיטש כמעט. המבט הגבוה מלמעלה אל קו הרקיע, האפקט המשטח את הנוף, הצבעים החזקים מזכירים לפעמים עבודות פוטוריסטיות שגם הן מעריצות את האדריכלות המופיעה בהן. סדרת עבודות מעניינת במיוחד בנושאים שאינם אדריכלות צולמה בהפקת הקליפ של קרולינה. סצינות רחוב מבוימות אבל מדהימות ביופיין. תוכלו לראות עוד תמונות בדף הפייסבוק של רון שושני .
• 

  אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד

  4.01.12
  ...ערן תמיר מציג בבלוג שלו מאמר מיוחד מאד ובלתי שגרתי - מבט אוטופי על הערים בישראל מהעתיד - משנת 2048. במעין ראיה לאחור של תהליכים מתאר ערן את דעתו לגבי הפיתוח האפשרי לערי הקצה, מרכזי המשנה של שלושת הערים הגדולות.ערן מתאר את ההתפתחות בהרצליה למשל: "בעיר הרצליה, שם שהשיפוץ של רחוב סוקולוב שבמרכז הוותיק של עיר לא הצליח להפוך את הירקנים וחנויות הסדקית לבתי-קפה, גילתה העירייה שיש ברשותה כבר לא מעט בתי-קפה ומסעדות, והם נמצאים כולם באזור התעשייה של הרצליה...
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ... עובדים, נתוני הסביבה והתקציב. גם לה ברור שהצעה כזו בעייתית לפעמים מבחינת הישום ונתפסת לעיתים כאוטופיה אבל כדבריה בסיכום "בין מציאות ואוטופיה – יש לאפשר לכל אדם להתמודד עם הסוגיה האקולוגית בדרכו שלו. לשיטתנו, עדיף שיפור קטן על פני קפיאה על השמרים, מהטעם הפשוט: אין לנו את הפריבילגיה להמשיך להתעלם." הפרויקט ממשיך להתפתח כמחקר במשרד עינת קליש רותם אדריכלים, במטרה ללמוד את השפעתו האפשרית על המרחב הציבורי. * התמונה מתוך הכתבה. הכנסו וקראו עוד.
• 

  שינקין כמשל

  20.11.11
  ...רטיביים עלולים להעניק לשינקין מראה מצועצע שרק יפגום בו". אדריכל העיר יואב דוד עונה לטענות כשהנחת היסוד שלו היא שמה שהיה בשנקין הוא הסטוריה שלא תחזור וכעת עדיף להתמקד בעתיד האפשרי - תיירות. רחוב שנקין הוא דוגמה לדרך בה מתפתחת עיר ומתחמים משנים את זהותם. אזורים מנומנמים הופכים לסוהו של אמנים, סטודנטים וצעירים. רשתות האופנה הגדולות קולטות את המתרחש ונכנסות לאזור והוא הולך ומתמסד, נכבש בידי יזמים שדוחקים החוצה את אותם הצעירים בגללם הגיעו. שינקין...
• 

  שינוי תקנות המהנדסים והאדריכלים - התיחסות

  20.11.11
  ...בדה שבכל שנת 2011 לא מתקיימת בחינת רישוי. בשבוע הבא, לבקשתנו תתקיים פגישה עם הצוות המרכז את הנושא, שמטרתה לקבל אינפורמציה נוספת וכדי להביע את עמדתנו באופן ברור.בעוד כשבועיים נקיים אירוע פתוח של הסניף לצורך עדכון ציבור האדריכלים הצעירים על המתרחש בסוגיה זו ובסוגיות נוספות הנוגעות לצעירים (התפתחויות בנושא רשם האדריכלים, פעילויות הסניף ועוד). אנא המשיכו להתעדכן (וכמובן שגם נשמח לקבל את התיחסותכם) בעמוד הפייסבוק שלנו - סניף האדריכלים הצעירים
• 

  שטחים פתוחים אחידים ומשעממים

  30.10.11
  ...ל ידי ההנחיות." בכתבה ב"דה-מרקר" בנושא אומר יודן כי יש להגביל את ההקצאה הכוללת של שטחי ציבור משטח כל תוכנית, והוא מציע לא לעבור את הרף של 40% משטח התוכנית. "הנדירות היחסית של שטחים ציבוריים פתוחים באזורים עירוניים תאפשר לפתח אותם באיכות גבוהה יותר. ככלל, יש לפתח את השטחים הציבוריים כמכלול של רחובות, כיכרות וגנים ולקשר את השטח המגונן לרחבות עירוניות. זה משתלב בתפישה של רחובות כמרחבים חברתיים של שהייה ומפגש - ולא רק כמעבירי תנועה. לכן, יש להפנו...
• 

