חיפוש - אדריכלות-נוף , רנו , תכנון עירוני |1| - דף 7
לא מצאת? פשוט חפש.
- 
	                
	                    תמרורים כחלק בלתי נפרד מתכנון סביבתי ותשתיתי19.08.25בין אם מדובר בשכונת מגורים חדשה, במתחם מסחרי רחב ידיים או בפרויקט תשתית תחבורתית, תכנון הסביבה הציבורית אינו מסתכם בבניינים, מדרכות וכבישים בלבד. אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בכל תכנון הוא מערך התמרור. תמרורים הם לא רק אלמנט חזותי, אלא כלי קריטי בניהול תנועה, שמירה על בטיחות המשתמשים בדרך והכוונת הציבור במרחב. לאדריכלים ומהנדסים, שילוב נכון של תמרורים הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה המקצועית. תמרור שלא מוקם במיקום הנכון או שלא עומד בתקנים עלול לגרום ...
- 
	                
	                      כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?26.08.12המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז...
- 
	                
	                      תחרות לתכנון מבנה עיריית אילת15.11.10עקרונות תכנון: שדירות התמרים – השדירה המרכזית בעיר, תשנה את פניה ותתחזק. בדומה לניתוח שנעשה בתכנית האב לשדירות התמרים, יש צורך לעבות את הבינוי לאורך השדרה, בעיקר בדופן הצפונית. לצורך יצירת פעילות ותנועת אנשים יש להוסיף בינוי מסחרי בדופן זו. הקמת שטחי מסחר איכותיים, אטרקטיביים וחדשניים יהוו מנוע לחידוש ופיתוח של שטחי המסחר הקיימים באזור, דוגמת קניון הים האדום ומרכז רכטר והקמה של מבנים משרדים, מסחר ותיירות נוספים באזור. פריצת ציר שדרות התמרים ע...
- 
	                
	                      שיקום שכונות - דימונה15.11.10רקע: במסגרת עבודתי עם עמותת איילים בתכנון והקמה של כפרי סטודנטים בנגב ובגליל, התבקשתי להכין עבודה מקיפה, רב שלבית לשיקום שכונת שיכונים בדימונה. מטרת הפרויקט הוא שיקומה של השכונה תוך שילוב מגורי סטודנטים בה. סטודנטים שיעסקו בפעילות חברתית, הפעלת מועדונית וכד' בשכונה עצמה. התכנית לשיקומם הפיזי של המבנים מיועדת להשתלב בתכניות שיקום השכונות של העירייה, משרד הרווחה ועמידר. התכנית מתייחסת לניתוח הבעיות הפיזיות וההיבטים האורבניים של המבנים והשכונה,...
- 
	                
	                      פרס אילון לאדריכלות אורבנית לקנפו כלימור9.01.13פרס אילון לאדריכלות אורבנית, מיסודה של עיריית חולון, הוענק לאדריכלים תגית כלימור ודוד קנפו מ"קנפו כלימור אדריכלים" על תכנון מרכז אקדמי כרמל בקמפוס הנמל בחיפה. מנימוקי השופטים שבחרו פה אחד בפרוייקט הזוכה: "הפרויקט תורם תרומה משמעותית ליצירת קמפוס הנמל ולהחייאת העיר התחתית בחיפה ומשתלב בכך במהלך אסטרטגי חשוב שמקדמת עיריית חיפה. יצירת מערכת אקדמית ומגורי סטודנטים הוא כלי רב עוצמה להחייאה עירונית. אבל, עצם ההקמה של מכללה אקדמית כמנוף לחידוש העיר התחת...
- 
	                
	                      הפרמטר האנושי, מפגש 3.2: הארץ המובטחת?11.06.17...ולם הפרקטי בעשורים הקרובים.על המשתתפיםאדריכל יואב רונת // סטודיו כימרהwww.studiochimera.orgאדריכל פרח פרח // סטודיו מודוwww.modu-studio.comאדריכל חנן פרץאדריכל רשוי ובעל תואר שני בעיצוב תאורה אדריכלית משוודיה ולקראת דוקטורט בתכנון עירוני דיגיטלי משוויץ. בנוסף, חנן מרצה בבית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל.המשרד פרץ אדריכלות בניהולו מתמחה במבני מגורים, בתים פרטיים, עיצוב פנים, בנייה ירוקה, התחדשות עירונית (לרבות תמ"א 38), תכנון ועיצוב עירוני וע...
- 
	                
