חיפוש - פרטי בנין , חדשות , מאמרים , אדריכלות , ערים , רנו |1| - דף 6

• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ...ל במתחם קולנוע מוגרבי -"החלטה אפנתית ושגוייה". דניאל הולך שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב מצוין שזה אחד המקומות המועטים בהם מותרת בנייתו של מגדל."עיריית ת"א מקבלת ה...
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  כתבה ב"כלכליסט" מציגה את פרויקט המגורים שיוקם בירוחם ומיועד לאנשי הקבע של עיר הבה"דים. אבל האם המעבר המתוכנן של צה"ל לדרום ב 2014 באמת יגרום למשפחות אנשי הקבע לגור בעיר? היזמים חושבים שכך הדבר אבל מאחורי הסיבוב קורץ לכולם כביש 6 שיגיע מצומת הנגב למרכז. למרות שירוחם קיימת כבר 60 שנה מסתבר שמעולם לא נבנו בה דירות כפרויקטים של יזמים. בראשית הדרך הוקמו הבתים על ידי עמידר ובהמשך על ידי דיירים בשיטת "בנה ביתך", אבל רק לפני שלושה חודשים זכו חברות יז...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ... אור - את הפעלת הפרויקט השאירו בידי גוף המכונה מנהלת 'עיר עולם'. בסיום מסמך הכוונות והמטרות שהוצג על ידם מפורטות גם הפעילויות בפועל שיבוצעו... מרביתן פעילויות שמבוצעות כבר שנים בלי קשר - מצעד הגאווה, "בתים מבפנים", הביאנאלה לאדריכלות בבת ים, ואירוע השיא לחשיפת אמנות ישראלית ובינאומית במסגרת "שנת האמנות 2012"... לגבי האירוע האחרון, בראשית השבוע קיימה המנהלת פרזנטציה בנושא ובמגזין ערב רב התפרסם פרוטוקול המפגש ולאחריו מספר מסקנות והערות. אימפוטנ...
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ... לכל. מרכיב מרכזי בהשגת איכות חיים כזאת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה המיועדת להשיג שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח. בישראל, לעומת זאת, פיתוח כ...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  הם לא כאלה דומיננטיים, הם לא הכי מתוחכמים או יפים במיוחד, אז מה יש בהם במגדלי עזריאלי שמציב אותם כאייקון האדריכלי החזק ביותר של תל אביב? המיקום? הפשטות? הקניון?אני מסתכל על סדרת הציורים הנאיביים של רפי פרץ ורואה את תת ההכרה הקולקטיבי של כולנו, את הדרך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נע...
• 

  כנס סח'נין-לחדשנות תכנונית

  16.04.12
  ימים רביעי - חמישי, 2 - 3 מאי 2012 מרכז פיס קהילתי סח'נין כנס סח'נין-לחדשנות תכנונית, פיתוח כלכלי במגזר הערבי אירועי הקיץ האחרון והמלצות ועדת טרכטנברג רק הדגישו את הצורך לפיתוח כלכלי מואץ ומושכל בישובים הערבים, ושילוב יותר תושבים ערביים במעגלי העבודה. אתגר הפיתוח הכלכלי מונח לפתחם של משרדי הממשלה מצד אחד, אך גם לפתחן של הרשויות המקומיות, הערביות והיהודיות הסמוכות מצד שני. בכנס יערכו דיונים במספר נושאים עקרוניים, הקשורים בפיתוח הכלכלי של המגזר...
• 

  מה זה משאיר בעיר?

  6.02.12
  כנס וסדנאות אמן בבת-ים בין ה 19-24 בפברואר 2012, טרום פסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון ברחוב. במהלך חודש פברואר 2012, הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ברחוב בבת-ים- Street C.A.T Bat-Yam festival, מקיים כנס חורף מקצועי וסדנאות אמן בנושא: "מה זה משאיר בעיר? תיאטרון וארכיטקטורה במרחב הציבורי-המרחב החברתי". פסקל לקוק (צרפת), ארכיטקטית ומעצבת במה, בתו של ז'אק לקוק הידוע כאבי התיאטרון הפיזי במאה העשרים, תנחה סדנת -L.E.M) laboratoire e'tudes mo...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ...ילים פשוטות - הן מטרד לעיר ולא נכס. צורך הכרחי ולא מנוע צמיחה. לשמר או למחוק? בסיום הכתבה כותב נועם "חרף איכותן האדריכלית, אף אחת מהתחנות המרכזיות אינה מוכרזת לשימור או נתפשת כבניין בעל ערך. זה ביטוי נוסף לייצוג הקלוש של האדריכלות המודרניסטית בקרב ועדות השימור. לטוב ולרע, התחנות המרכזיות הן חלק בלתי נפרד מהד-נ-א של הערים הישראליות." במקרה הזה אני אענה בתשובה האינסטנקטיבית שלי - לפוצץ. עם כל הכבוד לאדריכלות הפילים הלבנים האלה ולמורשת, הם קו...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  ...חידי בארץ שמאפשר קשר ספונטני בין בני אדם, קשר שקיומו הכרחי לקיומן של מהפכות." מממ...כן, נכון. אין ספק שזו המסה הקריטית - הצפיפות של תל אביב. בגלל זה המהפיכות של הפנתרים השחורים, מהומות ואדי סאליב, והמהפיכה הצרפתית כולם חלו בערים בעלות צפיפות כזו... מה לא? תל אביב היא המרכז של ישראל וזו הסיבה שהיא מושכת. אם העיר הזו הייתה בצרפת היינו אומרים שהיא לא צפופה בכלל וברור למה היא שוממה ואין בה תרבות. זאת לא הצפיפות האבסלוטית שקובעת, אלה תהליכים היסט...
• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  האדריכל אמנון בר אור פרסם בארכיג'וב טור דעה מורחב על תכנית השימור של תל אביב. אמנון לא חוסך ביקורת מעיריית תל אביב ומהדרך המטעה בה היא מפרסמת את תכנית השימור. כך הופך חישוב כלכלי - פוליטי לקמפיין פרסום.עיריית תל אביב התחילה לפני 15 שנה תוכנית שימור בה הוגדרו... שימו לב! 1500 מבנים לשימור בעיר! זהו מספר עצום, לא הגיוני ומופרז לחלוטין שהגיעו אליו בזכות לחצים של אנשי שימור שאינם מבינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מ...
• 

