חיפוש - חדשות , קוב |1| - דף 11

• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ... כדאי לעיריית חיפה להפציץ את חדרה? על השאלות האלה אני מתכוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם ה...
• 

  האשה שגרה במוזיאון

  31.10.11
  כתבה מקסימה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את הסיפור על האספנית שרלוט ברגמן ועל ביתה, וילה נסתרת הנמצאת למעשה בתוך מתחם מוזיאון ישראל. בוילה יהיה אפשר לבקר במסגרת "בתים מבפנים" שיתרחש בסוף השבוע הקרוב בירושלים. "בית ברגמן" תוכנן כמקום מגוריה של שרלוט ברגמן, שתרמה את אוסף האמנות החשוב שלה למוזיאון ישראל, אך בתנאי שהיא והוא (האוסף) יוכלו להמשיך לגור ביחד. בהחלטת ראש העירייה, טדי קולק, נקבע כי ביתה של ברגמן אמנם יקום בשטח הענקי של המוזיאון המתו...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...כלות לא דומיננטית מדי וכופה את עצמה?האם מבנה חריג כזה, "חללית" הוא כונה במקום אחד, "צוללת" באחר, האם הוא מה שצריכה העיר? האם הוא יהפוך את המוזיאון למרכז לתשומת לב עולמית ובכך ישרת את האומנות הישראלית? ב Xnet מספר מיכאל יעקובסון על המבנה ובמיוחד על הסיפריה, לדבריו המקום המוצלח ביותר בו "לאחר שעולים ויורדים בעקלתון בין אולמות התצוגה, הדחוסים האחד לצד השני והאחד על גבי השני כמו מחסנים חשוכים למחצה, פוגשת זווית העין את אולם הספרייה המרווח, שנפתח ...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... וצפופים אבל זה על חשבון הדירות. בתל אביב אפשר לשווק ולמכור דירות גרועות ברחוב רוטשילד, בלוד זה לא ימכר. בתל אביב לרחוב יש משיכה עצומה שללוד אין ולא תהיה לעולם. למרות החשיבות העצומה שאנחנו האדריכלים מייחסים לעצמנו, אנחנו לא קובעים. גם אם נקים את כל מה שנרצה מי שיקבע הם האנשים עצמם והם רוצים להצטופף בתל אביב. עדיף במגדל מגורים ברוטשילד אבל אם זה יקר מדי - אז בבית ישן וצפוף עם דירה גרועה. לגבי המיתוג הנדרש כדי לקדם עיר, אני מסכים עם ירון שזו ד...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ...יד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה זו יש לו ביקורת על מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר וגם עלינו האדריכלים ובמיוחד אדריכלי המהפיכה. על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר הוא אומר "אנחנו מסתכלים על הדיור כמושג, ולא על הר...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...יטקטורה העולה מכך תטען כי ביטוי עיצובי דורש מטרה מעבר להנחות הפורמליות ולביטוי האסתטי עצמו. בד בבד עם המחשבה ברת הקיימא, התחרות דיור מחר D3 מניחה שאדריכלות אינה משהו שפשוט נוצר, אלא מבצעת פעולות שונות מעבר לאלה הקשורות כמקובל עם בנייני מגורים. לפיכך, הגשות העיצוב חייבות להיות רגישות לסביבה תוך טיפוח פתרונות רעיוניים יצירתיים עבור המגורים של המחר. למרות שההצעות צריכות להיות אפשריות מבחינה טכנולוגית, הן יכולות להציע חזונות מגורים אדריכליים פנטס...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...ר הפגישה התקבל בעמותה מכתבו המסכם של נשיא בצלאל, אנו מביאים אותו כאן כלשונו: ----- ----- שלום רב, שקלנו את הצעתכם ולא נוכל לקבלה. אנחנו נמצאים בסופו של התהליך אין אנו רואים בעיה של שקיפות או התנהלות שלא על פי הכללים המקובלים במקרים דומים. להזכירכם קיימנו מכרז בינלאומי פתוח שזכה לשבחים רבים אך לצערי לא הניב תוצאות רצויות. נשמח להמשיך ולשתף אתכם בתוצאות ההליכים ככל שיתקדמו. בברכה, ארנון צוקרמן תשובת עמותת האדריכלים לאקדמיה בצלאל יור...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...ר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת הקמפוס נראית כמזגזגת ולא מקצועית, ומתפרשת בעיני גורמים לא מעטים כחסרת כבוד כלפי האדריכלות הישראלית."ישראל ...
• 

  למה האדריכלים שותקים?

