חיפוש - אוכ , גל , יש |1| - דף 8

• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  ...ר? נראה לכם חדש? בואו ונזכר רגע בתמ"א 38. מתן זכויות בנייה בתמורה לחיזוק המבנים. גם כאן כביכול לא מדובר בכסף אמיתי... זה רק כסף מונופול. אבל לא לוקח יותר מחמש שניות להבין. הזכויות האלה שוות מימוש רק במרכז. כלומר אנחנו לוקחים אוכלוסיה חזקה בערים חזקות ונותנים להם מתנה. מרחיבים להם את הבית ומחזקים אותו. והפריפריה? מה עם הבתים בפריפריה? שיחרבו, למי אכפת. שני מיליארד שקל זה הסכום שהמדינה תרוויח מהעסקה כשהיא מוכרת אדמה באזור יוקרתי. שני מיליארד שקל...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ...דשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הזדקנות האוכלוסיה, תדמית נמוכה וגם הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני.""אנו מציעים פלטפורמה גמישה של כלים חכמים והתערבויות פופ-אפ." כותבים החוקרים. "בכלים חכמים הכוונה ליישום של טכנולוגיות חדשות על מערכות עירוניות, ופופ-אפ הכוונה להת...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...עלה, בעלי מקצועות חופשיים, עם כסף בבנק. מרביתם תושבי חוץ, בעיקר אירופאים. כל זה אומר שחנויות הבדים השוכנות שם כיום ובתי הקפה יוחלפו בבוטיקים נוצצים, מלונות בוטיק וגלריות לאמנות.זו בדיוק המשמעות של המילה המפוצצת ג'נטריפיקציה. אוכלוסיה קיימת החוצה, אוכלוסיה עשירה ונעדרת - פנימה. מדרחוב נחלת בנימין יהפוך למקום פריזאי, מטופח ומשומר. משומר בפורמלין עד כדי סטריליות.עיריית תל אביב מתחמקת כאן מאחריות. "נגזר עלינו שהשיפוץ ייעשה על ידי ידיים פרטיות" אומר ב...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...של היפסטר כפי שרואה אותו בלוג "הציווי החדש":"המאפיין העיקרי של המנטליות ההיפסטרית הוא שלילה מוחלטת של תרבות המיינסטרים. (...) הסלידה של ההיפסטרים מהמיינסטרים נוגעת לא רק לתחום האומנות אלא גם להשקפות ותפיסות שרווחות בקרב רוב האוכלוסייה ואפילו לרשתות מסחריות גדולות שמזוהות עם הטעם של האדם הממוצע. (...) הביקורת העיקרית לתופעה טוענת שההיפסטריות היא פוזה נטולת כל משמעות, סגנון ריק מתוכן ודרך חיים שמקדשת את המגניבות והרלוונטיות אבל חסרת כל אלטרנטיבה אמ...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...ייזליץ כסיף אדריכלים- בת ים – ביאנלה אוצרות: סיגל ברניר, יעל מוריה-קלייןבני ברק – מרכז עסקים ראשי - מתכננים: בר לוי אדריכלים ומתכנני עריםהערים מהוות כיום את מרכז החיים והפעילות הכלכלית, החברתית והתרבותית של יותר ממחצית האוכלוסייה בעולם ובמיוחד בארץ, בה התחרות על משאבי הקרקע המצומצמים משפיעה על תהליכי עיור מואצים ולאינטנסיפיקציה של המרחב העירוני. במהלך שני העשורים האחרונים דפוסי החיים בערים עוברים תהליכי שינוי מפליגים, המחייבים אותן להיערך, ה...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי א...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...לות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחים הפתוחים שלהם. נחמן שלף, פעיל תנועת מרחב אומר בכתבה :"ראשי הערים בארץ עסוקים כל הזמן בשאלה איך להביא יותר ארנונה, אבל הם לא מבינים שלא משנה כמה ארנונה הם יביאו - כל עוד ה...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ...בכתבה ב"הארץ" כותב כך :"אחר כך, כשקראתי על אירוע הפתיחה בעיתון, הבנתי שזה היה 'מפל האור'. וחשבתי ללכת שוב לאגף החדש של מוזיאון תל אביב ולהביט שוב על מה שעכשיו אני מבין שהיה 'מפל האור'. וחשבתי שכעת, כשברשותי המלים 'מפל האור', אוכל להתייחס להיבטים ה'אוריים' של המפל, או להיבטים ה'מפליים' של האור. מה שיבוא קודם" (...) " זה נגמר ככה: במקום להגיע לציור אחרי שתי דקות של שיטוט ריק ממחשבה; במקום להגיע נקי, רעב, מוכן לאתגר; אתה מגיע לציור אחרי חצי שעה של ב...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... הלאה וכן הלאה. תוכנית אמיתית לעיר חייבת להיות תהליכית ולא מצב סטטי סופי. עד כמה שאנחנו סולדים מהמילה "מיתוג", הרי שלפעמים אין ברירה וחייבים להתעסק איתה. תוכנית ללוד שלא מראה איך היא יוצרת לעיר מיתוג טוב יותר לא תצליח למשוך אוכלוסיה. אני ממליץ לכולם להכנס לדיון בפוסט ולקרוא. גם אם אתם מסכימים עם צד זה או אחר, כדאי לכל אחד לקרוא ולנסות לפחות להבין את הטענות של הצד השני. לטעמי (יובל) הטיעון של ירון חזק יותר. תן לאנשים את האפשרות לגור בבית ...
• 

