חדשות אדריכלות

התשובה, במקרה זה, אינה חשובה. כי אופן החשיבה והתכנון שלנו בהווה, חייב להשתנות, בלי קשר ועם קשר למה שיקרה עוד X זמן וזאת בגלל הסיבות הבאות... אבל גם בגלל הרבה סיבות אחרות.תכנון המוסראנחנו חיים בעידן בו קצב ההתפתחות והשעטה קדימה הוא לפעמים בלתי יאומן. אם נסתכל אחורה 5, 10, 20 שנים - קשה להאמין לפעמים מה היה אז, לעומת ה"היום" ולעומת ה"מחר". התכנון עבור האדם והסביבה אינו יכול לשקוט על השמרים. יש נסיון, יש רצון, אך הבניה- התכנון והטכנולוגיה לא באמת הש...

האדר' ירון בירנבאום , החי ועובד בשנחאי (סין) מבקר במתחם סיפאנג, ובמוזיאון החדש של האדריכל הניו-יורקי סטיבן הול ומדווח בכתבה מרתקת ועשירה ב-Xnet: המוזיאון, שתכנונו החל לפני כעשור ונפתח סוף סוף בנובמבר האחרון בעיר נאנג'ינג "משמש כשער למתחם פסטורלי בן 465 דונמים שבו פוזרו שלל מבנים המרכיבים את פרויקט סיפאנג ("ארבעה כיוונים"), עשרה אדריכלים סינים ועשרה אדריכלים בינלאומיים מובילים הוזמנו לתכנן 20 מבני תרבות, תיירות ומגורים בשטח המוזיאון: מרכז כנסים, מ...

פרויקט גמר שנה ד', החוג לעיצוב פנים המסלול האקדמי המכללה למינהלMapping the Common -פרויקט גנים ורקעבמסגרת פרוייקט גמר של החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי המכללה למנהל, הגו ויצרו הסטודנטים סטודיו בשם "Mapping the Common". הסטודיו עסק במרחבים המשותפים ,commons, שטחים השייכים לכלל, ולפרט כחלק מהכלל, אשר השימוש בהם משותף או מתחלק בין קהילות . הרעיון שעמד בבסיס הסטודיו הוא מושג העיצוב האוניברסאלי – הרחבת קהל היעד המשתמש במרחבים המשותפים, תוך התחשבות בנק...

"בעידן בו בעל המאה הוא בעל הדעה (והדירה), ישנה חשיבות להבנת ההשלכות של פעולות המערכת הבנקאית על השדה התכנוני בכלל ועל תהליכי התחדשות עירונית בפרט."חן רוזנק כותב על מה שמתרחש-מאחורי הקלעים של החידוש העירוני "שליטתו של הבנק המממן במה שמתרחש באתר הבנייה, וכפועל יוצא באיך שנראים רחובות הערים שלנו, מובנת בהתחשב בעובדה שהמוסד הפרטי הוא זה שממן את הפרויקטים. אבל אנו צריכים לשאול את עצמנו מה ההשלכות של מצב זה? מה קורה כאשר הרווח הוא השיקול היחידי בהתחדשו...

כדאי מאוד להיכנס ולקרוא את כתבתו של צבי אלחייני.הכותב כך:"את מה שחוללה התערוכה 'עיר לבנה' (מוזיאון תל אביב, 1984) לגל השימור של מבנים בסגנון הבינלאומי והאקלקטי, לא מצליחה עדיין לחולל התערוכה "הפרויקט הישראלי (מוזיאון תל אביב, 2000) למאות המבנים המודרניסטיים-המאוחרים והברוטליסטיים שנבנו כאן בשלושת העשורים שאחרי קום המדינה. גם אלה מביניהם ששרדו את תרבות ההזנחה והאלתור הישראלית, מצויים כיום תחת איום הריסה או שינויים בלתי הפיכים."נוסטלגיה איננה דבר ש...

את המתחם המסחרי כורזין בדרום גבעתיים אני מוקיר ומכיר היטב, בו שוכן משרד האדריכלים הראשון בו הועסקתי. למרבה האירוניה, זהו המשרד שתכנן את קניון גבעתיים, אותו קניון, שעם חנוכתו ב-2005, חששו כי "יחסל" את כורזין.אולם כפי שכותבת א.זנדברג בהארץ: "למציאות חוקים משלה. המרכז, שהוא כמעט מתנ"ס שכונתי, שרד את הקרב וניצח במלחמה והוא עולה כפורח עם כל יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כ...

