חיפוש - אב , אי , גדר |1| - דף 11

• 

  תכנון נשי, תכנון גברי

  18.02.13
  ... בדומה לשליטה הגברית במערכת הביטחון."כידוע בראש מינהל התכנון עומדת אישה. היועצת המשפטית של המועצה הארצית היא אישה. יו"ר ועדת הערר של המועצה הארצית היא אישה. היו"ר של הועדה המחוזית בתל אביב, מתכננת המחוז, היועצת המשפטית. כולן נשים. כך גם במחוז מרכז. מתכננת המחוז במחוז הדרום היא אישה, וכך גם, בחיפה".אם הטענה הפמיניסטית צודקת, וגברים ונשים הם בעלי השקפות שונות על החיים ולכן משליטים סדר יום אחר על המערכות שהם מנהלים... השאלה בבלוג בהחלט מעוררת מחשבה.
• 

  הזכות לפרסום תמונות והדמיות

  27.01.13
  ...מו לציבור הרחב ללא הסכמתו". לעומת זאת תמונות חזית הבית "מצויות בעין הציבור, והצגתן איננה גוררת כל פגיעה בפרטיות".ואני שואל, הרי תכניות הבית גלויות על פי חוק לכל מי שייגש לעיריית תל אביב. צילומים מחוץ לבית מותרים וכך גם צילומי פפרצי, פרטים על חייו של ורדי (כמו למשל המחיר ששילם על המגרש) גלויים ומותרים לפרסום... אז מה זה כל זה?*בתמונה, מידע מאתר עיריית תל אביב על בית ברחוב שמיר בשכונת אפקה. המידע גלוי ומוצג על פי חוק. כל קשר לנושא הכתבה מקרי בהחלט.
• 

  שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית

  23.01.13
  קשת רוזנבלום מציגה ב"הארץ" את השיפוץ שעבר בית האקדמיה ללשון העברית בירושלים אותו הובילו האדריכלית שרון אברמסון ואדריכלית הנוף ורד סינגר. בית האקדמיה הוא מבנה המיועד לשימור והערותיה של קשת בנושא הן החלק המעניין בכתבה."עצם רעיון השימור המוקפד" כותבת קשת, "הולך נגד אחד מעקרונות המפתח של המודרניזם, והוא אמת החומר - התאמתם של החומרים, הטכנולוגיה והצורות לצרכים המדויקים שלמענם נוצרו. יש מן האבסורד בעצם ההקפדה על פרופילי אלומיניום "דמויי" בלגי ‏(על אף ש...
• 

  המדרכה כבר לא שייכת להולכי הרגל

  6.01.13
  ... הגדולות - המדרכה הולכת ומופקעת מידי הולכי הרגל. בתי קפה נוגסים בה פינות ישיבה, מכוניות וקטנועים חונים בה והמסוכן מכל - רוכבי אופניים דוהרים בה כאילו אין מחר. אופניים מכניים, חשמליים, קורקינטים ממונעים כולם מתמרנים על המדרכה במהירויות גבוהות, מתעלמים מכך שהאזור הוגדר בעבר כמקום המבטחים של הולך הרגל האיטי, הילדים והקשישים. פתרונות נדרשים בצורה של הפרדה, אכיפה וחינוך אבל עד שאלה יגיעו כדאי שנסתכל לימין, לשמאל ושוב לימין כשאנחנו חוצים את המדרכה.
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  ...לריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון, שמואל מסטצ'קין, שלמה גלעד, גדעון שריג, ריכארד קאופמן וזלמן עינב. רשימה מאד מכובדת בשביל יישוב כל כך קטן."כל מי שהתגורר בקיבוץ כלשהו ייהנה לקרוא את הרשימות אבל למרות ההיקף והעומק יש בהן החמצה מסוימת. קיבוץ, כל קיבוץ כמעט, אינו יכול להיות מאופיין על ידי חלקיו, על ידי המבנים שבו. העיקר באדריכלות הקיבוצית הוא המרחב הציבורי שבין הבתים. השטח שבין בתי המגורים, הגנים, השבילים. אין בארץ...
• 

  הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית

  9.10.12
  ...עט מבלי ששמים לב הולך ועולה לאחרונה גורם חדש המשתתף בעיצוב העיר - עיצוב "גרילה" פרויקטים המבוצעים על ידי קבוצות תושבים, אמנים, אדריכלים ומשנים לפעמים את פני העיר והתנהגות התושבים בה. פרויקטים כאלה נראים בכל מקום ואפילו אצלנו אבל כרגיל האמריקאים מובילים.בביאנלה לאדריכלות בונציה מציגה ארצות הברית ביתן אחר, ביתן שמסמן מהפיכה בחשיבה על העיר והתהליכים המעצבים אותה. נושא הביתן אינו אדריכל ואינו שיטת בניה, נושא הביתן הוא פעולות יחידים וקבוצות הפועלים בע...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  בחול המועד סוכות יושק באופן רשמי רחוב שינקין המשופץ. את ההשקה יזם ועד בעלי העסקים ברחוב על מנת לנסות להפיח בו רוח חיים. אבל האם יחסי ציבור יכולים להחזיר לחיים את הרחוב המיתולוגי? שני מבקרי אדריכלות מספידים אותו כבר עכשיו על שולחן הניתוחים.בכתבה ב Xnet מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לת...
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ... ערן טמיר־טאוויל בכתבה. "גג הרעפים תמיד היה כאן, עוד לפני שהשוויצים ידעו שהם שוויצים. היוונים בנו כאן גגות רעפים כבר לפני אלפיים שנה. זה לגמרי לגיטימי במרחב שלנו. נכון, אז לא מסתכלים על הבנייה הערבית, שיש הרבה מה ללמוד ממנה, אבל גם זה חלק מהתרבות שלנו".בכתבה מוצגת גם התביעה במקומות רבים לגגות רעפים כחלק מהגדרות התב"ע וכן טענה שהירידה במכירות בשנים האחרונות נובעת מכך ש"הטעם הישראלי התעדן"... האם זה באמת כך? האם גג רעפים זה טעם נובורישי וגג שטוח זה...
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  איך קרה שבלוק אחד בתל אביב הפך לאתר בנייה גועש של פרויקטים לשימור? שואל מיכאל יעקובסון בXnet, כשבמתחם שמתפרש על פני כ-130 דונם, עשרות מבנים עוברים בעת ובעונה אחת תהליך חידוש. התשובה ברורה - הרבה כסף. לא רק המלונות הופכים באזור למלונות בוטיק, כל המתחם הופך לעיר בוטיק. מקום יקר לאנשים יקרים."המהפכה התחילה", כותב מיכאל "עם ההכרזה של אונסק"ו ב-2003 על מרכז תל אביב, 'העיר הלבנה', כאתר מורשת עולמית. כך החלה לעלות, משמעותית ובמהירות, המודעות לערכם האדרי...
• 

  השינויים בתנאי ההתמחות לאדריכלים - קריאה לפעולה

  19.08.12
  ...ו הודות למאמץ אדיר של כל אחת ואחד מכם שכתבו מכתבים בדרישה לשנות את תנאי ההתמחות. הלחץ הציבורי עובד, אין סיבה שלא נמשיך כולנו במאמץ - במיוחד בזמן שבו מתקבלות ההחלטות.שיתוף הפעולה עם התאחדות הסטודנטים: לאור החשיבות הגבוהה של המאבק לעתידם של הסטודנטים לאדריכלות, נפגשנו מספר פעמים עם נציגי התאחדות הסטודנטים הארצית במטרה לגייס אותם למאבק האדריכלים הצעירים.נכון להיום התאחדות הסטודנטים הארצית מסייעת לנו ברקע, בעיקר בהשגת נתונים, תקשורת ולובינג ובהחלט מג...
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  שני מבקרי אדריכלות סוקרים את תערוכת הבוגרים של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. כמו מרבית האוניברסיטאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...כר כל-כך בסביבה העירונית שלנו בסיטואציה לגמרי לא צפויה שמייצרת קריאה אחרת של החזית. לעבודות האלה השפעה על העבודה האדריכלית? על הדרך שאתם מתכננים חזיתות למשל? האמת היא שלא חשבנו על החזיתות שאנחנו מתכננים כפוטנצאליות להקרנה אבל עכשיו זה נראה לי אתגר ממש מעניין לנסות לעשות משהו כזה... לא נראה לי שזה יהיה פשוט מכיוון שיש יתרון מסוים בריחוק שנוצר כתוצאה מהעובדה שהחזית שמשמשת להקרנה היא לא תוצר שלנו. ההתייחסות אל החזית היא נייטרלית ועושה שימוש בעיקר...
• 

  רוסלן סרגייב - אמנות העושה סביבה יפה יותר

  20.05.12
  ...נאצ'י. רוסלן - לנצח בוחר בעבודותיו בחיות סימפטיות, בבעלי חיים אסרטיביים, אוהבי אדם, שהאדם מחזיר להם אהבה באמצעות פסליו. פסליו מרוצפים בשלל צבעים, לעיתם הם משלימים ותואמים האחד לשני, לעיתים הם מקבילים או מתנגדים יוצרים משאבי אנרגיה שונים. העבודות רומזות לעיתים על יצירותיו של האדריכל האמן הספרדי הגאון גאודי, שמלא את העיר ברצלונה בעבודת חוץ, חלקן מתחבר אל בתים, שכונות, כנסיות ורחובות. הדמיון אל גאודי ומשנתו מתייחס בעיקר אל אהבת האדם, הרצון לעדו...
• 

  אותנטיות באה עם ג'יפה וכאוס

  25.04.12
  ראיון בגלובס עם האדריכלית אורית פנחס מביא דעה רעננה ומנומקת לשיח האדריכלי. אורית, שותפה במשרד ארכוד אדריכלים ומרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, מדברת על האגו של האדריכלים, על הדרך בה הרשויות חונקות לעתים את העיר ועל החלום הישראלי (והעולמי) של בית קטן עם גדר לבנה.לאורית השקפת עולם מגובשת לגבי הדרך בה צריך להתייחס לשטחים הציבוריים הבונים את העיר. היא מדברת על השכונות, המגדלים, הרחובות והמרווחים שבין הבתים. ראיית העולם שלה מעדיפה את העולם הלא לגמרי מס...