חיפוש - חדשות , אור , ספר |1| - דף 14

• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  האדריכל אמנון בר אור פרסם בארכיג'וב טור דעה מורחב על תכנית השימור של תל אביב. אמנון לא חוסך ביקורת מעיריית תל אביב ומהדרך המטעה בה היא מפרסמת את תכנית השימור. כך הופך חישוב כלכלי - פוליטי לקמפיין פרסום.עיריית תל אביב התחילה לפני 15 שנה תוכנית שימור בה הוגדרו... שימו לב! 1500 מבנים לשימור בעיר! זהו מספר עצום, לא הגיוני ומופרז לחלוטין שהגיעו אליו בזכות לחצים של אנשי שימור שאינם מבינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מ...
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  "במהלך השנים התדרדר מעמד האדריכל בישראל כל כך, עד שהגיע למצבו הנוכחי, בתחתית" מספר אריק רוזנטל בכתבה בדה-מרקר. "כמו כל מגזר שאין לו ייצוג מאורגן והולם, גם האדריכלים נותרים חסרי אונים מול מזמיני העבודות. אין מי שייאבק למענם עבור שכר טרחתם, שנפגע קשות. ככה זה כשאין תעריפון, ולא חסרים משרדים סוג ב' שישמחו לקבל את העבודה במחיר נמוך יותר".הכתבה דנה במעמד האדריכל ויכולתו לקבל שכר ראוי בעידן של תחרות קשה וללא כוח מרכז משמעותי. "המדינה היא המזמין הגדול ב...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ... לוועדת השיפוט נציגים של הספרייה ויד הנדיב. חברי הצוות: פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), ספרד. משמש כפרופ' בביה"ס לאדריכלות באונ' הפוליטכנית של מדריד. הוא עורך עיתון האדריכלות הגדול בספרד - Arquitectura Viva . שימש כפרופ' אורח באונ' ייל ורייס בארה"ב וכן כחוקר אורח במכון גטי. פרופ' רפאל מוניאו, ספרד. זוכה פרס פריצקר לשנת 1996. שימש יו"ר ביה"ס לאדריכלות באונ' הרווארד ועד היום פרופ' אורח שם. תכנן בניינים בעיקר בספרד ובארה"ב, בין היתר את ההרחבה ש...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...פקד באופן טוטליטרי ותחת מנדט מלא ,להוביל כראות עיניו את תכנון ובניית בנין ספריה לאומית - מוסד בעל חשיבות עצומה הממוקם בקרית הלאום. בחירת שמונת האדריכלים ופטירתם מהצורך להתמודד בשלב הראשון כמו כולנו, מצביעה על אפלייה משפילה.לאור נסיונך העשיר, הן באדריכלות והן בתחום האקדמי, אתה ודאי מודע לחשיבות מעמד האדריכל, ההולך מדחי אל דחי אל דחי. אין לנו שום מליץ יושר, פרט לאינטגריטי שלנו. אם אנחנו נוותר, על כבודנו, אין לנו מה לצפות מאחרים, והעובדות מדברות בע...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...חיפה.חבר השופטים בתחרות מנה את: פרופסור אדריכל שמאי אסיף (יו"ר), לשעבר ראש מנהל התכנון במשרד הפנים ומרצה בכיר בטכניון בחיפה. אדריכלית עדנה לרמן, סגן יו"ר אגוד המתכננים. האדריכל הראשי של משרד השיכון קרלוס דרינברג. מהנדסת העיר אור יהודה ומזכ"ל אגוד מהנדסי ערים אדריכלית מרים ארז. אדריכל העיר רמת גן סרג'יו לרמן. פרופסור אדריכל אלי פירשט. אדריכל ד"ר גיל הר-גיל יו"ר אגוד אדריכלי הנוף. פרופסור נורית גוברין, פרופסור (אמריטה) באוניברסיטת תל-אביב. יו"ר עמו...
• 

  הבלנדר בן 4! יש מתנות לחוגגים!

