חיפוש - חדשות , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , גג חשוף , עץ |1|
לא מצאת? פשוט חפש.
-
כיצד לכסות את הבטון החשוף?
26.01.14כדאי מאוד להיכנס ולקרוא את כתבתו של צבי אלחייני.הכותב כך:"את מה שחוללה התערוכה 'עיר לבנה' (מוזיאון תל אביב, 1984) לגל השימור של מבנים בסגנון הבינלאומי והאקלקטי, לא מצליחה עדיין לחולל התערוכה "הפרויקט הישראלי (מוזיאון תל אביב, 2000) למאות המבנים המודרניסטיים-המאוחרים והברוטליסטיים שנבנו כאן בשלושת העשורים שאחרי קום המדינה. גם אלה מביניהם ששרדו את תרבות ההזנחה והאלתור הישראלית, מצויים כיום תחת איום הריסה או שינויים בלתי הפיכים."נוסטלגיה איננה דבר ש... -
בטון חשוף וביקורת אדריכלות
2.04.13מיכאל יעקובסון ממשיך בסיוריו בבלוג והפעם מבקר בתיכון ליידי דיוויס שתוכנן על ידי האדריכל רם כרמי. גם הפעם לא חוסך יעקובסון ביקורת, לא מכרמי ולא מאיתנו האדריכלים. כמה נקודת במאמר שוות דיון מיוחד כשמבנה ליידי דיוויס משמש דוגמה מעולה להדגשה.נתחיל בנקודה החשובה ביותר, זו שלדעתי מתעלמים ממנה אדריכלים רבים ולבטח התעלמו ממנה אדריכלי הברוטליזם - משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור... -
מעצב פיליפיני באולם תצוגה בעברית
16.08.11"אני חושב שישראל חזקה תרבותית ומציגה עיצוב מתפתח וצעיר" אומר המעצב הפיליפיני בודג'י לייאג בכתבה בגלובס. בודג'י הגיע לישראל לתכנון אולם התצוגה של חברת קנה קש. האולם ממוקם בממגורה, מבנה תבואה ישן ששופץ להפליא ונמצא ברחוב הלח"י בבני ברק בהמשך לדזיין סנטר. "המרגש בפרויקט הממגורה הוא הפרויקט עצמו" אומר בודג'י, "מקרה מבחן של אדריכלות בת קיימה (כזו המתחשבת באקולוגיה ובמשאביו המתכלים של כדור הארץ). מבנה היסטורי עם יופי חשוף, עיצוב כן ופונקציונליות די... -
אמנות עם ברקוד בכיכר המדינה
6.07.11שרון היבש מציגה ב Xnet ראיון עם האדריכל ארנון ניר על תכנון הגלריה זימאק הנמצאת בכיכר המדינה. ניר עיצב את חזית הגלריה בדוגמת ברקוד, עשוי ברזל שחור. השימוש בברזל מתחבר לאדריכלות הכיכר המאופיינת בבטון חשוף ולבני סיליקט. תכנון הגלריה בוצע על ידי ארנון ניר מסטודיו Arstudio, יחד עם האדריכלים ישי ברסלוואר ורואי פרידמן. "בניגוד למה שקורה בכיכר, שמלאה חלונות ראווה שמאפשרים להביט פנימה," אומר ניר, "לא רצינו לחשוף במלואו את מה שקורה בתוך הגלריה. ההחלטה... -
של מי הבית הזה בכלל?
25.03.12האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי... -
האבולוציה של המטבחים בארץ - המטבח יצא מהחדר
2.07.23... בקו עיצובי ממשיך את הבית או שלא. מגוון החומרים לעיצוב מטבח הסתכם במלמין או בפורמייקה, משטחי העבודה לרוב היו גרניט, ובקיצור מגוון חומרים מצומצם מאוד. והפירזולים של התקופה הזו?זיכרון ילדות שלי ממגרות שבקושי נפתחות, מהמסילות מהעץ, ובעיקר דלתות! מעט מגירות, הרבה דלתות.אני זוכרת את המטבח של סבתא שלי, פורמייקה צהובה. ואת האריחים החומאים המאויירים שהיו, את ידיות העץ העגולות. ואני זוכרת שהשכנה נכנסה אז סבתא שלי יכלה לסגור את דלת המטבח כדי שהשכנה לא תראה... -
בית הלוחם החדש בבאר שבע
11.04.11כתבה של נועם דביר ב"הארץ" מציגה את מבנה בית הלוחם החדש בבאר שבע. המבנה תוכנן על ידי משרד קימל - אשכולות בשיתוף עם האדריכל שחף זית. הכתבה כוללת ראיון עם איתן קימל וכן ביקורת. מבנה בית הלוחם עשוי מסדרה של גופי בטון החובקים את הכניסה הראשית והחצר הפנימית. חומר הבנייה העיקרי הוא בטון חשוף המזכיר את בנייני האוניברסיטה ומתייחס גם לאנדרטת הנגב של דני קרוון. לא כל המשתמשים מוצאים את הרושם המאסיבי הזה נעים במיוחד. בסיום הכתבה מציג דביר את ביקורתו... -
תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול
23.10.11האדריכל איתי הורוביץ כותב בבלוג שלו רשימה על תחבורה בכלל ועל נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) אבן גבירול בפרט. עיקר הפוסט מלין על כך שהעיריה לא שיתפה את בעלי החנויות והדיירים ברחוב בהחלטותיה. על פי סוחר איתו דיבר הורוביץ, היקף הקניות ברחוב ירד בעשרות אחוזים יחסית לשנים שעברו. איתי מזכיר בבלוג שלו את העובדה שרחוב אבן גבירול רק סיים שיפוץ שפגע בעסקים בו ונזהר לכן מלקבוע מסקנות מוקדמות. נראה שהמסחר אמנם נפגע אבל האם זו אשמת הנתצים? השיפוץ? לי אישית יש... -
