חיפוש - תגובות , חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות , בינוי |1| - דף 5
לא מצאת? פשוט חפש.
-
שוויץ ואיטליה במרכז יהוד
5.07.11... בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים בכתבה: "מה תל אביבי בדיוק בסגנון שהומצא בגרמניה בשנות העשרים-שלושים והועתק לכאן ללא כל הקשר מקומי וללא מחשבה?... אני מוכן להמר שלאותם הכותבים הביקורתיים על האדריכלות הישראלית, אין שום בעיה עם אוכל איטלקי השולט בתל אביב, או עם אופנה איטלקית או עם עיצוב מוצרים איטלקי... כל אלה בסדר מבחינתם. זה גם הולך טוב עם האספרסו. בדירת הבאוהאוס, אלא מה." * התמונה מהדמיות היח"צ לפרויקט -
סוף עידן המכונית בעיר?
9.06.11יואב לרמן מתמקד בפוסטים האחרונים בבלוג שלו בהרחקת המכונית הפרטית ממרכזי הערים. הפקקים, בעיות החניה וההשפעה של המכונית על האדריכלות הם נושאים ידועים ומוכרים ולמרות הבעיתיות, עדיין מקבלת המכונית את העדיפות על הולכי הרגל. בפוסט האחרון מציג יואב מערכת חנייה עירונית ממוחשבת המותקנת כנסיון בעיר סן פרנסיסקו. מערכת זו מאפשרת לנהג לגלות מקומות חנייה פנויים ואת מחירם לשעה דרך הנייד, או המחשב. אבל יותר מכך - המערכת משנה את מחירי החניות על פי העומס. המער... -
חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?
12.06.11כתבה ב Xnet מציגה חזון של משרד האדריכלים BIG ובו מכוניות ממוחשבות וכבישים דיגיטלים הופכים את העיר למשהו שונה לגמרי. אבל האם זה באמת חזון או שמדובר פשוט בפרויקט של הדמיות יפות ואחלה יחסי ציבור? כתבתה של נטע אחיטוב מציגה תמונות מסעירות וסרטון הדמיה של העיר העתידית כפי שמשרד BIG רואה אותה בעקבות הכנסת המחשב מאחורי ההגה. מאחר ולא אדם שולט במכונית, ניתן יהיה לצופף מכוניות לשרשראות, לגרום להן לחלוף במהירויות גבוהות ולחצות זו את נתיבה של זו. אבל האד... -
הומור ואדריכלות בדרך אל הים
20.04.11סדרת כתבות וידאו ב Xnet מבטיחה להציג לנו את הדור הבא של האדריכלים בארץ ומתחילה עם משרד דרמן ורבקל והפרויקט "בדרך אל הים" שהוקם במסגרת הביאנלה לאדריכלות נוף עירוני בבת ים. המיצב, שנבנה במקור כפרויקט ארעי לימי הביאנלה בלבד, זכה להצלחה ציבורית כה רבה עד שהוחלט לאמץ אותו כאלמנט של קבע, להנאת תושבי בת ים. לטענת ורבקל, ההצלחה של "בדרך אל הים" נובעת מההקפדה של המשרד לשלב בין מחקר לפרקטיקה: "המטרה שלנו הייתה לבנות מרחב ציבורי אינטראקטיבי, שאפשר ... -
domusCity ועידת ישראל לתכנון עירוני 2011
20.06.11מרכז הירידים תל-אביב, 29 בדצמבר 2011 קהל היעד: מקבלי ההחלטות במגזר העירוני הועידה מאורגנת על ידי עמותת "אות העיצוב", המאגדת מספר גופים ציבוריים. הערים מהוות כיום את מרכז החיים והפעילות הכלכלית, החברתית והתרבותית, של יותר ממחצית האוכלוסייה בעולם ובמיוחד בארצנו, בה התחרות על משאב הקרקע המצומצם משפיעים על תהליכי עיור מואצים ולאינטנסיפיקציה של המרחב העירוני. במהלך שני העשורים האחרונים דפוסי החיים בערים עוברים תהליכי שינוי מפליגים המחייבים או... -
העיר והקניון
4.06.13"בתחרות הזו יש מנצח ומפסיד" כותב מיכאל יעקובסון ב Xnet, "כל תוספת של קניון מסייע בשקיעת חיי הרחוב והמסחר המקומי". פתיחת הגרנד קניון החדש בבאר שבע "מייצגת מדיניות עירונית לא ברורה. פיתוח שדרות רגר בכניסה הצפונית לבאר שבע מרמז אולי על רצון לפתח את המרחב הציבורי הפתוח, אך הזנחת השוק העירוני, פיתוח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".... -
קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות
11.01.12בבלוג של דניאל מתפרסת היום דעתו לגבי החלטתה של עיריית תל אביב שלא לאשר מגדל במתחם קולנוע מוגרבי -"החלטה אפנתית ושגוייה". דניאל הולך שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב ... -
אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית
25.06.12הם לא כאלה דומיננטיים, הם לא הכי מתוחכמים או יפים במיוחד, אז מה יש בהם במגדלי עזריאלי שמציב אותם כאייקון האדריכלי החזק ביותר של תל אביב? המיקום? הפשטות? הקניון?אני מסתכל על סדרת הציורים הנאיביים של רפי פרץ ורואה את תת ההכרה הקולקטיבי של כולנו, את הדרך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נע... -
