חדשות אדריכלות

ההמלצות לפתור את משבר הדיור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אל...

לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ...

פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף יוענק השנה לאדריכליות עליזה ברוידא ורות מעוז על פרויקט תכנון פארק רדינג וטיילת החוף הצפוני בתל אביב. הפרס מוענק מדי שנתיים לפרויקט נוף וסביבה והוא נקרא על שמו של אברהם קרוון (אביו של דני קרוון) שהיה הגנן הראשי של עיריית תל אביב ותרם רבות לעיצוב הנופי שלה. בפרויקט פארק רידינג, הממוקם צפונית לנמל תל אביב, יצרו ברוידא ומעוז מרחב ציבורי חדש, המשלב צמחיית חולות וטבע ושיתפקד בעתיד הקרוב כמעין שמורת טבע. הפארק כולל שבי...

לקראת השיפוץ המיועד של רחוב שינקין בתל אביב סוקרת נטע הלפרין בעכבר העיר את התהפוכות שעברו על הרחוב. המקום שהיה הדבר הכי לוהט והפך בשנים האחרונות לסתמי, האם הוא עוד יכול לקום לתחייה? האם מישהו בכלל רוצה אותו עדיין כסוהו של תל אביב? ביקורת על השיפוץ המתוכנן מושמעת בכתבה מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את ה...

לכלל ציבור האדריכלים, באחרונה נודע לסניף הצעירים כי מתקיימים מהלכים לשינויים בכמה מאבני הייסוד של תקנות המהנדסים והאדריכלים. בתוך כך נידונו שינויים בתחומים הבאים: 1) ייחוד הפעולות- ההגדרה הקובעת אילו פעילויות בתחום הבניה ייחודיות לבעלי הכשרה מסוימת ומתבצעות על ידם בלבד. (תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז-1967) 2) שינוי הגדרת מבנה פשוט לאדריכלים ולמהנדסים אך לא להנדסאים - כיום יכולים לתכנן מבנה פשוט אדריכלים ר...

כלומר מת מקינאה ורוצה לגור בה... אבל שונא את התל אביבים הסמולנים הוואנביז המתחסדים... ורוצה להיות גם אני כמותם, עם חולצת טי שחורה בבית קפה... עיר מגעילה ומזוייפת! מה יש בעיר תל אביב שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולהעריץ אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על ה...

האדריכל רם כרמי ומבקרת האדריכלות אסתר זנדברג כותבים גם הם על האגף החדש של מוזיאון תל אביב. שניהם מביעים למעשה את אותה הביקורת - הבנין מרשים, מעניין, מיוחד - אבל איך מציגים בו אומנות ואיך לעזזאל מבינים איפה נמצאים ולאן ללכת? רם כרמי כותב בגלובס "האגף החדש הוא בניין שהופך לאובייקט פיסולי גדול ממדים, העומד בודד יציב וגאה בפני עצמו ונאלץ להתאים עצמו לתפקיד שהוא אמור למלא. בכך הוא מסתבך שלא לצורך, כי מלוי תפקידו אינו בראש מעייניו". אסתר זנדברג...

חבר השופטים של תחרות פרס עזריאלי החליט השנה פה אחד שלא להעניק פרס ראשון "משום שלא נמצאה עבודה אחת העונה על כל הקריטריונים כפי שנקבעו". יחד עם זאת, חליט חבר השופטים לחלק את סכום כל הפרבים לשלוש עבודות כפרס שני, "כשכל אחד מהפרויקטים מייצג הצטיינות בהיבט אחר". השיטה הזו בה שוב נמנעת ועדת שיפוט מלבחור מקום ראשון היא התחמקות חסרת חוט שידרה. לא יכול להיות שכל שלושת העבודות הן במקום שני. ההמנעות מבחירה של מקום ראשון יכולה להיות רק פחדנית או פוליטית....

אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...

עיריית נתניה ועמותת האדריכלים הודיעו על בחירת ההצעות העולות לשלב השני בתחרות לתכנון בית העירייה החדש בעיר. אז איך נראות ההצעות? מי המשרדים העולים שלב ומה אומרים עליהם השופטים? החדר אדריכלים: חנן פומגרין, ברד פינצ'וק, בובי לוקסנבורג, ביחד עם אני בליצקי, תומר הררי ובשיתוף מדנס אדריכלים. מדברי השופטים: "הצעה זו מצטיינת בבהירות התכנית ובמיקום המבנה הגבוה בקו חזית רח' רזיאל, באופן המאפשר נצפות טובה למגדל העיריה מכוון רח' הרצל. העיצוב העירוני יוצר כי...

