חיפוש - שני לוונטל |1| - דף 2
לא מצאת? פשוט חפש.
-
קיימות או נמות?
19.02.14ממש כמו רופא, יכול גם אדריכל לשנות את חייו של מישהו, גם אם ידו אינה משגת. אמנם זה לא עניין של חיים או מוות ובכל זאת, קורת גג, היא לא דבר של מה בכך. לא ממש מפתיע, שאלו הם דווקא היפנים, שמראים לנו איך עושים את זה. אין הם מזלזלים ולו לרגע, במושג הארכיטקטוני המפואר "קורת גג". ובשל כך, הם דואגים לתת לו אינטרפרטציה ספציפית ומותאמת קונטקסט.הפליא לעשות זאת האדריכל היפני Shigeru Ban עוד ב-1995, לאחר אסון רעידת האדמה בעיר קוב שביפן. באן השתמש בחומרים זמיני... -
האריה שאהב תות
16.02.14החי הצומח והדומם; הפרפר, העץ, הבטון; מערכת אקולוגית-אדריכלית אחת הומוגנית. כשאנו מעצבים סביבה, היא צריכה להיות כזו המכילה בתוכה את הצרכים של כולם. אך פעמים רבות, רק האדם הוא אזרח סוג א'.. ולא תמיד הטבע, גם אם הוא עירוני, או מבוית, מקבל מקום אמתי של כבוד.האדם ניכס לעצמו את הירוק, החי, הנושם, שהנם בעלי יתרונות כה רבים וערך רב כל-כך לחיי היום-יום שלנו. האם חשבתם פעם מה קורה לתהליך התכנון כשהאזרחים שאינם בהכרח הולכים על שתיים, הופכים להיות אזרח סוג א... -
העיר השמחה
13.02.14או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל... -
מעשה בבניין לעקירה?
6.02.14מעשה בעירייה שלא עומדת מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על... -
מי יודע באיזו שנה לא יהיה מקום לבנות על כדור הארץ?
3.02.14התשובה, במקרה זה, אינה חשובה. כי אופן החשיבה והתכנון שלנו בהווה, חייב להשתנות, בלי קשר ועם קשר למה שיקרה עוד X זמן וזאת בגלל הסיבות הבאות... אבל גם בגלל הרבה סיבות אחרות.תכנון המוסראנחנו חיים בעידן בו קצב ההתפתחות והשעטה קדימה הוא לפעמים בלתי יאומן. אם נסתכל אחורה 5, 10, 20 שנים - קשה להאמין לפעמים מה היה אז, לעומת ה"היום" ולעומת ה"מחר". התכנון עבור האדם והסביבה אינו יכול לשקוט על השמרים. יש נסיון, יש רצון, אך הבניה- התכנון והטכנולוגיה לא באמת הש... -
בעל המאה...
27.01.14"בעידן בו בעל המאה הוא בעל הדעה (והדירה), ישנה חשיבות להבנת ההשלכות של פעולות המערכת הבנקאית על השדה התכנוני בכלל ועל תהליכי התחדשות עירונית בפרט."חן רוזנק כותב על מה שמתרחש-מאחורי הקלעים של החידוש העירוני "שליטתו של הבנק המממן במה שמתרחש באתר הבנייה, וכפועל יוצא באיך שנראים רחובות הערים שלנו, מובנת בהתחשב בעובדה שהמוסד הפרטי הוא זה שממן את הפרויקטים. אבל אנו צריכים לשאול את עצמנו מה ההשלכות של מצב זה? מה קורה כאשר הרווח הוא השיקול היחידי בהתחדשו... -
כיצד לכסות את הבטון החשוף?
26.01.14כדאי מאוד להיכנס ולקרוא את כתבתו של צבי אלחייני.הכותב כך:"את מה שחוללה התערוכה 'עיר לבנה' (מוזיאון תל אביב, 1984) לגל השימור של מבנים בסגנון הבינלאומי והאקלקטי, לא מצליחה עדיין לחולל התערוכה "הפרויקט הישראלי (מוזיאון תל אביב, 2000) למאות המבנים המודרניסטיים-המאוחרים והברוטליסטיים שנבנו כאן בשלושת העשורים שאחרי קום המדינה. גם אלה מביניהם ששרדו את תרבות ההזנחה והאלתור הישראלית, מצויים כיום תחת איום הריסה או שינויים בלתי הפיכים."נוסטלגיה איננה דבר ש... -
והיום מציגים - אדריכלות משעממת
21.01.14הינה שוב עושה יעקובסון שמות, והפעם אף לא היה צריך לצאת את גבולותיה של תל-אביב הקטנה: "תל אביב השתנתה, ישראל השתנתה אבל המחלקה לאדריכלות ועיצוב במוזיאון תל אביב מעדיפה לעסוק בנושאים מגה-איזוטרים, להגיש אותם לצופה באופן הכי משעמם ולעטוף הכל בשפה מיושנת שלא מבינים." מהביקור המאכזב במוזיאון הוא עובר לדון במתחם שרונה הסמוך:"אמנם כל המרפסות עדיין עומדות במקום ונראות יציבות מלמטה, אבל המרכז המסחרי שמופיע בסרטון השיווק של 'שרונה מרקט' כמקום שוקק חיים, הו... -
איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?