תל אביב תחת התקפה
18.04.12...הפרכה - תל אביב בשנות השמונים הייתה אפילו קרובה יותר לתוכנית המקורית של גדס ומצבה אז היה קשה. הצעירים נטשו, לא היה מה לעשות בה, העיר הייתה עיר עם הרבה הפסקה.אחד הדברים שאדריכלים רבים לוקים בהם היא החשיבות העצומה שהם מייחסים לאדריכלות. זו לא האדריכלות שקובעת, לא בתל אביב ולא בטיימס-סקוואר. יש מאות דוגמאות לעיר שזרחה ונבלה וזרחה שוב כשהמבנה העירוני שלה כמעט ולא משתנה.זו לא האדריכלות!טענה שנייה - תל אביב זוהרת והשאר אפורהפרכה - מה שלמעשה כתוב כאן זה... -
זו לא התוצאה, זו הדרך
2.10.11...וגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איזו בחירה אתה בכלל מדבר?" טיעון נוסף שעולה בתגובות נסוב על התכנון הסטודנטיאלי שתמונה ממנו מופיעה כאן (מתוך תכניתו של איליה בראון) - אין תכנון תהליך, רק תכנון מצב סופי. אדריכלים, וסטודנטים לאדריכלות אפילו יותר, מתכננים עיר במצב מוגמר, כאילו שאפשר לקפוץ ממצב א' ל ב', מהיום לעוד 20 שנה במכה אחת. זה לא עובד כך. תכנון שלא יכול להראות איך לעזזאל הוא מצליח ליצור תהליך פשוט לא יוקם. תוכנית אמיתית חייבת להציע פיתוח צנוע... -
האם תל אביב היא מדינת אוייב?
28.11.11...התכנוני הנוכחי הוא מוטעה ומוביל לבעיות חדשות ועל זה בדיוק אני מתכוון לדבר. יתכן שאני טועה בניתוח שלי, אולי יגיעו לי העגבניות הרקובות שתביאו. אני רק מקווה שגם המתכננים האחרים מפקפקים לפעמים בתפיסה שלהם. "אדריכלות היא תערובת מסוכנת של כוח וחוסר-אונים" הזכיר לנו פעם קולהאס. חוסר האונים מטריד אותי פחות מאשר הכוח. למי שרוצה להרשם לכנס אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני – קליק על הקישור. ההרצאה שלי ביום רביעי, 30 נובמבר, במושב באולם A בשעה 10:30. -
8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור
10.08.11"משך מרבית שנות קיומה הייתה ישראל למעבדת ניסויים בתחום התכנון העירוני." כותב האדריכל פרופסור הלל שוקן בכתבה בכלכליסט. "אך שלא כמו ברפואה, בתחום התכנון לא נדרשים אישורים לניסויים בבני אדם. המשבר הנוכחי הוא עדות לכישלונם של כל הניסויים האורבניים בישראל ולצורך דחוף להחליף דיסקט." שוקן מציג 8 טענות המושמעות כעת ומפריך אותן אחת לאחת. חלק מהטענות פופוליסטיות ולא רציניות ("דפני ליף היא ילדה מפונקת מכפר שמריהו"), חלקן כבר הופרכו מזמן ("מאגר קרקע עצום... -
תחנה לא מרכזית
4.08.11...ילים פשוטות - הן מטרד לעיר ולא נכס. צורך הכרחי ולא מנוע צמיחה. לשמר או למחוק? בסיום הכתבה כותב נועם "חרף איכותן האדריכלית, אף אחת מהתחנות המרכזיות אינה מוכרזת לשימור או נתפשת כבניין בעל ערך. זה ביטוי נוסף לייצוג הקלוש של האדריכלות המודרניסטית בקרב ועדות השימור. לטוב ולרע, התחנות המרכזיות הן חלק בלתי נפרד מהד-נ-א של הערים הישראליות." במקרה הזה אני אענה בתשובה האינסטנקטיבית שלי - לפוצץ. עם כל הכבוד לאדריכלות הפילים הלבנים האלה ולמורשת, הם קו... -
משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש
21.11.11...? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אלא ובעיקר עסק בכך. ישראל בנתה בשנות החמישים והשישים "דיור בר השגה" בכמויות שלא היו מביישות שום מדינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון ... -
על שימור ומגורים בקופסת שימורים
5.06.11...ש הרבה מעונות עובדים ברמה אדריכלית גבוה יותר." אם כל זה לא מספיק, בא חוק התכנון והבניה המוצע ומציג את נושא השימור דרך רשימות. מה רע בזה? תקראו את מה שכותב בלוג "המרפסת". הטיעון השני הוא טיעון אדריכלי: השימור מעקר את האדריכלות המקורית והופך יעודים מקוריים למסגרות חסרות תוכן. מוקדים היסטוריים עוברים תהליך סניטציה מאותות הזמן ומשיניו, ומאבדים כל תחושה של זהות שבניינים צוברים במרוצת השנים. החזיתות מקורצפות בזהירות, הפנים מדורדר לשלמות חסרת ה...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