	                      תכניות מתאר #8: תכניות מתאר לאום אל פאחם וסחנין14.06.16תכניות מתאר #8: תכניות מתאר חדשות לאום אל פאחם וסחנין23.06.2016, 18:00מפגש זה הינו השמיני בסדרת ערבי עיון הנערכים ביוזמת איגוד המתכננים בישראל בשיתוף עם זהזהזה גלריה לאדריכלות. בימים אלה נמצאים משרד הפנים והרשויות המקומיות בתנופה של הכנת תוכניות מתאר כוללניות לרשויות המקומיות ברחבי הארץ. תוכניות אלה, לכשיאושרו, תהיינה בעלות השפעה משמעותית על דמותן של הערים בארץ בעתיד הקרוב והרחוק. ערב זה יוקדש לתכניות המתאר החדשות של אום אל פאחם וסח'נין.מציגים ומ...
- 
	                
	                      פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?7.11.11... התרבותי של כל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכנים לשלם עבור עירוניות כזו? כנראה שלא עונה עופר קולקר בכתבה המקבילה. גם לקולקר ברור שמדובר בבעיה "ויתרנו על איכות אורבנית והקרבנו אותה על מזבח איכות הדירה, ואין ספק שבישראל היא מהגבוהות בעולם: לכל דירה פה יש חמישה כיווני אוויר (...) אלא שתרבות הדיור האיכותית הזו, באה על חשבון איכות חווית הרחוב (...) אין רצף בנוי כמו בערי איר...
- 
	                
	                      אסתטיקה ירוקה. דיון על בניה ואדריכלות19.11.13יום שני, 2 דצמבר 2013, 19:00גלריה זהזהזה, האנגר 21, נמל תל אביבאסתטיקה ירוקה. דיון על בניה ואדריכלותערב בסדרת ירוק עד הגג / מפגשים בנושא בנייה ירוקה בשיתוף המועצה הישראלית לבניה ירוקהבמאה החולפת ידע עולם האדריכלות תמורות רבות אשר מהוות ביטוי ותוצאה לשינויים מרחיקי הלכת אותם עברו האנושות ואיתה כדור הארץ. המודרניזם, פוסט-מודרניזם, דקונסטרוקטיביזם, פרמטריזם ושאר האיז-מים הציגו בפני האדריכלים והציבור תפיסות תכנוניות וחברתיות שונות אשר מצאו את ביטויין...
- 
	                
	                      אחד על אחד עם תמר לנדמן אדריכלית נוף16.09.19...ו תמר, איך בעצם הגעת בעצם לריכוז המסלול להנדסאי אדריכלות נוף? במהלך עבודתי לאורך השנים כאדריכלית נוף הבנתי שיש חוסר מודעות למקצוע ומחסור רב של אנשים עם רמת מקצועיות גבוהה. קנה המידה התכנוני של מתכנן הנוף קיים הן במאקרו; כגון תכנון עירוני, תכנון גנים לאומיים ותכנון תשתיות ועד למיקרו; כגון תכנון של גינות פרטיות, גינות גג וכיכר ציבורית. למרות שעדיין בפרויקטים רבים מתכנן הנוף אינו מעורב כלל או מעורב בשלבים בהם התועלת שהוא יכול להביא מעטה, מגמה זו הול...
- 
	                
	                      בין מחקר לפרקטיקה. על הקשר בין מחקר ופרקטיקה אדריכ10.05.17...קואופרטיב ביד אליהו היה לאמצעי לבניית מקבצי מגורים בטיפולוגית הצילנבאו לפי מפתח אתני כלכלי ועיסוקי, אך ביד אליהו לא התקיים המרכיב השיתופי באופן אידיאולוגי ואט אט פורק המרחב הבין מבני. המחקר ממוקם בתפר הבין תחומי: ארכיטקטורה, תכנון עירוני, ואדריכלות נוף. המתודולוגיה מציגה גישה מחקרית משולבת ומפגישה: א. מחקר היסטורי וסטטוטורי, ב. שדה מיפוי מורפולוגי, ג. ניתוח אתנוגראפי. לניתוח המשמעיות התכנוניות, החברתיות המגולמות במרחב הבין מבני, וכיצד השתנה תפקיד...
- 
	                
	                      אחי, יש ימבה כוסיות!29.07.12...לשמו התכנסנו הפעםמה מושך צעירים לתל אביב?כשהייתי צעיר ורווק גרתי בתל אביב, הייתה לי משכורת סבירה ו"קרעתי את העיר". הלכתי למסעדות, מועדונים, פגשתי בחורות וחברים, יצאנו, בילינו... כל החבילה. עם הזמן התחתנתי וכשנולדו הבנות כבר גרנו מחוץ למרכז. עצרו רגע, הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? ברור שכן. הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל עיר גדולה, תל אביב או דלאס, פריז או שיקגו. זה קורה ללא תלות באדריכלות של גדס אגב, זו תכונה של העיר. התכונה הזו מושפעת מכמה גורמים אבל א...