"קניונים הם יצורים אינטרוברטיים לחלוטין, הם פונים לתוך עצמם ורובם כמעט לא מתקשרים עם הסביבה שלהם". את האמירה הזו משמיע האדריכל עמי מור ממשרד מור יסקי סיוון בכתבה במעריב. הכתבה מציגה את תפיסתו של מור בתכנון קניון עיר-ימים בנתניה. הקניון החדש "מנסה לשבור את האופי האוטיסטי של הקניונים הנפוצים בארץ", אומר מור. "ברוב הקניונים הכניסות אפלות ולא מזמינות (...) קשר חזק כל כך בין הפנים לחוץ הוא דבר נדיר בקניונים". גם ליונתן קנטי, הכתב של מעריב, נשמעות ...

בית הספר מאיר דורון ברמת השרון תוכנן בציבעוניות רכה על ידי האדריכלים ברוך ברוך ויוסי סלומון. מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג כתבה שהכין עבור כתב העת "הד החינוך" ועוסקת בקצרה בהשפעת הצבע על המשתמש ובמיוחד במבני חינוך. צבע הוא כידוע מרכיב שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההרגשה, תחושת השייכות ואפילו הישגי התלמידים. בכתבה מצוטט האדריכל ברוך ברוך שאומר על המבנה: "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטי...

המעצבת רונית כפיר כותבת שוב פוסט מושחז ומצחיק על התרבות הישראלית ועיצוב הפנים כפי שהוא מתבטא בסידרה "מעושרות" ובמסעדת "מסה" התל אביבית. מסתבר שאם אתה רוצה להראות היום יוקרתי, אתה צריך להסתפק בשחור ולבן - הטעם הישראלי הנובורישי. רונית כותבת בדיוק על הנושא הזה מתוך התבוננות על תופעות בתרבות שלנו כמו הקטלוג של איקיאה וכעת - הסדרה "מעושרות": "הבתים האלו כאילו נבנו עבור הווה ועתיד מתמשך, אבל ללא עבר. בשיטוט באתר של קולגה שמעצבת למאיון או לאלפיון, ...

שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...

ראיון מרתק עם האדריכלים קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מה...

האם לאחר כל הסאגה סביב התחרות האדריכלית, האקדמיה של בצלאל תעבור לתל אביב? כתבה במעריב ירושלים מציגה את החשש לאחר שמסתבר שהאקדמיה בצלאל שכרה בניין בתל אביב "במטרה להקים במקום שלוחה תל אביבית של המכללה". בשבוע שעבר הבהירו בבצלאל שאין להם כוונות לעבור לתל אביב אבל כרגיל עשו את זה בצורה עקומה למדי. תוכנית התואר השני של בצלאל פועלת בתל אביב כבר שנים וכוללת כ 50 סטודנטים. את המבנה שעמד נטוש עד כה ברחוב דב הוז 16 - 18 שכרה האקדמיה מעיריית תל אביב וב...

שתי כתבות מעניינות מאד הופיעו בסוף השבוע וסקרו את המבנה החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי פרסטון סקוט. הן האדריכל יוסי מטלון והן ה"לא-אדריכל", אלון עידן מצאו את עצמם מבולבלים והשוו את המקום לתחושת חוסר ההתמצאות שחשים לפעמים בקניון. שניהם גם טוענים שהגלריות והמוצגים משניים יחסית לעוצמת המבנה. בבלוג רשמים ומחשבות כותב מטלון "נראה כי היה כאן ניסוי אדריכלי מקומי, מישהו ניסה לבדוק האם אפשר להקים מבנה שתוכנן באמצעים דיגיטאליים מתקדמים, באמצעות ...

התחרות UNRESTRICTED ACCESS היא תחרות אדריכלות בינלאומית פתוחה לעיצוב מחדש של שטח צבאי שאינו פעיל. מארגני התחרות מזמינים את קהילת המעצבים העולמית לאתר מתקנים צבאיים שאינם בשימוש, ותוך שיתוף בעלי עניין מקומיים להשיב אותם אל הציבור לטובת פעילות חברתית, כלכלית וסביבתית טובה יותר. כללי: את הנוף העולמי מנקדים מתקנים צבאיים שהוצאו משירות ומשאירים את חותמם - סימנים של כאב, ניצחון, גאווה ותוצאות בלתי צפויות של פעילות צבאית. תשתיות אלה נבנו כדי להגן ע...

נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא...

לקראת הכנס הקרוב של האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף שייערך מחר (3 נובמבר), מפורסמת ב Ynet כתבה בה מוצגים שלושה פארקים עירוניים על ידי האדריכליות שתכננו אותם - פארק הבאסה בהרצליה, פארק רידינג בת"א וחוף שקמונה בחיפה. כל הפארקים האלה ועוד מסמנים גישה המעדיפה לשמור חלקות טבע בתוך העיר. לא מדובר עוד בפארקים עם דשא ועיצוב מסוגנן אלא, ככל הניתן, שילוב של הטבע המקורי עם טיפול עדין המאפשר את תנועת הקהל בפארק. *בתמונה - טיילת רידינג. הכתבה מלווה בתמונ...