חיפוש - חדשות , @وعبلااو , הרבה , עץ |1| - דף 6

• 

  אברהם יסקי 1927-2014

  30.03.14
  ...ל כך הרבה על חיים של אנשים, לטוב או לרע. מהות המקצוע."יותר מכל אדריכל אחר במדינה מבחינת נפח העשייה בפועל - אפשר לראות כיצד השתנתה התרבות הישראלית", כותב איתי כ"ץ בX-net. "מעשייה ציבורית דוחקת בהשפעה ברוטליסטית של האדריכל השוויצי לה קורבוזיה, שהיה מודל חיקוי של יסקי ועמיתיו, דרך שיכוני ענק מתוכננים יותר אחרי מלחמת ששת הימים, דרך מגדלי עסקים מרשימים, ובסופו של דבר - תרבות המגדלים של מגדלי אקירוב ומגדלי YOO בצפון תל אביב". להמשך קריאה יהיה זכרו ברוך
• 

  נבחרו האדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית

  26.04.13
  ... רקע על עבודות חשובות רבות שלהם, על הצוות ועל מתודולוגיית התכנון המוקפדת שלהם, התרשמה מהמחוייבות של ז'ק הרצוג ופייר דה מורון, מהפתיחות הרבה לדיאלוג עם הספרייה והחברה לבניין כמו גם מהחוזקות וההבטחות שגלומות בתפיסה האדריכלית היצירתית שהציגו, הבנת הצרכים של הספרייה, טיפול בטבע ובסביבה האורבנית וקישור למוסדות השכנים. המלצת הוועדה על האדריכל המועדף, שיהפוך לאדריכל הנבחר לאחר חתימת הסכם, אושרה על ידידי רקטוריון הספרייה הלאומית ודירקטוריון החברה לבניין.
• 

  חלון אל הנפש - מבוא לתכנון ועיצוב חלונות

  7.02.23
  יש כל כך הרבה פרמטרים בבחירת חלון עבור הלקוחות שלנו פרמטרים טכניים: חברה, סדרה, סוג זכוכית רצונות של הלקוחות סגנון העיצוב של הבית תקציב השפעה על בידוד של קור חום ורעש כל אלה ועוד כמה דברים מרכיבים את החלונות של הבתים שאנחנו מעצבים וכל החלטה שלנו משפיעה על הרשימה שמצויינת לעיל.מעצבים חלונותכמעצבים אנו רוצים להיות מקצועיים ורוצים לעזור ללקוחות שלנו לעשות את הבחירות הנכונות במיוחד כשמדובר בהוצאה השלישית בגודלה בבית: אלומיניום. כאן אתמקד ואסביר על סו...
• 

  על סביבה ורגישות

  11.03.14
  ... סוף מר. התהליך הזה גורם לנו לאבד עוד ועוד ממה שהוא "טבעי" שהוא גולמי, שהוא טהור. המלאכותיות, מכסה רק לכאורה, על מה שלא נשאר. המפתח הבעייתי ביותר שעומד בפני פתרון הבעיה, הוא הזמניות שלנו. זמניות המאפשרת לאנשים לא לחשוב כל כך הרבה קדימה. כנראה שזה גם טבע האדם. מטבע האדם, רק אירוע בסדר גודל קיצוני יגרום למישהו כאן להתעורר באמת. "טבע כאשר הוא סביבה הופך להיות נוף, אובייקט של סקרנות מחקרית, מערכת אקולוגית מאוימת שזקוקה להגנה אנושית או כלי קיבול של מז...
• 

  יונה להב ומלחמות המאה שעברה

  23.12.12
  ...יכה לדחוף את הכל החוצה ולרוקן את מרכזה, כמו במקרה של האצטדיון החדש ופארק מדעי החיים, וגם בנמל המורחב (...) אין ספק שיהב הוא האיש המתאים למאה ה-19. הבעיה שלו היא שאנחנו כבר נכנסים לעומק המאה ה-21, מאה של תקשורת וניידות דחוסות הרבה יותר".* רחוב מסדה בחיפה - צילום יואב לרמן מתוך הבלוג.אם נצרף את הסיפור הזה להתקפלות של יהב בנושא שיקוע קו הרכבת נגלה עד כמה לרמן צודק. יהב הוא איש העולם הישן שבו התשתיות הכבדות קודמות לפיתוח העירוני. הנמל הוא מפגע בעיר, ...
• 

  והיום מציגים - אדריכלות משעממת

  21.01.14
  ...אולי גם חוסר כישרון, תכננו משרדי האדריכלים קיקה ברא"ז ופרי דוידוביץ. הם התבלבלו וחשבו שכאן זה פתח תקוה."להמשך קריאה תל-אביב היא ה-עיר, כי יש בה הכל, וכל כך הרבה לראות, לגלות, להכיר, ללמוד, להגיע, לחדש מחד ולנבור ולהעמיק אל תוך דפי ההיסטוריה שלה מאידך. הריבוי ההולך וגובר של הסגמנטים היוצרים מרחב שהוא עיר, הפכו ערב-רב, עומס, ולא במובן הטוב של המילה. כל אחד רוצה 'חתיכה' ממנה. אבל יותר גדול, יותר מהר, יותר מיותר. יש לחזור למעט, כי זה ה"יותר" האמתי.
• 

