חיפוש - פרטי בנין , חדשות , שכר |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תעריף לשעה לאדריכל
16.05.11החשב הכללי במשרד האוצר הוציא הנחיות חדשות לגבי השכר ליועצים ומתכננים בתחום הבניה (כלומר אנחנו). המסמך הזה מהווה בסיס לכל החוזים של משרדי הממשלה וסוג של קו מנחה לגבי השכר של האדריכלים במשק בכלל. המסמך המקורי מופיע באתר משרד האוצר. להלן החלק ממנו הנוגע לנו: התעריף המרבי ליועץ לשעת עבודה, על פי הכשרתו ונסיונו. מתכננים בעבודות בינוי – תעריפים לתשלום סוג מתכנן - תעריף מרבי 1.1. מתכנן 1 מתכנן העונה על שלושת התנאים הבאים במצטבר: ... -
עושים סדר בשיפוץ
13.12.22...בחירתו לסוף העבודות, אך זו טעות נפוצה שעלולה לגרום למפח נפש. התאורה המודרנית היא תאורה טכנית בעיקרה וכוללת לעתים קרובות תאורה סמויה, גופי תאורה שקועים, תאורת התמצאות ללילה, תאורת חירום ואלמנטים עיצוביים ופונקציונאליים נוספים שכרוכים בתכנון מוקדם. יש קשר אמיץ בין הנמכות גבס, העמדת ריהוט, תכנון מערכת המיזוג (מעברי צנרת בהנמכות גבס, אזורים פריקים לטיפול במזגן) ועוד גורמים תכנוניים, לבין תכנון התאורה. במילים אחרות: התאורה צריכה להיות מתוכננת לפני תחי... -
פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס
5.03.13... מגורים חדשים. מלאי הדיור הקיים ישן ברובו ובמצב פיזי מידרדר, והוא מתאפיין גם במיעוט של יח"ד קטנות (בשטחן) שאינן מתאימות למשקי הבית הגדולים. בנוסף – קיים אחוז גבוה של דירות בבעלות המדינה ועמידר פועלת למכירת נכסים בואדי. השכר החודשי הממוצע בשכונה הוא מהנמוכים בחיפה וקיים קושי בקבלת משכנתאות לרכישת דירות בשכונה. אנאיס סמעאן, קרוליין ג'רייס ולנה פרח (סטודנטית תושבת השכונה), סיפרו שעבודתן החלה בניתוח של כל בתי המגורים בואדי. "חילקנו נ... -
זכויות יוצרים אדריכליות
4.03.13... מאד מרחיקת לכת בהתחשב בכך שזכויות הציבור למרחב נמצאות אצל נציג התושבים - העירייה. העירייה היא זו המאשרת את השינוי במבנה ומתוקף החוק מובנה בה גם מנגנון של הגשת התנגדויות. אינטרס האדריכל פעמים רבות אינו נקי ובדרך כלל כרוך ב "תשכרו אותי שוב". יכולתו של האדריכל למנוע מבעל המבנה כל שינוי אינה אינטרס הציבור. תכנון הבימה המחודש למשל נמסר לרם כרמי לא על סמך זכייה בתחרות פומבית חס ושלום, אלא בחלקו לפחות מתוקף זכויות היוצרים שלו מהעבר.תוקף זכויות היוצריםש... -
בוקר רע על פלורנטין
13.01.13...נויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל תחום שהרשתות הגדולות נכנסות אליו", אמר בכתבה מוטי מורד, יו"ר פורום ראשל"צ של עמותת מט"י לטיפוח יזמות עס... -
עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.
31.12.12...י מוזיקה מזרחית. אנחנו בטח שלא רוצים לגור מעל שוק או רחוב תעשייתי. אנחנו רוצים את זה קרוב, אבל לא אצלנו.נזכרתי בכל זה עכשיו בעקבות מאבק חדש של דיירי המגדלים של גינדי (רחוב הארבעה) נגד הכוונה להפוך את קומות הכניסה למתחם שוק של 7000 מ"ר. נשכר אדריכל, נשכר יחצ"ן, בהמשך בטח יעורבו עורכי הדין והכל כדי להפוך את בסיס המגדלים לאזור פרטי שלא ייתן לעיר כלום.כן, ישנם גם דיירים שלא היו מוכנים להצטרף למאבק, כאלה שמתאים להם ה"עירוב שימושים" הזה, אבל הם המיעוט. -
ההצעה הזוכה לתכנון מוזיאון הטבע בירושלים
15.07.12...יף " לדעתי יש צורך בכינון 'חוק אדריכלות' שיחייב ביצוע מכרז פתוח ותחרות לכל פרויקט ציבורי. הדיון חייב להיות פומבי. כשהציבור יהיה מודע לפרויקטים והם יפורסמו כראוי, השיח האדריכלי יהפוך לתרבותי יותר ואיכות החיים של התושבים תצא נשכרת".את שתי הסקירות האלה משלים נועם דביר בכתבה ב"הארץ" עם החלק החסר - ביקורת והשוואה להצעות האחרות. בכתבה מוצגת החלטה בסיסית של המתכננים שהבדילה אותם ממרבית ההצעות האחרות ונוגעת לאפשרות ליצור אזור עירוני שוקק בקריית המוזיאונ... -
צפוף וחם - הרצאה בפורום חיפה של עמותת מרחב
13.01.12...רך מודלים מתמטיים המדמים התנהגות במרחב האמיתי. ההרצאה מלווה בגרפים פשוטים, דוגמאות ושקרים (סטטיסטיקה). בעקבות המחקר על מתמטיקה עירונית שפורסם לאחרונה עולות מספר מסקנות ומעל כולן אחת: צפוף זה יעיל. יותר צפוף - יותר יעיל. והשאלה העולה מהמחקר – למה? (או באנגלית – WTF?!? ) למה מליון איש בקבוצה צפופה מיצרים יותר מאשר מליון איש בתפזורת? ממציאים יותר? מקבלים יותר שכר? האם העיר באמת הופכת אנשים ליעילים יותר או שמסתתר כאן משהו אחר? -
עמלות אדריכלים
27.11.11...כדומה ניתן לדעתו לקחת עמלה מאחר ו"הלקוח יכול לקבל הנחה ויכול לנהל משא ומתן על המחיר הסופי, במידה והלקוח רוצה לרכוש בבית עסק הזה ובחר בו מרצונו החופשי אני לא רואה שום פסול בקבלת עמלת אדריכל במיוחד שהנושא מוצג בצורה גלויה ללקוח". ברור שהנושא בעייתי. בעיקר כשלקוחות אינם יודעים מה המדיניות של כל אדריכל ולעיתים אדריכל מסויים יכול להוריד את שכר הטרחה שלו בזכות העמלות שיקבל בהמשך. המצב מקשה על השוואה בין חוזים ומהווה מקור למתיחות בין האדריכל והלקוח. -
הסאגה של בצלאל ממשיכה - האם עכשיו עוברים לתל אביב?