  מוזיאון אדריכלות יפתח בחיפה

  30.10.11
  נועם דביר מספר בכתבה ב"הארץ" על מוזיאון האדריכלות הראשון שיפתח סוף סוף בישראל. את המוזיאון מקים עמוס גיתאי, אחד מהבימאים ויוצרי הקולנוע המוכרים ובנו של האדריכל מוניו גיתאי-ויינרוב. המוזיאון החדש ימוקם במרכז הכרמל ויציג מדי שנה שתי צערוכות מתחלפות בנושאי אדריכלות ישראלית ובינלאומית. גיתאי תורם למוזיאון הן את הנכס שבבעלותו והן חלק מתקציב השיפוץ הנדרש. מלבד סרטים עמוס גיתאי הציג בעבר לא מעט תערוכות ומיצגים שרובם קשור לארכיטקטורה ולאביו. בכתבה אח...
• 

  נפתחה ההרשמה לתחרות "אות העיצוב" לאדריכלות ועיצוב

  9.10.11
  ... במה לשיח מתמשך בין אנשי המקצוע והגורמים המשפיעים על שדה התכנון והעיצוב ולפתח מודעות רחבה לנושאים אלה בציבורים מקצועיים וקהל מעוניין. העמותה פועלת באמצעות חבר נאמנים המורכב ממתכננים בכירים, יושבי ראש של ארגוני אדריכלות ונציגי אקדמיה ובתי ספר לאדריכלות. בנושאי הפעילות הרלוונטים, העמותה משתפת גורמים מקצועיים שונים — גופים ציבוריים, מוסדות אקדמים ועמותות מקצועיות, המייצגות את מגוון מקצועות התכנון והעיצוב. לפרטים נוספים, מחירים והרשמה: אתר אות העיצוב
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  ...משך 25 שנה שירות ועסקים עבור החברה הגבוהה התל אביבית. ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווילונות והחפצים היו מונחים במקומם". *בתמונה, סקיצה ממחברותיו של אלפרד אברהם. מיקי סבור כי לסבו היה "סגנון אוניברסלי ונצחי, מנותק מאופנות מזדמנות" אך נועם מציין בסיום הכתבה את דעתו - "אלפרד אברהם ע...
• 

  לעבוד במשרד אדריכלות גלובלי

  10.08.11
  ...ד גלובלי, משרד שעבודותיו פרושות בכל העולם. "אנחנו עובדים ב-20 מדינות אבל כארגון מרכזי אחד. בישראל עדיין אין לנו פרויקטים אבל אנחנו מסתכלים בעניין על הצמיחה והמגמות כאן", אומר כץ בראיון, "אני חושב שמה שקורה בישראל דומה להתפתחויות בעולם. תל-אביב היא חלק משוק גלובלי. היום אפשר לשבת בתל-אביב ולהיות בעל השפעה על שוק העסקים בכל העולם. זה מתחיל לשנות את התרבות ויותר מכך את סגנון החיים שלנו." כץ מדבר על פרויקטים צפופים, על עבודה במרכזי ערים ומגד...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  ... שהיו שם תמיד. פוסט ארוך של שרון רוטברד מדבר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת תכנונית בת שתי מהירויות: מהירות צב ע...
• 

  הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית

  14.07.11
  ...תוך התפתחות טבעית של סימטאות, בארץ הם נבנו כדי להגדיל את השטח שניתן להשכיר לעסקים וחנויות. כלומר העסק קדם לצורך במעבר של הולכי רגל. כתוצאה מכך מספר המבקרים במקומות האלה לא היה גבוה והם הלכו ודעכו. עם כניסת הקניונים לארץ הפכו הפסאג'ים לקטנים מדי והוזנחו סופית. אני ממליץ לקרוא את הכתבה. יש בה לקח לכל מי שחושב להעתיק צורת אדריכלות מתרבות אחת לאחרת וליצור אינסטנט ארכיטקטורה... מי אמר פרויקט "בלה לוגאנו" ביהוד? אגב, התרגום העברי למילה הוא "מפלש".