הינה שוב עושה יעקובסון שמות, והפעם אף לא היה צריך לצאת את גבולותיה של תל-אביב הקטנה: "תל אביב השתנתה, ישראל השתנתה אבל המחלקה לאדריכלות ועיצוב במוזיאון תל אביב מעדיפה לעסוק בנושאים מגה-איזוטרים, להגיש אותם לצופה באופן הכי משעמם ולעטוף הכל בשפה מיושנת שלא מבינים." מהביקור המאכזב במוזיאון הוא עובר לדון במתחם שרונה הסמוך:"אמנם כל המרפסות עדיין עומדות במקום ונראות יציבות מלמטה, אבל המרכז המסחרי שמופיע בסרטון השיווק של 'שרונה מרקט' כמקום שוקק חיים, הו...

"איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח...

משרד האדריכלים HQ מחדש את בית העם של עשרת. מעניין לתהות ולהיווכח יום אחד, כיצד יתפקד בית עם, במתכונתו החדשה או המחודשת, בימינו. האם אכן קיימת כמיהה חברתית כלשהי לחזור ל'ביחד' הזה, שהוא אולי פחות טרוויאלי היום, כשכל אחד נצור ב"אחוזתו"... על משקל "ביתי- הוא מבצרי".האם תהילתו של בית העם עוד לפניו? וכך מביאה את פני הדברים, ק. רוזנבלום, על בית העם, ב"הארץ":"הזיכרון המתוק של בית העם מאומץ בחום על ידי התושבים, שמשתוקקים להוריש לצאצאיהם, בני הדור הרביעי ...

למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...

הקרן ע"ש מרים ומשה ארמון ז"ל מכריזה על תחרות לאדריכלים ולסטודנטים לארכיטקטורה (ע"פ הקריטריונים המופיעים בתקנון התחרות המצורף בתחתית העמוד)התחרות מיועדת לפרויקטים אדריכליים מצטיינים שתוכננו בפריפריה, או לחילופין פרויקטים שתוכננו על-ידי סטודנטים הגרים בפריפריה.התחרות פתוחה גם לסטודנטים מרחבי העולם העומדים בקריטריונים.א. מטרות הענקת המלגות :עידוד מצוינות ואיכות מקצוע האדריכלות בבתי הספר המורשים לארכיטקטורה בישראל ובעולם, תוך חיזוק הקשר והפריה הדדית ...

"תעשיית הבנייה הגלובלית ושפחותיה החרופות, ארכיטקטורה והנדסה אזרחית, מנותקות לחלוטין מצורכי המגורים של שליש מאוכלוסיית העולם, ואינן בנויות לספקם", כותב פריי, וקורא לקדם אדריכלות אתית השמה בראש מעייניה את האדם, כיחיד וכחברה, ואת הסביבה.""ללמוד מוורנקולר: לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה" // Pierre Frey - הספר"פריי קורא לצאת למאבק אדריכלי, חברתי וכלכלי ב"תעשיית האדריכלות והבנייה הגלובלית" המשחיתה כל חלקה טובה, בחסותם ההרסנית של הבנק העולמי ומוסדות דו...

על התקופה המדוברת ביותר באדריכלות הישראליתבחודש האחרון סקרנו כאן בשני פוסטים את יציאתו לאויר העולם של הספר "הבתים הלבנים יימלאו".למי שעוד לא הספיק לרוץ לחנויות.. הנה "טיזר" לספר, הישר מבית היוצר של הסופרת עפרה טנא - מחברת הספר. "בית הוא מענה לאחד הצרכים הראשוניים של בני אדם — מחסה. אולם המענה הפיזי לצורך זה הוא רק חלק מן הבית הביוגרפי והבית החברתי שבהם מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו.""הבית בתל אביב לפני קום המדינה עוצב על ידי עבודת ה...

"השיפוצים של רחוב סוקולוב בהרצליה, היו צעד אמיץ – או טיפשי, תלוי איך מסתכלים על זה, ובמסגרתם נהפך הרחוב הקיים, עם שני נתיבי נסיעה לכל כיוון וחניה משני צדיו, לכביש חד סטרי בעל נתיב נסיעה אחד, ולצדו מדרכה רחבה שזכתה לעיצוב מחדש."קשת רוזנבלום מביאה בפנינו את הדילמות והאינטרסים, שלא מאתמול מנהלים לנו את המרחב הציבורי העירוני- ובעצם את החיים. הפזמון תמיד חוזר והפתרון שלו חייב להיות תחבורה ציבורית איכותית, לצד דרכי גישה נוחים לאופניים והולכי רגל."הדילמ...

