חיפוש - חדשות , מאמרים , DW , אש , מתאר |1| - דף 3

• 

  מעשה בבניין לעקירה?

  6.02.14
  מעשה בעירייה שלא עומדת מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על...
• פרסום מודעת תכנון ובניה

  13.03.23
  ...?- כל אדם המבקש לבצע שינוי בתחום הנדלן של תוכנית מתאר מקומית, תוכנית מתאר מחוזית או תוכניות מפורטות (תב"ע)- אדם המגיש בקשה לשימוש חורג בנדלן או בקשה להקלה לפי סעיף 62א(9) לחוק התכנון והבניהמה תהליך הפרסום כולל בתוכו?- בשלב הראשון, יש לפרסם מודעת תכנון ובניה בעיתונים שלהלן: עיתון נפוץ, עיתון ארצי ועיתון מקומי, תחת כותרת "מודעות בענייני תכנון ובניה" * מה הוא עיתון נפוץ? * שלושת העיתונים הנפוצים בישראל הינם: "ישראל היום", "ידיע...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...ארצות הברית - הזדקנות ובלייה. התהליך הזה הוא הדבר העיקרי בו אנחנו האדריכלים צריכים להתמקד.הבעיה של הזדקנות ובלייה של שכונות, מבנים ואזורים מוגברת כשצורת המגורים המוצעת אחידה מדי. בדרך כלל מדובר בצורת מגורים המתאימה למשפחות בראשית דרכן או ל"משפרי דיור". כאשר תמהיל הדירות אחיד, פרופיל המשתכנים אחיד. במקרה הזה - משפחות צעירות עם ילדים. לא נדרשות יותר מעשרים שנה עד שכל בתי הספר והגנים ננטשים וכעת נשארים בשכונה זוגות מבוגרים, עם בתים גדולים מדי. משפחו...
• 

  מיזוג ענק בחברות אדריכלות והנדסה

  15.05.16
  ... חברת התכנון והאדריכלות השלישית בגודלה בישראל, מתרחבת לתחום ההנדסה עם השלמת הרכישה של 25% מחברת ירון-שמעוני-שחם, העוסקת בפרויקטים גדולים בתחום ההנדסה עבור הרכבת הקלה בתל אביב, הרחבת הנמלים, כביש חוצה ישראל וחברת נתיבי ישראל ואשר עסקה בהקמת אצטדיון טדי והארנה בירושלים, הרחבת מוזיאון תל אביב ועוד. המיזוג בין החברות הוא צעד יוצא דופן ויחודי בתחום התשתיות והנדל"ן בישראל ויאפשר ליזמים לקבל שירותי תכנון והנדסה במקום אחד ובאופן משולב. לדברי קובי בוגין, ...
• 

  domusCity ועידת ישראל לתכנון עירוני 2011

  20.06.11
  ...רשויות עצמן, לקהל רחב של השותפים והעוסקים בהיבטים השונים של הפתוח העירוני ובתחומים משיקים ולציבור מתעניינים רחב. קהל היעד - העיריות והרשויות המקומיות, המוזמנות להציג את הנושאים העומדים על סדר היום של התכנון והפתוח. הנושאים יתחלקו בהתאם קטגוריות הבאות: תכנון עירוני כולל - תוכניות מתאר ופתוח עירוני. התחדשות מרקמים עירוניים. שכונות ורובעים חדשים. מבני ציבור. פתוח אזורים ייחודיים – חוף ים, פארק עירוני , אזור נופש ואחר. פרטים נוספים:
• 

  יפני, איקוני ומבטון לבן

  3.03.11
  שיחה עם צמד האדריכלים היפאנים זוכי פרס פריצקר, קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה. בכתבה בגלריה של הארץ מתאר נועם דביר את המפגש שלו עם צמד האדריכלים היפנים שזכו בפרס פריצקר לאדריכלות ב 2010. הפרס הוענק להם על עבודתם בסטודיו SANAA בו הם שותפים (כל אחד מהם מחזיק גם משרד עצמאי). אחד המבנים המוכרים יותר שלהם הוא המוזיאון החדש לאמנות עכשוית בניו יורק. בניין לבן שנראה כמורכב מקופסאות המונחות זו על גבי זו. מבנה נוסף מעניין הוא מרכז הלימוד רולקס באוניבר...
• 