  עיצוב פנים לדירה בח' 300 חולון

  26.09.11
  ...ה, שאינו חוסם את המעבר, ומאפשר זרימה עיצובית ופרקטית. בדי הריפוד, הצבעים והטקסטורות שבחרתי יוצרים סגנון מודרני, בו ההדום, הכריות והאקססוריז, מהווים "תכשיטים" המעשירים את הסלון ויוצרים בו מראה דרמטי ומיוחד. מבואה ופינת אוכל אזור המבואה הוא בעיני "כרטיס הביקור" של הדירה, ולכן חשוב מאוד לטפל בו כך שיצור רושם ראשוני על מי שנכנס לדירה. פה, בחרתי לשלב בין פריטים עשויים עץ אלון בגימור טבעי, עם פריטים מבריקים ואלגנטיים ויצרתי סגנון אקלקטי ומעניי...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...לדעת מחברי המסמך. אכלנו אותה - בואו נודה בזה ונתקדם מסמך סלמה מציג את הטיעון החזק ביותר והמהפכני ביותר שלו מיד בפתיחה "חרף מאמצים בלתי נלאים, הפרויקט הלאומי של חיזוק הפריפריה נכשל כשלון חרוץ."... "במדינת ישראל, על שטחה ואוכלוסייתה המצומצמים, אין כל הצדקה תכנונית לפיתוח מספר רב של מרכזים מטרופולינים. יש לשנות את המודל המחשבתי על פיו פועלים מוסדות התכנון, השיווק והביצוע, למודל של 'עיר-מדינה'. יש להתייחס למרחב הישראלי כמרחב מטרופוליני אחד ובו מ...
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ... בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים בכתבה: "מה תל אביבי בדיוק בסגנון שהומצא בגרמניה בשנות העשרים-שלושים והועתק לכאן ללא כל הקשר מקומי וללא מחשבה?... אני מוכן להמר שלאותם הכותבים הביקורתיים על האדריכלות הישראלית, אין שום בעיה עם אוכל איטלקי השולט בתל אביב, או עם אופנה איטלקית או עם עיצוב מוצרים איטלקי... כל אלה בסדר מבחינתם. זה גם הולך טוב עם האספרסו. בדירת הבאוהאוס, אלא מה." * התמונה מהדמיות היח"צ לפרויקט
• 

  כמה מילים על העיר באר שבע

  17.04.11
  ...תבות מענינות התפרסמו החודש ומציגות את הבעיתיות בעיר באר שבע. הראשונה, ראיון עם ראש העיר רוביק דנילוביץ' בו הוא מתווה את התוכניות לעתיד. השניה, הערותיה של אסתר זנדברג, מבקרת האדריכלות של "הארץ" לגבי האפשרות למנף את העיר בעזרת אוכלוסיית הסטודנטים שבה. זנדברג כותבת בעקבות מחקר חדש במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב הקובע כי בניגוד לציפיות, הסצינה הסטודנטיאלית לא הפכה למנוף הצלחה בעיר. מסתבר שהסטודנטים חיים במעיין קולוניה ...
• 

  מתמטיקה עירונית וארטיק לימון

  24.03.11
  ...משהו קטן שנקרא "מוכרי הארטיקים" ומדגים איך שוק חופשי מוביל למצב מרחבי מוכר ובעייתי. דמיינו רצועת חוף באורך 1000 מטר (תרשים 1). על החוף מתפזרים באופן אקראי מתרחצים שמשתזפים להם על מגבות. כעת נוסיף מוכר ארטיק. כדי לשרת את האוכלוסיה בצורה המיטבית, המוכר מתמקם בדיוק באמצע החוף. בצורה הזו כל הנופשים צריכים להגיע אליו והמרחק המכסימאלי שהם צריכים לעשות הוא 500 מטר. כעת נכנס לחוף מוכר ארטיק שני. מאחר וזו שאלה תיאורטית ולא מקרה אמיתי מישראל, מוכרי...
• 

  חיפה חיפה, עיר עם... עתיד?

  23.03.11
  ...דום אגרסיבי של העיריה והקבלנים. מה לעשות ולאינטרנט יש זיכרון ארוך. מסתבר שעל פי יונה יהב המחירים כבר קפצו פעם. בכתבה בגלובס ב 2009 כבר הצהיר ראש העיר שהמחירים קפצו פעם "המחירים כרגע בשמים", אומר יהב, "המסביב של העיר מושך אוכלוסייה צעירה, ברמת ההשכלה הגבוהה. אנחנו ממצבים את העיר כעיר אוניברסיטאית מרכזית של מדינת ישראל. האוניברסיטה והטכניון זה קודם כל משאב מושך של כוחות הוראה מכל רמה שהיא. עכשיו, כשאנחנו הופכים את כל העיר התחתית לקמפוס אוניברסי...