חיפוש - חדשות , מאמרים , אדריכלות נוף , ערים , רנו |1| - דף 6

• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ...ל במתחם קולנוע מוגרבי -"החלטה אפנתית ושגוייה". דניאל הולך שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב מצוין שזה אחד המקומות המועטים בהם מותרת בנייתו של מגדל."עיריית ת"א מקבלת ה...
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  כתבה ב"כלכליסט" מציגה את פרויקט המגורים שיוקם בירוחם ומיועד לאנשי הקבע של עיר הבה"דים. אבל האם המעבר המתוכנן של צה"ל לדרום ב 2014 באמת יגרום למשפחות אנשי הקבע לגור בעיר? היזמים חושבים שכך הדבר אבל מאחורי הסיבוב קורץ לכולם כביש 6 שיגיע מצומת הנגב למרכז. למרות שירוחם קיימת כבר 60 שנה מסתבר שמעולם לא נבנו בה דירות כפרויקטים של יזמים. בראשית הדרך הוקמו הבתים על ידי עמידר ובהמשך על ידי דיירים בשיטת "בנה ביתך", אבל רק לפני שלושה חודשים זכו חברות יז...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...בעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכים במדינת-האם ובעולם כולו. דוגמאות ברורות לערים כאלה הן ניו-יורק ולונדון בהן ממוקמות ההנהלות של חברות עולמיות ומהן נשלטות החלטות כלכל...
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ... לכל. מרכיב מרכזי בהשגת איכות חיים כזאת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה המיועדת להשיג שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח. בישראל, לעומת זאת, פיתוח כ...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  הם לא כאלה דומיננטיים, הם לא הכי מתוחכמים או יפים במיוחד, אז מה יש בהם במגדלי עזריאלי שמציב אותם כאייקון האדריכלי החזק ביותר של תל אביב? המיקום? הפשטות? הקניון?אני מסתכל על סדרת הציורים הנאיביים של רפי פרץ ורואה את תת ההכרה הקולקטיבי של כולנו, את הדרך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נע...
• 

  כנס סח'נין-לחדשנות תכנונית

  16.04.12
  ימים רביעי - חמישי, 2 - 3 מאי 2012 מרכז פיס קהילתי סח'נין כנס סח'נין-לחדשנות תכנונית, פיתוח כלכלי במגזר הערבי אירועי הקיץ האחרון והמלצות ועדת טרכטנברג רק הדגישו את הצורך לפיתוח כלכלי מואץ ומושכל בישובים הערבים, ושילוב יותר תושבים ערביים במעגלי העבודה. אתגר הפיתוח הכלכלי מונח לפתחם של משרדי הממשלה מצד אחד, אך גם לפתחן של הרשויות המקומיות, הערביות והיהודיות הסמוכות מצד שני. בכנס יערכו דיונים במספר נושאים עקרוניים, הקשורים בפיתוח הכלכלי של המגזר...
• 

  מה זה משאיר בעיר?

  6.02.12
  כנס וסדנאות אמן בבת-ים בין ה 19-24 בפברואר 2012, טרום פסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון ברחוב. במהלך חודש פברואר 2012, הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ברחוב בבת-ים- Street C.A.T Bat-Yam festival, מקיים כנס חורף מקצועי וסדנאות אמן בנושא: "מה זה משאיר בעיר? תיאטרון וארכיטקטורה במרחב הציבורי-המרחב החברתי". פסקל לקוק (צרפת), ארכיטקטית ומעצבת במה, בתו של ז'אק לקוק הידוע כאבי התיאטרון הפיזי במאה העשרים, תנחה סדנת -L.E.M) laboratoire e'tudes mo...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ... הכתבה המעניינת היא כתבתו של נועם דביר בגלובס. הכתבה מקוננת על שתי תחנות אוטובוס מרכזיות שהולכות להמחק בזמן הקרוב - התחנה באילת וזו שבטבריה. נועם מספר על ההסטוריה של כל אחת מהתחנות. שתיהן יועדו לגדולות, בשתיהן חשבו שהן והערים מסביבן יהפכו למוקדים גדולים בהרבה... ושתיהן התדרדרו להזנחה ומיועדות לההרס. תחנות תחבורה במרכז העיר או בצידה? בסיומה של הכתבה מציג נועם את התחנה בחיפה כמקרה מבחן: "אפשר לראות מה קרה למשל בחיפה, שהחליטה להעביר את התחנה ...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  ...חידי בארץ שמאפשר קשר ספונטני בין בני אדם, קשר שקיומו הכרחי לקיומן של מהפכות." מממ...כן, נכון. אין ספק שזו המסה הקריטית - הצפיפות של תל אביב. בגלל זה המהפיכות של הפנתרים השחורים, מהומות ואדי סאליב, והמהפיכה הצרפתית כולם חלו בערים בעלות צפיפות כזו... מה לא? תל אביב היא המרכז של ישראל וזו הסיבה שהיא מושכת. אם העיר הזו הייתה בצרפת היינו אומרים שהיא לא צפופה בכלל וברור למה היא שוממה ואין בה תרבות. זאת לא הצפיפות האבסלוטית שקובעת, אלה תהליכים היסט...
• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  האדריכל אמנון בר אור פרסם בארכיג'וב טור דעה מורחב על תכנית השימור של תל אביב. אמנון לא חוסך ביקורת מעיריית תל אביב ומהדרך המטעה בה היא מפרסמת את תכנית השימור. כך הופך חישוב כלכלי - פוליטי לקמפיין פרסום.עיריית תל אביב התחילה לפני 15 שנה תוכנית שימור בה הוגדרו... שימו לב! 1500 מבנים לשימור בעיר! זהו מספר עצום, לא הגיוני ומופרז לחלוטין שהגיעו אליו בזכות לחצים של אנשי שימור שאינם מבינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מ...
• 

