חדשות אדריכלות

מה קורה כשמנסים לצבוע בלי לצאת מהקווים, כשמנסים לתכנן בתוך גבול של חלל סטרילי, ב"ואקום", נעלמת איזו נשמה. הקמפוס האוניברסיטאי של העיר באר שבע מרוכז בעצמו. הוא היה מרוכז בעצמו כך יותר מידי זמן, וזה מורגש, בעיר ובקמפוס.כדאי מאוד לקרוא את כתבתה של נ. ריבה, כי היא חשובה מאוד בהקשר זה. ריבה מדברת על "הפרדה היסטורית" בין צפון העיר לעיר עצמה. "את ההפרדה ההיסטורית הזו יצרה מסילת הרכבת, ששכונת רמות נמצאת מצפון לה והאוניברסיטה מדרום לה." התכנית החדשה מדברת...

סניף הצעירים פונה אליכם לקראת הבחירות לעמותת האדריכלים:--- אנו מזמינים את כולכם לקחת חלק ולהשפיע על הרכבו של הועד המנהל של העמותה, בין אם כבוחרים ובין אם כנבחרים במידה ואתם רוצים לקדם ולהשפיע מתוך המערכת בעצמכם על ידי הצעת מועמדותם לוועד.מספר נקודות טכניות וחשובות- כדי לבחור ולהיבחר יש כמובן להיות חברי עמותה. ככל שמספרנו כצעירים יגדל בעמותה, כך נוכל יותר להשפיע ולקדם את הנושאים הנוגעים לנו. תאריך אחרון להצטרפות לעמותה לטובת ההצבעה - 10.5.13.- הוע...

'לגור ירוק בישראל' - קרן קימת לישראל בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה מכריזות בזה על תחרות פומבית, בסופה מתעתדת קק"ל להקים שני מבנים לדוגמא שישמשו מרכזי הדגמה לבנייה ירוקה, ויהיו פתוחים לקהל הרחב. מטרת התחרות להעלות לדיון הסתכלות רחבה על מגורים ברי קיימא במרחב העירוני, ולייצר תערוכה המעודדת פרשנות אישית ויצירתית למושג 'לגור ירוק בישראל'. מאידך התחרות איננה רעיונית, בסופה יבחרו ויוקמו שתי יחידות לדוגמא. המשתתפים בתחרות מוזמנים לתכנן דגם חדשני...

מטבע האדם, מקדמת דנא, המגמה הסביבתית של האדם, היא לנכס לעצמו עוד ועוד שטח, מ"ר, טבע, סביבה, קרקע, נדל"ן.טביעת הרגל שלנו, ההולכת וגדלה, הולכת ומסמנת גם את הסוף. סוף השטח, סוף המשאבים, המאגרים, המחצבים, סוף היכולת של העולם הזה להכיל אותנו. בקצב הפיתוח הטכנולוגי שרץ כאן, אולי עד אז כבר ימצאו פתרון.אבל, לא מדובר כאן רק באיום של סוף מר. התהליך הזה גורם לנו לאבד עוד ועוד ממה שהוא "טבעי" שהוא גולמי, שהוא טהור. המלאכותיות, מכסה רק לכאורה, על מה שלא נשאר....

כך אומר מעצב-הפנים ירון טל, שבין עבודותיו הבולטות ניתו למצוא בין השאר את משרדי גוגל ישראל, משרדי גינדי השקעות , רשת מלונות דן, תכשיטי מילר ושלל מסעדות ובתי קפה כ- שגב אקפסרס, VONG, בנדיקטס, וולפנייטס ועוד. בקיצור בחור עסוק, ואם כבר, אז גם האח-של (ארז). טל כותב טור אורח באתר בניין ודיור ומבקש "רק אל תחפפו" - אמנם הוא פונה אל קהילת מעצבי הפנים, אך בתור אדריכל אני מוכרח להזדהות עם כל הכתוב ואף לשתף עמכם. "החיפוף, אם כל חטאת. הרצון לסגור פינה חברמני...

לפעמים צריך פשוט לעשות כיף... למי שעוד לא ביקר, התערוכה של אלכס שוודר: "קיר לקיר, רצפה לתקרה" (אוצרת: מאירה יגיד-יחימוביץ') מוצגת עד 26.7 באגף אניאס ובני שטינמיץ לאדריכלות ועיצוב, מוזיאון תל-אביב לאמנות.performance architecture על פי אלכס שוודר מבוססת על הרעיון שיחסים בין חללים "כבושים" וסובייקטים כובשים, הם חדירים. כלומר, סובייקט קודם כל תופס/ת את הסביבה, ואז משתנה לפי התפיסה הזו. בתורו, הוא משנה את הסביבה כך שתתאים לפנטזיה שלו. התהליך הזה, ממשי...