20.01.14"איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח... -
בית העם המתחדש
19.01.14משרד האדריכלים HQ מחדש את בית העם של עשרת. מעניין לתהות ולהיווכח יום אחד, כיצד יתפקד בית עם, במתכונתו החדשה או המחודשת, בימינו. האם אכן קיימת כמיהה חברתית כלשהי לחזור ל'ביחד' הזה, שהוא אולי פחות טרוויאלי היום, כשכל אחד נצור ב"אחוזתו"... על משקל "ביתי- הוא מבצרי".האם תהילתו של בית העם עוד לפניו? וכך מביאה את פני הדברים, ק. רוזנבלום, על בית העם, ב"הארץ":"הזיכרון המתוק של בית העם מאומץ בחום על ידי התושבים, שמשתוקקים להוריש לצאצאיהם, בני הדור הרביעי ... -
העיר הצומחת
15.01.14למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ... -
לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה
12.01.14"תעשיית הבנייה הגלובלית ושפחותיה החרופות, ארכיטקטורה והנדסה אזרחית, מנותקות לחלוטין מצורכי המגורים של שליש מאוכלוסיית העולם, ואינן בנויות לספקם", כותב פריי, וקורא לקדם אדריכלות אתית השמה בראש מעייניה את האדם, כיחיד וכחברה, ואת הסביבה.""ללמוד מוורנקולר: לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה" // Pierre Frey - הספר"פריי קורא לצאת למאבק אדריכלי, חברתי וכלכלי ב"תעשיית האדריכלות והבנייה הגלובלית" המשחיתה כל חלקה טובה, בחסותם ההרסנית של הבנק העולמי ומוסדות דו... -
הקרב על המדרכה
6.01.14"השיפוצים של רחוב סוקולוב בהרצליה, היו צעד אמיץ – או טיפשי, תלוי איך מסתכלים על זה, ובמסגרתם נהפך הרחוב הקיים, עם שני נתיבי נסיעה לכל כיוון וחניה משני צדיו, לכביש חד סטרי בעל נתיב נסיעה אחד, ולצדו מדרכה רחבה שזכתה לעיצוב מחדש."קשת רוזנבלום מביאה בפנינו את הדילמות והאינטרסים, שלא מאתמול מנהלים לנו את המרחב הציבורי העירוני- ובעצם את החיים. הפזמון תמיד חוזר והפתרון שלו חייב להיות תחבורה ציבורית איכותית, לצד דרכי גישה נוחים לאופניים והולכי רגל."הדילמ... -
תחתית העיר חיפה
5.01.14כיצד מחדשים מקום, מבלי לפגוע באותנטיות שלו? כיצד מאפשרים לאוכלוסיה קיימת להמשיך להתקיים במקום שעירוניותו תופסת תאוצה ופופולריות, ומעלה את ערכו?שאלות אילו הן מהראויות ביותר שיש לשאול כשבאים לגעת ולתכנן (ב)מקום שאינו דף חלק. ומקומות, מטיבעם, אינם דף חלק. לכל מקום, חתיכות היסטוריה, העשויות מפאזל של ריחות, טעמים, מראות.. ובעיקר אנשים שחיו אותם, במקום. "מול הפיתוח המנשל שמנהיגה העירייה בעיר התחתית, ניתן וצריך להעמיד מודל של פיתוח מקיים. התחדשות עירונ... -
דיור בלתי מושג
2.01.14דיור בר השגה בתל-אביבהאם בכלל אפשרי להתגבר על הפער העצום שבין מגורים בתל-אביב, למגורים בכל עיר אחרת בארץ. כאשר קיים ביקוש עצום כל כך לדירות, האם קיים סיכוי להוזיל מחירים באופן ניכר בעבור הסטודנטים?נעמה ריבה, בכתבתה, סוקרת את האינטרסים האמתיים המניעים את פרויקט מגורי הסטודנטים החדש של אוניברסיטת תל-אביב-הנקרא "מעונות ברושים"."למי שחשוב המחירים והקרבה לאוניברסיטה, ולא מרחב המחיה, מציעים המעונות פתרון נוח. אך לו היו משווים את מחיר הדירות למחירי השוק...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