  הנבחרים של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון

  16.12.20
  פרסי הצטיינות לעבודות סטודנטים "ארכיטקטורה היא כלי נפלא שיכול לשמש את המאבק החברתי והסביבתי", במשפט הזה בחר הח"כ לשעבר דב חנין לסכם את הרצאתו על הקשר בין משבר האקלים, הקורונה ומקצוע האדריכלות. חנין טען שהאדריכלים והמתכננים שמשרתים את בעלי הכוח יכולים לקדם את השינוי הסביבתי והחברתי הנדרש ולהזכיר לכולנו שבית אינו רק נדל"ן אלא הוא חלק משכונה המתוכננת לבני אדם.ההרצאה התקיימה במסגרת טקס "הנבחרים" שעורכת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בכל שנה, ובמסגר...
• 

  גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה

  17.04.12
  הקהילה בשכונת גוננים בירושלים נאבקת מזה מספר שנים למען הקמת פארק. כיצד הקהילה נולדה והתארגנה? מי הנהיג אותה? עם מי היא שיתפה פעולה ובאילו אסטרטגיות בחרה לפעול? העבודה שכתבתי עונה על שאלות אלה ומראה כיצד קהילה יכולה להתארגן ולהגיע בסופו של דבר למצב בו היא קובעת, יחד עם נציגי העירייה, את עיצובה הפיזי והתוכני של השכונה. במסגרת קורס בנושא "שיתוף ציבור בתכנון" בטכניון כתבתי סמינר על תהליך שיתוף שהתרחש בשכונת גוננים בירושלים (תוכנית פארק המסילה). ה...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...וגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איזו בחירה אתה בכלל מדבר?" טיעון נוסף שעולה בתגובות נסוב על התכנון הסטודנטיאלי שתמונה ממנו מופיעה כאן (מתוך תכניתו של איליה בראון) - אין תכנון תהליך, רק תכנון מצב סופי. אדריכלים, וסטודנטים לאדריכלות אפילו יותר, מתכננים עיר במצב מוגמר, כאילו שאפשר לקפוץ ממצב א' ל ב', מהיום לעוד 20 שנה במכה אחת. זה לא עובד כך. תכנון שלא יכול להראות איך לעזזאל הוא מצליח ליצור תהליך פשוט לא יוקם. תוכנית אמיתית חייבת להציע פיתוח צנוע...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...ש הרבה מעונות עובדים ברמה אדריכלית גבוה יותר." אם כל זה לא מספיק, בא חוק התכנון והבניה המוצע ומציג את נושא השימור דרך רשימות. מה רע בזה? תקראו את מה שכותב בלוג "המרפסת". הטיעון השני הוא טיעון אדריכלי: השימור מעקר את האדריכלות המקורית והופך יעודים מקוריים למסגרות חסרות תוכן. מוקדים היסטוריים עוברים תהליך סניטציה מאותות הזמן ומשיניו, ומאבדים כל תחושה של זהות שבניינים צוברים במרוצת השנים. החזיתות מקורצפות בזהירות, הפנים מדורדר לשלמות חסרת ה...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ומוציאות אותו בנקודת הכינוס.אחרי זה באים אנחנו האדריכלים ומסבירים שזה בגלל הצפיפות, חתך הרחוב או משהו דומה...ועם כל זאת, העובדה שלא אנחנו שקובעים לא אומרת שאנחנו פטורים מאחריות או יכולת השפעה. אנחנו לא קובעים איזו עיר תפרח או תדעך, אבל גם בזו וגם בזו אנחנו אמורים להוביל את המדיניות שקובעת את איכות החיים העירונית. לאדריכלות יש השפעה. היא לא הגורם העיקרי בקביעה לגבי הצלחת המאקרו של העיר אבל במיקרו היא שולטת. שם הקרב שלנו ושם אנחנו "זונות של יזמים".