אני אתיימר לרגע לחוות את דעתי הקטנה, בתור תל אביבית אסלית, אחת כזו שגדלה ברחובות רוטשילד שנקין אלנבי קינג ג'ורג' ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיי...

הנה רעיון למחשבה.. בעידן המופלא המוזר או אם תרצו ההזוי שלנו.. בו ה-כ-ל קורה ברשת.. למה לא לתכנן ולממן פרויקט בעזרת הרשת?הצורך וההכרח בתכנית כוללת, המתכננת לטווח הרחוק, כבודו במקומו. מאידך, דברים של כאן ועכשיו, ברי ביצוע- מדוע שיתעכבו זמן כה רב בגלל נבכי ביורוקרטיה בעיות תקציביות. הנה הצעה לעידון וייעול של הליך התכנון העירוני, בו אנו הופכים כה רבות. אולי פתח ליצור מערכת שעובדת יחד בשיתוף פעולה. כאשר היתרונות של כל שיטה יוצרים אינטגרל אוטופי אחד.כנ...

הבלוג המעולה של יואב לרמן מציין 7 שנות פעילות, עם מי יודע כמה שנות פעילות של מחקר בתכנון עירוני, ומנצל את ההזדמנות לדון בשאלה אחת חשובה, אולי הכי חשובה, לאן פנינו מועדות?!כיצד אפשר ללכת קדימה ללא תכנון מראש? אפשר, זה אפשרי. נשמע אוטופי אמנם, לתת לעיר להתפתח באופן טבעי, אורגאני, הטרוגני.. אבל, בעולם בו יש תכנון, ויש כוחות מכוונים, שקיבלו על עצמם תפקידים שונים - אם כבר עושים, אז לפחות שיהיה בחכמה. "חשוב להבין שתכנון עירוני הוא כלי פוליטי שמושתת על ...

החיים הם סרט ואנחנו השחקנים, או שכל העולם במה... אחלה. אבל לראות את אותו סרט שוב ושוב ושוב? קצת משעמם, די מנוון, מאכזב. אז למה לראות שוב את אותו סרט? כי אנחנו רגילים לבדיחות ויודעים מתי לצחוק, כי אנחנו יודעים מה יקרה, כי אנחנו רגילים.אבל איפה המרחב שהוא יותר מקניות ובהייה במסכים?נעמה ריבה בכתבה מצוינת וראויה על שיכפול נוסף של "סניף" סינמה סיטי' הקרוב לאזור מגוריכם...והפעם- בירושלים.מתוך הכתבה-על ירושלים: "מוסיפים לה עוד אטרקציה ועוד אטרקציה, ויש ...

קשת רוזנבלום כותבת ומבכה על שני בתי מלון ישנים בהר כנען בצפת "העומדים כיום פרוצים ומבעד לפתחי החלונות נושבת רוח מקפיאת עצמות".בעלי המלון לשעבר מתאר את ימי ה"זוהר" שלו, בתקופה שהיא אחרת: "אנחנו תכננו, הרחבנו, הוספנו קומות, אגף ומרפסת ענקית והפכנו אותם ל'מועדון המלך'. המועדון התאים ל 400 - 500 איש ובלילות היו נוהרים אליו. אפילו מירושלים הגיעו. היה בו גם משטח ריקודים ענקי, והיה מחשב עם 72 תכניות של גולות צבעוניות מתחת לרצפה."המחשבה על מלון וימי זוה...

האם צריך לקנות תוצרת הארץ? האם צריך לבנות תוצרת הארץ? ככל הנראה, רק הזמן יגיד האם צריכה להיות כאן תעשיית בנייה מקומית. האם המקצועות ההולכים ונעלמים כאן הם - הם המפתח לשינוי ושיפור פני הכלכלה, או שמא המהלך יושלם, וכולנו כאן נהיה מנהלים. כלומר, נעשה כסף לא מיצירה ועשייה אלא מתפעול של פועלים ויצרנים אחרים (מי הם יהיו?)הכתבה שפורסמה ב The Marker גורסת כי יש עתיד לענף בניה ישראלי, איתן ואיכותי. ממש כאן! אין ספק שכרגע זה עושה רושם של חלום ורוד. וחבל. ת...