  הנבחרים של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון

  16.12.20
  ...את האורח של חנין. "יש בזום משהו נורא ומרחיק אבל הוא גם מנגיש אנשים ואירועים. לדוגמה, תורמי הפרסים יכולים להיות איתנו במפגש, גם אלה שגרים רחוק." תרומה נוספת שהדגיש פרופ' גרובמן היא תערוכת הגמר של הסטודנטים במסלול לארכיטקטורה ואדריכלות נוף, שהתקיימה גם היא במרחב הווירטואלי."אני אמנם משוחד, אבל בעיני זו תערוכה מדהימה הכוללת חומרים רבים שבדרך כלל לא נחשפים לציבור." הוא אמר כי החדשנות והתפיסה הביקורתית שמציגים הפרויקטים הנבחרים הן מרכיבים יחודיים למקצ...
• 

  גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה

  17.04.12
  הקהילה בשכונת גוננים בירושלים נאבקת מזה מספר שנים למען הקמת פארק. כיצד הקהילה נולדה והתארגנה? מי הנהיג אותה? עם מי היא שיתפה פעולה ובאילו אסטרטגיות בחרה לפעול? העבודה שכתבתי עונה על שאלות אלה ומראה כיצד קהילה יכולה להתארגן ולהגיע בסופו של דבר למצב בו היא קובעת, יחד עם נציגי העירייה, את עיצובה הפיזי והתוכני של השכונה. במסגרת קורס בנושא "שיתוף ציבור בתכנון" בטכניון כתבתי סמינר על תהליך שיתוף שהתרחש בשכונת גוננים בירושלים (תוכנית פארק המסילה). ה...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  קרב אדריכלים בין תפיסות עולם מנוגדות מתחולל בין ד"ר יודן רופא ופרופסור הלל שוקן לבין האדריכל ירון טוראל בבלוג של עמותת מרחב. הויכוח ניצת בעקבות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנש...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  השימור הוא מגפה מסוכנת ההורסת את מרכזי הערים - את הדעה הזו משמיע האדריכל רם קולהאס בתערוכה אותה סוקרת כתבה ב"הארץ". קולהאס מציג תמונה של צבא של אנשי שימור בעלי כוונות טובות אך נאיביים לחלוטין, שבתשוקתם הלוהטת להגן על המורשת האדריכלית בעולם מדרדרים אותה בכך שהם יוצרים מראות יפים לעין לצרכנים נוחים. כמו כדי להוכיח את טענתו הצטרפה עיריית גבעתיים ומשרד השיכון והבינוי והכריזו מספר שיכונים כמקום לשימור. הטיעון הראשון מול אנשי השימור הוא טיעון סוצ...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ... יש את הכסף הגדול והן משתמשות בו לשכירות ורכישה של משרדים. לעובדים שלהן יש את המשכורות הגדולות והם מוציאים אותו באזור הזה.אם הטענה נראית לכם מוזרה, תשוו את תל אביב לניו-יורק. יש מתאם מעניין מאד בתקופות החולשה והפריחה של שתי הערים האלה. חולשה בשנות השבעים כשהבנקים היו במשבר ופריחה משנות השמונים המאוחרות והלאה כשהבנקים המציאו את עצמם מחדש ויצרו כלים פיננסיים חדשים.אולי הטענה נראית משונה בגלל שאנחנו רגילים לחשוב על עירוניות ואינטנסיביות? אז בואו נסת...