7.11.11האם לאחר כל הסאגה סביב התחרות האדריכלית, האקדמיה של בצלאל תעבור לתל אביב? כתבה במעריב ירושלים מציגה את החשש לאחר שמסתבר שהאקדמיה בצלאל שכרה בניין בתל אביב "במטרה להקים במקום שלוחה תל אביבית של המכללה". בשבוע שעבר הבהירו בבצלאל שאין להם כוונות לעבור לתל אביב אבל כרגיל עשו את זה בצורה עקומה למדי. תוכנית התואר השני של בצלאל פועלת בתל אביב כבר שנים וכוללת כ 50 סטודנטים. את המבנה שעמד נטוש עד כה ברחוב דב הוז 16 - 18 שכרה האקדמיה מעיריית תל אביב וב... -
ביקורת חריפה על התנהלות בצלאל
15.09.11...דיוק בדרך בה תופרים מכרז - מסדרים את הקריטריונים לזכיה בצורה נוחה ל"זוכה" המועדף. הנהלת בצלאל פנתה במכרז לשמונה משרדים ישראליים ועוד חמישה כוכבי מותג מחו"ל כשהקריטריונים לבחירה היו - פרסים וניסיון. כדי שהישראלים לא יפריעו עם שכר טרחה נמוך, נכתב במפורש ששכר הטרחה אינו מדד. כדי שלא יהיה מצב שבו מדברים על האיכויות האדריכליות של ההצעה - לא ביקשו להציג הצעה. עכשיו נראה אתכם בוחרים אחרת. כשהקריטריון היחיד הוא מוניטין, מי יכול להתחרות עם זוכי פרס פריצקר... -
הבוגרים החדשים מציגים
27.07.11...נים נחשבים עדיין אחים חורגים של בתי הספר לאדריכלות. בשונה מאדריכלות אין הכרה במקצוע הזה כמקצוע רשמי על ידי החוק ומשרד התעשייה והדבר פוגע בבוגרים ובכיוון הלימודים. למרות שנעשית עבודה בנושא, לא ידוע מתי ואם בכלל יהפוך המקצוע למוכר ומוגדר ועד אז נאלצים הבוגרים להתחרות במאות מעצבים חסרי תואר אקדמי, דבר שמקטין את יכולתם להתמקח על שכר ולהוביל צוותי תכנון. * התמונה - יעל טולדנו, המכון הטכנולוגי בחולון. כפר נופש מדברי המבוסס על אשקוביות בטון (הדמייה) -
אדריכלות, דיור ומהפיכה
24.07.11...במצרים וטוניס וסוריה, יש ריח של מהפיכה באוויר וכולו מגיע מאותו המקום - צעירים משכילים עניים. עד לשנים האחרונות הייתה השכלה אקדמאית כלי בעזרתו יכולת להבטיח לעצמך עתיד יציב אבל המצב השתנה. אחוז המובטלים בקהל הזה גבוה, ישנם רבים הנסמכים על ההורים וכמעט כולם עובדים בשכר נמוך. כשקהל משכיל כזה נתקל בחוסר מנהיגות ואופק כלכלי חסום, יש פיצוץ. מאחר והנושא לא באמת קשור לאדריכלות, אני מפנה אתכם למאמר בנושא בדה-מרקר. *התמונה אגב מטוניס ולא מרחוב רוטשילד. -
לא אמן ולא יזם - מוכר שירותים
20.04.11... מעניינת במיוחד דעתו של חלף על מעמד האדריכל "לדעתי, לאדריכלים המתלוננים על ירידת ערכם, אין להלין אלא על עצמם. לרבים מהם יש פזילה קשה לכיוון התיווך, ובכלל, אם ישאלו אותם, הם רוצים להיות יזמים כשיהיו גדולים. אדריכל שמשווה את שכר טרחתו לשכר טרחת המתווך ומגלה שעשה פחות כסף 'בסיבוב', אם הוא מודד את זה לפי שעה, ירגיש מתוסכל וזה לא מפתיע. נורא קל לטעון כלפי כל העולם ולהתלונן על 'המעמד המקצועי המתדרדר' - אני מציע לאדריכלים המתלוננים לעשות חשבון נפש ולש...