  המדריך לבנייה ביו-אקלימית

  1.08.11
  ...חים פרטיים פתוחים, תכנית מתאר מודעת סביבה, מקבץ הבנינים. הבנין: בניין מודע אקלים, צורת המעטפת, קיר רב-שכבתי, חומרי בידוד, מסה תרמית, גג מגן, חומרי גמר, פתחים בבנין, חימום וקירור פסיבי, בנין הדגמה באקלים מדברי. אנו ממליצים על המדריך לכל מי שצריך להזכר בדברים ולרענן את הידע שלו או אפילו לאנשים לא מקצועיים המתעניינים בנושא ומוכנים לחקור ולהתעמק. המדריך לבנייה ביו-אקלימית הינו קובץ PDF במשקל 21MB הכולל 150 דפים. להורדת המדריך הכנסו מכאן.
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...לת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה שלא יטפלו טוב יותר בשטחים הפתוחים? למה לא להשכיר חלק משמעותי יותר מהנמל לעסקים שטובים לו ולתושבים, ולא רק לעסקים שמשלמים הכי הרבה?"התופעה אותה מתאר צדיק בדבריו אופיינית למקומות רבים בהם ההצלחה המסחרית אינה מרוסנת ובסופו של דבר פוגעת באיכות לתושבים ולאחר זמן מה גם בעסקים. עירית תל אביב מתכננת ביולי לסגור לחלוטין את החניונים בנמל לצורך הפעלת "יריד המזרח". עסקים ישנים ...
• 

  אז מה? אין בזה כלום? הערות על תמ"א 38

  28.06.11
  ...כלי שיאפשר חיזוק מבנים תוך שהוא מעניק זכויות בניה ששוות כסף לכל מי שיבצע את החיזוק הנדרש. על הנייר זה נראה טוב ובשטח התחיל באז נדל"ני מטורף אבל כמעט כלום לא קורה בפועל. הסיבות כבר נסקרו כאן מספר פעמים ובקצרה נציין אותן: ראשית, שווי הזכויות האלה, זכויות לבנות קומה נוספת למשל, תלוי במיקום הנכס. כך קורה שבתל אביב שלוש דירות בקומה החדשה הזו שוות המון אבל בבית שאן - אפילו לא מספיק כדי להתחיל בשיפוץ. כלומר מראש התוכנית לא נותנת מענה לפריפריה ולמקומ...
• 

  הוענק תואר פרופסור חבר לאדריכלית אירית צרף נתניהו

  21.05.18
  הוענק תואר פרופ' חבר מטעם המועצה להשכלה גבוהה לאדר' אירית צרף נתניהו ראש המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפההוועדה העליונה למינוי פרופסורים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה של המל"ג החליטה להעניק תואר פרופ' חבר מקצועי במסלול המקביל לאדר' אירית צרף-נתניהו. פרופ' ארכ' אירית צרף-נתניהו מכהנת כראשת המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה החל משנת 2009, מנחה בסטודיו פרוייקט גמר ומרצה בנושאי עיצוב עירוני. טרם מינויה לתפקיד זה, כיהנה כמרצה בכ...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  מיכאל יעקובסון לוקח אותנו הפעם לסיבוב בבקעת הקהילות שבקצה יד ושם. "מופע ראווה", הוא מתאר את המקום, "מופע יקר ומורכב שנראה שמטרתו היא לבלבל את המבקר יותר מאשר לטעת בו תובנות על המציאות בה הוא חי או לעצב את זיכרונו".מיכאל יעקובסון הוא כיום ללא ספק אחד ממבקרי האדריכלות הטובים ביותר בארץ. גם בביקור הזה הוא לוקח אותנו יד ביד ומוביל את הסיור בין רשמים אישיים לרקע מקצועי והיסטורי מעמיק אבל הפעם דעתו זוכה לתגובות צוננות מצד כמה וכמה אדריכלים."בחרת לקטול ...
• 

  תכניות המתאר החדשות של נצרת עילית ומגדל העמק

  29.10.15
  ...דת התכנית, והפתרונות העקרוניים המוצעים לכל אחד מהם:.• בעשור האחרון חווה העיר ירידה בהיקף אוכלוסייתה, שינוי המרקם הדמוגראפי וכניסת אוכלוסיות חדשות. תכנית המתאר יוצרת תשתית תכנוניות לפיתוחה של נצרת עילית כעיר אטרקטיבית לתושביה אשר תוכל למשוך אוכלוסייה חדשה ואיכותית לעיר.• כתוצאה מן המבנה הטופוגרפי ואופן הקמתה של העיר קיים נתק בין חלקי העיר השונים, בעיקר בין שכונות הר יונה שבצפון למרקם הוותיק. לעיר אין למעשה מרכז עירוני חי ותוסס. תכנית המתאר מציעה ש...
• 

  מותחים קו

  20.04.15
  ...טרים, החוצה את הטכניון ממזרח למערב, ומחבר, באופן סמלי, בין חיפה ונשר. הפעולה האמנותית של הקולקטיב הכוריאוגרפי שימשה כאמצעי נוסף להתרשמות ושמיעת חוויות, רעיונות ומחשבות של אנשים שונים בקמפוס, סטודנטים, חוקרים, עובדים ואורחים באשר לאופן בו הם חווים את הקמפוס, מה הוא מסמל בעבורם, כיצד הם משתמשים ונעים בו, איך הוא היום ומה מחשבותיהם ביחס לעתידו. להרכב הכוריאוגרפי MAMAZA שלוש צלעות: ישראלית, יוונית ושוויצרית. הצלע הישראלית היא מאי זרחי, רקדנית ישראל...