חיפוש - אור , אש , כנס |1| - דף 13

• 

  אדריכלצ'יק, תפסיק לבהות במסך ותתחיל לפעול

  22.01.12
  ... שעולה מהפרוטוקולים) את סדרי ההתמחות החדשים. הועדה היא גם זאת שלא דאגה לברר האם קיימות הוראות מעבר להתמחות החדשה (עבור מי שכבר התחיל את לימודיו) או האם ההתמחות החדשה מתאימה למציאות השוק בארץ (כל הארץ, לא רק בתל אביב). נקודת האור היא שכנראה הועדה היא גם זאת שיכולה להורות לרשם להתייחס לנקודות האלה. החלטנו ליזום פניה לועדה מתוך רצון לנסות את כל האפשרויות לפני שיוצאים להליך של בג"צ. אז מה אנחנו עשינו עם זה:(החלק שלכם מגיע בהמשך) א. פנינו ליו"ר הועדה...
• 

  למה בתל אביב מרוויחים יותר?

  18.01.12
  ... מכשיר מתחרה, מנהל שיווק של חברה אחת עבר לעבוד בחברה המתחרה, רופאים ממרכזי מחקר שונים נפגשים ומדברים בכנס... בכל המקרים האלה יכול לעבור ידע שיגביר את היצירתיות ויקל על הפיתוח.גלישות ידע אפשריות גם בין תחומים, למשל בין חוקר מטאורולוגיה לפיסיקאי כשרעיון של אחד בתחום מזג האוויר מצית רעיון של השני בתחום אחר. אז מה הטענה?הטענה אומרת שגלישות ידע מתרחשות יותר בערים גדולות יותר. כלומר ככל שהעיר יותר גדולה כך יהיו בה יותר גלישות ידע ולכן יותר יצירתיות לכן...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את האנושות על פי צרכיה ולא על פי צרכי האגו הפרטי שלנו כמבטאים את ייחודנו הפר...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...ה לחזק את השכונות והמרכזים הקיימים". בסוף החודש יערך כנס עמותת מרחב, "אשקלון-מרחב לפיתוח כלכלי עירוני". הכנס ישים דגש על הקשר החיוני שבין תכנון העיר ופיתוח כלכלי מקומי, ויוצגו בו היתרונות הטבעיים של העיר כמנוע כלכלי. תוכנית הכנס כוללת יומיים עמוסים של הרצאות במושבים מקבילים. החל מהתיאוריה ועד לכלים לתכנון. הכנס מומלץ מאד לכל מי שעוסק בתכנון עירוני או מתעניין בדרך בה נקבעות החלטות בנושאי דיור בארץ. לפרטי הכנס והרשמה הכנסו לאתר עמותת מרחב.
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  "הבוטקה" - מסעדת מזון מהיר

  26.09.11
  עיצוב מסעדת מזון מהיר בתל אביב. בשיתוף עם משרד עינת ומילו צדיק. אחד הדברים המעניינים בפרויקט הזה היה עבודת התכנון - המקום לפני השיפוץ היה מתוכנן בצורה שונה לחלוטין, מעט מאוד אור טבעי, מחסן שירות היה באמצע החנות, השטח התפעולי היה מאוד צר וארוך. הדבר ראשון שהבנו כנכנסו למקום היה שחלוקת החלל צריכה להיות שונה. חלקנו את החלל שלושה חלקים - מטבח, שטח תפעולי(אזור מכירה והגשה) ואזור ישיבה. החזרנו את כל הפתחים ההיקפים למצבם המקורי. הגובה הכללי של המ...
• 

  עיצוב פנים לדירה בח' 300 חולון

  26.09.11
  סלון: כשניגשתי לעצב סלון זה, ניצבה בפני בעיה אמיתית ברמת המבנה: למעט קיר אחד, הוא בעצם מוקף פתחים. לכן, כדי להפיק את המירב ממבנה החדר, מיקמתי ספה פינתית במרחק מה מהפתח שמאחוריה והקפדתי על אורך ספה, שאינו חוסם את המעבר, ומאפשר זרימה עיצובית ופרקטית. בדי הריפוד, הצבעים והטקסטורות שבחרתי יוצרים סגנון מודרני, בו ההדום, הכריות והאקססוריז, מהווים "תכשיטים" המעשירים את הסלון ויוצרים בו מראה דרמטי ומיוחד. מבואה ופינת אוכל אזור המבואה הוא בעיני "...
• 

  לא תחרות - The Un-Competition Project

  19.09.11
  תחרות פתוחה... או אי תחרות פתוחה עם פרסים לזוכים, לתכנון... מה שתרצו בעצם. אתם מציעים את הפרויקט, אתם מתכננים אותו ואתם מציגים איך תגרמו לפרויקט להבנות. תיאור התחרות תחרויות משרתות מטרה חשובה בקהילת העיצוב - הן נותנות למעצבים מסגרת לבחון רעיונות משלהם ודרך לחדד את כישוריהם. אבל, רוב התחרויות הן בזבזניות. רק לעיתים רחוקות יוצאים מהן דברים מועילים או משמעותיים באמת. יש בדרך כלל סיבה טובה לכך, נדרשת הרבה עבודה קשה בכדי להביא משהו להתממש במציאות. ז...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...לו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכים במדינת-האם ובעולם כולו. דוגמאות ברורות לערים כאלה הן ניו...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המגדל. מנגד, או יותר נכון, למטה בחלל הציבורי הדקיק של השדרה, מא...
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  ... או יותר מהסימפטומים הבאים, זה הזמן לעשות חשבון נפש: א. כל דבר שראש העיר שלך עושה מרגיז אותך. ב. מגמתיות בשיפוט. ג. ביקורות זהות או כמעט זהות על כל מיזם חדש. ד. שמת לב ששום שיקול אצלך לא עלה בערכו על השיקול הסביבתי מעולם. ה. שנוא עליך כל מבנה גדול בת"א, או כל מבנה מודרניסטי. ו. אתה מאמין שלא צריך לשנות כלום בת"א, פרט להחזרת מקומות למצבם הקודם. ז. אתה משתמש הרבה בתיאור "מפלצת" כשאתה מדבר על בניינים.
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  ...תחילה להגדיר מהן הפעולות שרק ל"מעצב פנים רשום" מותר לבצע. אצל האדריכלים הנושא מוגדר - חתימה לרישוי מבנים, הגשה לרשויות וכדומה. תוכנית העבודה של הרשם היא לנסות ולסיים את ההגדרות עד סוף השנה (2011) ואז יצטרך הנושא להיות מוסדר בחוק או תקנה ממשלתית. מרגע שיוסדר החוק עלולים מעצבים רבים למצוא את עצמם מוגבלים. ללא תעודה רשמית ולמרות נסיון של שנים - ביצוע עבודות מסוימות על ידם יחשב כעבירה מאחר ואין להם תעודה רשמית. * הצילום מתוך נכתבה, צלם אוראל כהן.
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  ... של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והופקדה על התכנון הפיסי של מה שהוגדר כ"פרויקט דגל שיסמל את חזון וערכי העיר והמותג". ז...