  ספר חדש - שכונה מדינה

  29.10.12
  ...פשוטות וברורות וגם כמה תמונות כדי להשלים את התמונה. לסיום ולסיכום אחרי שראינו ולמדנו כל כך הרבה (ואת זה ניתן לעשות רק אחרי שרואים ומנתחים את הכל במכה אחת), מופיעה הצעה למודל סביבת המגורים האידאלית "המארג". לא מדובר רק בשכונה עתידית, אלא גם בשכונות הקיימות בהן ניתן לערוך שינויים ולהתאימן למודל."חלק מהפרקים מוצגים ברשת ולכן הדבר הקל ביותר הוא להיכנס לאחד מהם ולהתרשם. זהו למשל הפרק העוסק במשכנות ויצמן ברמלה.את הספר ניתן לרכוש בהוצאת רסלינג (94 ש"ח).
• 

  אדריכלי פנים? אין כזה מקצוע.

  3.07.11
  ...ים לשנות שום פריט במבנה, לא בצורה ולא בצבע, כמובן שאין מה לדבר על תוספות"... "המהלך שעשו בת"א סביב 'העיר הלבנה', גורף ונסחף. יש כאן כל כך הרבה דוגמאות יותר חשובות של בניינים, שהם לא 'באוהאוס'... שצריך לשמר אותם, ולא, הם לא מהבאוהאוס הקדוש, הם חלק ממרקם עירוני של עיר מתפתחת בהווה." יפעת מדברת בראיון גם על היזמים וכוחות השוק בארץ הפועלים לטובת מספר חדרים גבוה על חשבון איכותם ועוד נושאים. הכנסו לקרוא. * התמונה כאן של צלמת גלובס – עינת לברון.
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  כתבה על דירת פנטהאוז שפורסמה בבנין ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  ...להיות רגולציה מסודרת גם בתכנון בכלל, ובתכנון ערים בפרט"... "אי אפשר לתת לערים לתכנן את עצמן - לא ביד המקרה, ולא ביד הנעלמה של השוק הקפיטליסטי." מעניין לקרוא את אותן האבחנות מפי כל כך הרבה אדריכלים. לכולנו ברור שהשיטה בה נותנים לשוק לקבוע את הכל היא מאד בעייתית ויש לה חלק לא מבוטל במצב הדיור ואיכות המגורים בערים שלנו ובכל זאת, למרות הקונצנזוס, ההשפעה בפועל של האדריכלים לתיקון המצב קטנה כל כך. * תמונת מיקי מנספלד מתוך הכתבה, צילום איל יצהר.
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  חשבתם פעם למה כל כך הרבה עניים באים לגור בעיר הגדולה? איך זה שבתל אביב, כמו בכל עיר גדולה ומוצלחת בעולם, קיימים זה לצד זה מגורי יוקרה שעולים מליונים ולצידם שכונות צפופות של עוני והומלסים ברחובות? אם העיר יקרה למחיה, למה יש בה עניים?הטענה אותה אני מתכוון להציג במאמר הזה היא ראשיתו של ניתוח שמסביר מה יש בעיר הגדולה שמושך אליה אנשים. באופן לא מפתיע, הניתוח יסביר גם מה יש בעיר הגדולה שמרחיק ממנה אנשים. אל תצפו למחמאות גדולות מדי לתל אביב, הפרוורים מנ...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...אות של מיליונים היזם מוכן לאכול את זה. תאר לך מה יקרה אם כל הבניינים בארץ יהיו מכוסים בשלטים."... "אם בסופו של דבר הבניין נראה כמו ברודוויי, זה בעיניי כבר זילות של הבניין ושל התאורה. השאלה היא כמה היזם נאור. יש יזמים שיש להם הרבה כבוד לאדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אבל אני חושש שבארץ ...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  מחאת האהלים מציפה על פני השטח בעיות שהיו שם תמיד. פוסט ארוך של שרון רוטברד מדבר על הגורמים הפוליטיים והכלכלים הקובעים את צורת התכנון בישראל הרבה יותר ממתכנני הערים או האדריכלים. רוטברגר מזכיר לנו שכשהמדינה העבירה את השליטה במוסדות התכנון מידיה לידי הועדות היא פתחה את הדלת לכל בעל ענין לשנות גם תוכניות עירוניות. "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת ת...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...של איך אני חושבת שהתושבים יסתדרו עם העובדה שתיירים עוברים להם מתחת לבתים? איך אבטא חלל אדריכלי בו המשתמש מתבונן על העבר? בו בזמן שהשכבה המוצעת שלי היום מהווה הארכיאולוגיה של מחר? אלו שאלות ספציפיות לקונטקסט ונוספות אליהן גם הרבה שאלות של שימור. האם לגעת פיזית בארכיאולוגיה? איזה ממצא הוא פרה הקדושה ומהי מידת הרגישות המתאימה ביותר במפגש של הישן עם החדש? הפרויקט מעלה שאלה של בעלות: עיר דוד-סילואן הוא מקום רגיש, כל הצדדים מחפשים בו וחופרים בו כדי לה...