  2.01.12
  אתר ארכיבלנדר המוכר והמוערך חוגג 4 שנים לקיומו ולרגל המאורע גם מחלק מתנות לכולם - קופונים לספרי אדריכלות מכל הרשתות הגדולות והקטנות. ארטא, זהזהזה, סטימצקי, תולעת ספרים... רק תכנסו ותדפיסו לעצמכם קופון הנחה. אם לא הכרתם את ארכיבלנדר עד היום, זו ההזדמנות. ארכיבלנדר הינו בלוג ויזואלי שהתחיל כיוזמה של סטודנטים מויצו חיפה ובמהלך השנים הלך והתרחב. אופי הכתבות בו צעיר וכיפי והוא בהחלט אחד מהמקומות המומלצים לבלות בהם. אגב, לכל מי שתוהה לגבי הפרגו...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ...ת ומשובחות. המספר 10 המדויק גורם לי תמיד להרים גבה ולגחך קצת אבל האמת היא שבכללים האלה טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...ל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכנים לשלם עבור עירוניות כזו? כנראה שלא עונה עופר קולקר בכתבה המקבילה. גם לקולקר ברור שמדובר בבעיה "ויתרנו על איכות אורבנית והקרבנו אותה על מזבח איכות הדירה, ואין ספק שבישראל היא מהגבוהות בעולם: לכל דירה פה יש חמישה כיווני אוויר (...) אלא שתרבות הדיור האיכותית הזו, באה על חשבון איכות חווית הרחוב (...) אין רצף בנוי כמו בערי אירופה וארה"ב וה...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ...צעות תוכנות מחשב עכשוויות. הניסוי הצליח, החללים הפנימיים המורכבים והמעטפת הפיסולית, הפיתולית, יכולים להעיד על כך." (...) "החללים המרכזיים שבהם מתקיימת תנועת המבקרים, מצטלמים יפה מאוד. זהו מוזיאון של צלמים ועבור צלמים. ב'מפל האור', במסלולי ההליכה סביבו, המוארים בתאורה טבעית, יש הרבה אנרגיה וויזואלית שסוחטת רגשית את המבקר וגורמת לו להרגיש שאיכות האומנות המוצגת בחללי התצוגה המוצמדים אליו מסביב, פחותה באיכותה בהשוואה לחוויה הממגנטת סביב ה'מפל'." ...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...דמים. האדריכלות כבר לא עמדה בפני עצמה (...) תיאורטיקנים והיסטוריונים של האדריכלות צימצמו אותה לכדי תובנות בסיסיות, והפכו אותה לכלי ריק בשירות השיח הפוליטי. כך, הדיון האסתטי והצורני נשארו מיותמים והפוליטיקה השתלטה על השיח האדריכלי." למען ההגינות צריך לציין שגם נועם דביר מציג עוד אפשרויות לביקורת אדריכלית. פה ושם, בעיקר בגלריות קטנות, אנו גם רואים צורה אחרת של שיח אדריכלי, למשל תערוכתה של תגית כלימור Fcity או התערוכה "תגובה הדדית" הנערכת עכשיו.
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...לדבריו המקום המוצלח ביותר בו "לאחר שעולים ויורדים בעקלתון בין אולמות התצוגה, הדחוסים האחד לצד השני והאחד על גבי השני כמו מחסנים חשוכים למחצה, פוגשת זווית העין את אולם הספרייה המרווח, שנפתח צפונה אל רחוב ברקוביץ' השקט וזוכה לתאורה טבעית מבחוץ. החוויה הקרירה והאפלה של המוזיאון הופכת בן רגע לקרן אור משמחת." בכתבה ב"הארץ" מטייל נועם דביר מטייל בבנין עם האדריכל ומספר קצת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת ע...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...אפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". הקטע המצוטט מהספר הוא פרק לא קצר אבל בהחלט מעניין. אנו רגילים לקרוא ברשת מאמרים קצרים בלבד אבל לפעמים שווה להתאמץ קצת יותר. *בתמונה - הבריכה האקולוגית בכיכר רבין לאחר השיפוץ הראשון. גם היא תוכננה ובוצעה על ידי מחלקת ההנדסה של העיריה.