הבלוק והדיור הציבורי
21.08.11נועם דביר כותב ב"הארץ" על הדיור הציבורי של שנות ה 60 ובמיוחד על "הבלוק" - מבנה באורך 250 מטר בבאר שבע שהיה חלק מהפרוייקט הממשלתי של אותן השנים. למה המבנים האלה לא הצליחו ומה נוכל לעשות על בנושא כעת כשהדרישה אליהם שבה עם משבר הדיור הנוכחי? בדומה למבנים אחרים בארץ ובעולם, מבנה "הבלוק" תוכנן על ידי אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני ב-1962 בהקשר ישיר למבנה unite d'habitation של לה-קורבוזיה. למרות הרצון הטוב נראה כי שילוב של בטון חשוף, מבנה ענק ופריפרי... -
יש! בטון! ברוטליזם בבאר שבע
7.03.13אתר חדש העוסק בברוטליזם באדריכלות הישראלית עלה לאוויר. החומר באתר נאסף על ידי האדריכלית ד"ר הדס שדר והאדריכל עומרי עוז - אמר כחלק ממהלך המיתוג של באר שבע גם מבחינה אדריכלית. "הברוטליזם הוא אתיקה אדריכלית" נכתב באתר. "אתיקה שביקשה להחצין את האמת של המבנה: אמת פונקציונאלית, חומרית, תנועתית ומקומית. השם "ברוטליזם" נבע מהביטוי הצרפתי: béton brut שמשמעותו בטון חשוף. "הברוטליזם הוא ההיפך הגמור מסגנון", אומרים הכותבים, "סגנון כופה על המשתמשים מעטפת ... -
הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)
1.04.14מריאן מאירוביץ', סטודנטית שנה ה' במחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה, יחד עם האדריכל יניב מאירוביץ', זכו במקום הראשון בתחרות פומבית לתכנון שער הכניסה המערבי לטכניון - מסלול סטודנטים ואדריכלים רשומים. תיאור ההצעה הזוכה:העדר התכנון של שערו המערבי של הטכניון מאופיין בעיקר על בטלאים רבים ובשל כך תפקודו כמערכת כניסה מתערער. ייחודיותו של השער הקיים מתקיים תודות לחזית ההר הדרמטית הנוכחת בעת המבט אליו. עקרונות התכנון נבנים תוך ניצול יתרון זה וה... -
חדש בכאן 11 - פרויקט האדריכלות הישראלי
11.08.24הפודקאסט "פרויקט האדריכלות הישראלי" מתוך הסדרה "המעבדה" בכאן עוסק בהתפתחות האדריכלות הישראלית מהקמת המדינה ועד ימינו. הפרקים מביאים שיחות מעמיקות עם מומחים באדריכלות, כמו פרופ' צבי אפרת, שבוחנים את השפעת הציונות על עיצוב המרחב בארץ. בין הנושאים שנידונים בסדרה ניתן למצוא את החזון הציוני הרדיקלי לעיצוב מחדש של המרחב, הפניית העורף לעיר וההתמקדות בכפר, והמצאת ההתיישבות השיתופית.הסדרה בוחנת גם את המעבר מתקופת המודרניזם אל הברוטליזם, סגנון שבו אדריכלים... -
אחד על אחד עם אוהד חיזי
19.12.16השבוע באחד על אחד אנו פוגשים את אוהד חיזי.היי אוהד, שמחים לשוחח איתך, ספר לנו קצת עליך ועל העיסוק שלך:אוהד חיזי, בן 36, נשוי, גר בנתניה. הנדסאי אדריכלות ועיצוב פנים, בוגר בהצטיינות מכללת תל-חי. הנדסאי רשום בפנקס ההנדאסים, בעל רישון לתכנון מבנים ובתים עד 4 קומות. מתעסק בתכנון, אדריכלות ועיצוב פנים למגוון פרויקטים - בנייה חדשה, בתים פרטיים, וילות , תוספות והרחבות בניה, בניה ירוקה, שינויי דיירים, חנויות, מסעדות, ועוד מגוון פרוייקטים, כמו כן נותן ייע... -
מונוטוני, משעמם, צפוי וחדגוני
14.02.11... אפילו בדוגמאות בכתבה, השימוש בצבע הוא מינורי וטוב שכך. בניין בית החולים אסותא מבחינתי אינו צבוע בחום. אני רואה בחלקו התחתון שימוש נכון בחומר ולא בצבע. מבחינתי יש הבדל עצום בין בחירת צבע לבחירת חומר. אם בחרתי לחפות משהו בעץ אז הבחירה היא בעץ ולא בגוון חום. גם המשתמשים מרגישים "עץ" ולא "חום". אותו הדבר עם אלומיניום, זכוכית, בטון חשוף, אבן חברון, שיש ורונה, לבני שמוט, אבני בזלת - לכולם צבע אבל בכולם המשתמש מקבל את הרושם של החומר יותר מאשר את הצ... -
רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים
23.09.12בחול המועד סוכות יושק באופן רשמי רחוב שינקין המשופץ. את ההשקה יזם ועד בעלי העסקים ברחוב על מנת לנסות להפיח בו רוח חיים. אבל האם יחסי ציבור יכולים להחזיר לחיים את הרחוב המיתולוגי? שני מבקרי אדריכלות מספידים אותו כבר עכשיו על שולחן הניתוחים.בכתבה ב Xnet מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לת...
לא מצאת? פשוט חפש.