כיצד מחדשים מקום, מבלי לפגוע באותנטיות שלו? כיצד מאפשרים לאוכלוסיה קיימת להמשיך להתקיים במקום שעירוניותו תופסת תאוצה ופופולריות, ומעלה את ערכו?שאלות אילו הן מהראויות ביותר שיש לשאול כשבאים לגעת ולתכנן (ב)מקום שאינו דף חלק. ומקומות, מטיבעם, אינם דף חלק. לכל מקום, חתיכות היסטוריה, העשויות מפאזל של ריחות, טעמים, מראות.. ובעיקר אנשים שחיו אותם, במקום. "מול הפיתוח המנשל שמנהיגה העירייה בעיר התחתית, ניתן וצריך להעמיד מודל של פיתוח מקיים. התחדשות עירונ...

דיור בר השגה בתל-אביבהאם בכלל אפשרי להתגבר על הפער העצום שבין מגורים בתל-אביב, למגורים בכל עיר אחרת בארץ. כאשר קיים ביקוש עצום כל כך לדירות, האם קיים סיכוי להוזיל מחירים באופן ניכר בעבור הסטודנטים?נעמה ריבה, בכתבתה, סוקרת את האינטרסים האמתיים המניעים את פרויקט מגורי הסטודנטים החדש של אוניברסיטת תל-אביב-הנקרא "מעונות ברושים"."למי שחשוב המחירים והקרבה לאוניברסיטה, ולא מרחב המחיה, מציעים המעונות פתרון נוח. אך לו היו משווים את מחיר הדירות למחירי השוק...

לפני כשבועיים (11.12.13) השבית פורום אדריכלים צעירים יחד עם התאחדות הסטודנטים את כל הפקולטות לאדריכלות בישראל במחאה על תנאי ההתמחות הפוגעניים של משרד הכלכלה. אך בעוד משרד הכלכלה בוחן את דרישת הצעירים, במשרד האוצר הוחלט להעלות את מחיר בחינת הרישוי ל- 891 ש"ח, מחיר הגבוה בעשרות אחוזים מבחינות רישוי במקצועות דומים. פורום אדריכלים צעירים השבית לפני כשבועיים יחד עם התאחדות הסטודנטים את חמשת הפקולטות לאדריכלות בישראל במחאה על ההתעלמות המתמ...

לא אחת. יש צורך בתחבורה ציבורית כדי להימנע מהשימוש במכונית הפרטית. אבל מה קורה כשצריך מכונית פרטית כדי להגיע לתחבורה הציבורית??!תחנות הרכבת בארץ, מואשמות פעמים רבות שהן מרוחקות מלב העניינים. החכמה הגדולה היא לאו דווקא המרחקים עצמם.. אנחנו הרי מדינה קטנה סך-הכל. חכמה גדולה, גלומה במחברים האורבניים, או - התכנון מוכוון הולכי הרגל ורוכבי האופניים.המחבר הוא סוד ההצלחה. מרחב עירוני מתפקד בעל קנה מידה נכון, ואסתטיקה נעימה לכל הפחות (אם לא יותר), הוא ההו...

אסון כבד נמנע אמש במבנה מגורים חדש בחדרה בעת שמרפסות בקומה התשיעית קרסו אל הדירות שמתחתיהן וחלקים מהן אף נפלו אל הרחוב.מדובר בפרויקט "גינדי בפארק" הכולל 76 דירות בשני מגדלים בני תשע קומות כל אחד. המגדל הראשון כבר מאוכלס במלואו. למרבה המזל ההתמוטטות ארעה במגדל השני שאליו הספיקו להיכנס 2 משפחות בלבד."לא לצאת למרפסות" כך הנחתה עיריית חדרה את 38 בעלי הדירות המבועתים בבניין התאום שמרפסותיו עדיין עומדות... מי יתן את הדין?צבי וילדר, דובר חברת גינדי השקע...

על ספרה החדש של הסוציולוגית עפרה טנאהבתים הלבנים יימלאוהספר מוקדש לשני תחומי מחקר עכשווים פופולריים- הספירה הנשית הביתית, וחקר היומיום. וכך כותבת עליו אסתר זנדברג: "ספרה של טנא בולט על רקע הכתיבה הענפה על האורבניות התל־אביבית בכך שהוא הופך את הכפפה מהחוץ פנימה: מהמרחב הציבורי, הגברי, האדריכלי, שבו מתרחשים האירועים העירוניים הפומביים וכבר זכה להיסטוריוגרפיה ענפה, לתוככי החלל הדירתי הפרטי האינטימי, הנשי בעיקרו, שבו מתנהלים חיי היומיום ועבודות הבית,...