האם חשבתם פעם מהי בעצם התחדשות עירונית? נכון, פיתוח שטח פה, ריצוף שם, גן שעשועים חדש, ערוגה, ספסל.. אך מה עם המובן הרחב יותר של המילה?זו בדיוק התשובה שמנסה לתת לנו טלי חתוקה, אשר פורסת את התהליכים העירוניים לשכבות מידע והתייחסות שונות- החל מהשכבה ה"שטוחה"- זו התיאורית אשר מדברת על חוויה של הדברים כמות שהם, ועד זו המדעית או ה"חופרת"- אשר מנתחת את התהליכים כחלק מתמונה רחבה יותר.אין ספק שהתהליכים החברתיים-כלכליים-"מדיניים" משפיעים ישירות, על האדריכל...

ממש כמו רופא, יכול גם אדריכל לשנות את חייו של מישהו, גם אם ידו אינה משגת. אמנם זה לא עניין של חיים או מוות ובכל זאת, קורת גג, היא לא דבר של מה בכך. לא ממש מפתיע, שאלו הם דווקא היפנים, שמראים לנו איך עושים את זה. אין הם מזלזלים ולו לרגע, במושג הארכיטקטוני המפואר "קורת גג". ובשל כך, הם דואגים לתת לו אינטרפרטציה ספציפית ומותאמת קונטקסט.הפליא לעשות זאת האדריכל היפני Shigeru Ban עוד ב-1995, לאחר אסון רעידת האדמה בעיר קוב שביפן. באן השתמש בחומרים זמיני...

שני, זוגתי שתחיה, מתאמנת כבר חצי שנה למרתון תל-אביב ואפילו יד חבושה לא תמנע ממנה את ההנאה הצרופה הזו... שלא לדבר על לקום ב-5 בבוקר 4 פעמים בשבוע בחצי שנה האחרונה (?!?).רכובים על הווספה חצינו את רחוב אבן-גבירול בשבוע האחרון כשעברנו את שד' בן-גוריון התרגשה האצנית מביתן ה"אקספו של המרתון" (לדבריה) שנחת על כיכר רבין , מכסה כל מרצפת פנויה."זה אקספו?!" נחרדתי אקספו זה יריד האדריכלות העולמי בו ביקרנו בשנחאי, זה חתיכת אוהל.__IMG__אני לא היחיד,נ.ריבה תוק...

החי הצומח והדומם; הפרפר, העץ, הבטון; מערכת אקולוגית-אדריכלית אחת הומוגנית. כשאנו מעצבים סביבה, היא צריכה להיות כזו המכילה בתוכה את הצרכים של כולם. אך פעמים רבות, רק האדם הוא אזרח סוג א'.. ולא תמיד הטבע, גם אם הוא עירוני, או מבוית, מקבל מקום אמתי של כבוד.האדם ניכס לעצמו את הירוק, החי, הנושם, שהנם בעלי יתרונות כה רבים וערך רב כל-כך לחיי היום-יום שלנו. האם חשבתם פעם מה קורה לתהליך התכנון כשהאזרחים שאינם בהכרח הולכים על שתיים, הופכים להיות אזרח סוג א...

או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל...

מאז מבנהו המרגש והמקסים של בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, אשר תכנן האדריכל השוויצי מריו בוטה, באוניברסיטת תל אביב, לא יצא לי שוב להתרגש כך לנוכח אדריכלות מודרנית של בתי כנסת ומרכזי יהדות:"המרכז להכרת התרבות היהודית ע"ש יצחק קרדוסו" אשר בעיירה טרנקוסו בפורטוגלצורה איקונית-גאומטרית מובהקת מבחוץ, קונטקסט עירוני מרתק של ישן מול חדש והמתח הקיים ביניהם, הירידה לפרטים והצורות המשתלבות ויוצרות את התוכן העשיר של הפנים. מ. יעקובסון מנדב פרטי...

בפרויקטים רבים בתל אביב מוגדר שטח המכונה "זיקת הנאה", המיועד לשימוש חופשי של הציבור, "פיצוי" על השטח הנוסף שקיבלו היזמים. ביוזמה מעניינת של נעמה ריבה וקומץ אדריכלים ופעילים אורבניים מתקיים מדי שבוע פיקניק באחד ממגדלי היוקרה האלה (על אפם וחמתם של הדיירים סביר להניח).יום שישי, 14 פברואר 2014, 13:00מגדלי אקירוב , פנקס 66 תל-אביבהארוחה הרביעית של מיזם "הנאה בזיקה" תתקיים למרגלות מגדלי אקירוב מתוך הפוסט "אוכלים אותה בזיקות ההונאה" שפרסם יואב לרמן:"זי...

מעשה בעירייה שלא עומדת מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על...