  7.08.11
  הם לא שותקים, זה אתה שמקשיב רק לעצמך. מספר כתבות פורסמו לאחרונה ברשת ובהם דובר על העובדה שהאדריכלים שותקים ולא שותפים למחאה. באחרונה בהם, כתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet, נשאל האם האדריכלים איבדו את מעמדם והפכו לבלתי רלבנטיים האם אנו מסוגלים לחזור ולמלא את התפקיד המרכזי של המקצוע ולתכנן דיור ראוי ובר-השגה לאזרחי ישראל. בכתבה מרואיין ישראל גודוביץ', מי שהיה כזכור מהנדס העיר תל אביב והוא מאשים את האדריכלים ברמיסת המקצוע. קולו של גודוביץ' חד ...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ...שר ביניהן התפרסמו השבוע. בשתיהן מסופר על מבנים שעברו שינוי ועיצוב מחדש, ובשתיהן הגישה לצורה בה עובדים ומתכננים שונות לחלוטין ממה שאנו האדריכלים נוהגים לעשות. התוצאות מפתיעות ומציעות לנו דרכים חדשות לפעול. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את "הבלוק" חלל ענק וקודר של ''הום סנטר'' בתחנה המרכזית החדשה שהוסב למועדון לילה. ירון טראקס הבעלים החליט לעצב את המקום עם חברים... ובלי אדריכל. לדבריו, הם ניסו "חמישה אדריכלים שאליהם הגענו דרך המלצות. הם ב...
• 

  קימל-אשכולות זכו בפרס רכטר

  20.07.11
  אתמול (19 יולי) הוכרזו הזוכים בפרס רכטר לאדריכלות לשנת 2011 - משרד קימל-אשכולות. הפרס יוענק לאיתן קימל, מיכל אשכולות, אילן כרמי ושחף זית, על תכנון "בית הלוחם" בבאר שבע. בכתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet מוזכרים חלקים מנימוקי השופטים: "המבנה מציג מצוינות אדריכלית החל מהכלל ועד הפרט ומהווה דוגמה חשובה לתכנון אדריכלי של סביבה נגישה לבעלי מוגבלויות מסוגים שונים"... "הבניין מתווה דרך וסמן לסטנדרטים של מצוינות בבנייה הציבורית קהילתית, שלעתים קרובות ח...
• 

  קול קורא להשתתפות בכנס

  19.06.11
  ...וני לקוי מסקל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח כלכלי, ואילו תכנון עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את אותם יתרונות. שיפור התכנון והבינוי העירוני מהווה הזדמנות לקידום פיתוח כלכלי שהוחמץ עד היום בישראל. בעשור האחרון, חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע ברחבי העולם התמקדו בתפקיד הקריטי של ערים לפיתוח כלכלי. רבות מהתובנות שנלמדו ניתן לנצל לטובת הישובים בישראל. הכנס יכלול: הרצאות של מרצים אורחים מחו"ל ,מושבים מקבילים של הרצאות של מקבלי החלטות, חו...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  באחור אלגנטי (שלוש שנים) הולכת ומסתיימת עבודת ההרחבה בסינמטק תל אביב וזו סיבה טובה למיכאל יעקובסון מ Xnet לבקר במקום עם אדריכל הפרויקט סלו הקשמן. בכתבה ובתמונות שפורסמו אפשר לראות את המבנה החדש המשולב במבנה הישן שגם אותו תכנן הרשמן ב 89. "הבעיה שעמדה לנגד עיניי הייתה כיצד לשלב לצד בניין קיים, בעל אופי כבד יחסי ומצופה באבן, בניין חדש שמייצג את המגמות הטכנולוגיות בבנייה של תחילת המאה ה-21", מסביר הרשמן. "היו שתי חלופות. הראשונה, לבנות מבנה חדש ...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  ...לעומת הכח של היזם והמחוקק. האם פעם תהיתם לאן נעלמו חדרי המדרגות המרווחים והמוארים שהיו נהוגים בבנינים בשנות החמישים והשישים? הם נפלו ונעלמו עם הקביעה שהם שטח החייב בארנונה. ומה עם התקופה (הקצרה למרבה המזל) שבה נקבע שבתי תל אביב יצופו בחומרי גמר רחיצים ופתאום גילינו כולנו את חסרונותיו של החיפוי בפסיפס? כאדריכלים אנחנו רוצים לחשוב שאנחנו הקובעים והמחליטים אבל כתבות כאלה מציגות את יכולתה הגדולה של הבירוקרטיה לעצב בניינים... והיא גדולה וחזקה מאיתנו.
• 

  מחאה נגד תנאי התחרות לעיריית נתניה

  2.06.11
  ... האחרונות והוא מגולות הכותרת של פעילות העמותה. בזכות פעילות זו רואים ונשמעים קולות חדשים ורעננים בקרב האדריכלים בארץ. באופן חריג וחסר תקדים החליטה העמותה להציב תנאי סף לתחרות הנ“ל באופן שלא היה קיים עד כה ובאופן שאינו מקובל לא ברמה הבינלאומית ולא ברמה הארצית. אחת הדרישות למעוניינים להתמודד בתחרות הינה להוכיח כי תכננו כ- 10000 מ”ר של בניני ציבור או משרדים בפרויקט אחד או שניים לכל היותר.תנאי ספציפי זה מעמיד מספר גדול מאוד של משרדים ותיקים וצע...