חיפוש - חדשות , אות , חוץ |1| - דף 7

• 

  מחאה נגד תנאי התחרות לעיריית נתניה

  2.06.11
  ...כלפי אדריכלים רבים המסוגלים להתמודד עם הפרויקט בצורה מיטבית. לא יתכן כי עמותת האדריכלים בה אני חבר ובה אני מאמין תמנע את השיח האדריכלי. אני סמוך ובטוח כי יהיה אפשר לפתור את הבעיה הנ“ל בצורה שתכבד את העמותה וחבריה. ארכ' דביר דייטש--- --- --- אז מה אפשר לעשות? אנו מצטרפים לבקשה של בלוג ארכיבלנדר : אם אתם מעוניינים לתמוך בבקשה לשינוי תנאי הסף לתחרות: הורידו את המכתב (לינק להורדה) ושילחו אותו בשימכם למייל של העמותה: [email protected]
• 

  בית הלוחם החדש בבאר שבע

  11.04.11
  ...ציג דביר את ביקורתו על הבניין: "בית הלוחם הוא שלב נוסף בהתמקצעות הציבורית של המשרד, אולם למרבה הצער הוא אינו מצליח לנפק אמירה חדשנית או מקורית על בנייה בנגב. זהו בניין מנוכר לסביבתו המדברית, שימוזג בנדיבות לכל אורך השנה. בעיקר בולט בו חסרונם של חללי חוץ מוגנים. נדמה שבלהט ההתגוננות מהאקלים נאטמו חלקים נרחבים מדי, כך שמי שרוצה לשאוף אוויר צח חייב לצאת מהבניין; בשביל נכים בכיסאות גלגלים זה עלול להיות מאמץ מיותר." התמונה כאן מאתר קימל - אשכולות.
• 

  הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות

  27.07.20
  ...ש, ברחובות, בשכונות המגורים. נופי הילדות הפתוחים ורחבי הידיים שהיינו רגילים אליהם הוחלפו בשכונות בנויות, כבישים, מרכזים מסחריים ואזורי תעשיה, ומבלי ששמנו לב, העולם שהכרנו השתנה ללא היכר. אם בעבר, ממעוף הציפור, היינו יכולים לראות עולם שברובו שטחים בלתי מיושבים, כיום השטחים האלה נדירים ומעטים. הטבע הולך ונדחק אל שולי הערים והופך לאיים קטנים של ירוק המוקפים בבטון וברזל.כיצד ממשיכים להתפתח תוך כדי שמירה על השירותים החיוניים שהטבע מספק לנו?מה נשאר לנו...
• 

  יוצאים מהכיתה, לומדים בשטח

  16.07.13
  ... הזבל הנודע כ'חירייה'.המטרה הייתה לבנות מבנה שיצל על פני 25 מטרים רבועים, ולהשתמש בחומרים שהאתר עצמו מספק או בחומרים אחרים, אך בתקציב של 0 ש"ח. הסטודנטים השתמשו בניילונים, עצים, קרטונים ועוד, על מנת לבנות את המבנה הנדרש. התוצאות שיקפו יכולות תכנון ועבודת צוות וכן יצירתיות ויוזמה במתן פתרונות לבעיות אמיתיות בשטח.עוד ב-2005 הקים רוטברד מסגרת אקדמית שנקראת סב"א - 'אדריכלות ספונטנית אקדמית בצלאל', שמטרתה היתה לתת לאדריכלים לעתיד התנסות בתהליך כולל של...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...ק דברים קיימים". ובכן... לא בדיוק. מאחר ואני צריך לבנות כמויות עצומות של רחובות ומבנים לא זהים, החלטתי להשתמש בגישה "פרמטרית" - כלומר אני מגדיר למחשב מהם הפרמטרים שהוא עובד איתם והוא מוציא לי את המרחב על מסך המשחק. וזה שם אותי מול השאלה הפשוטה – מהם הפרמטרים שקובעים שאזור בעיר הוא נעים או מאיים? מתי רחוב "מרגיש" טוב? נסו את זה רגע אתם. נגיד שכולנו מסכימים ששדרות רוטשילד בתל אביב הן מרחב נעים ומזמין. למה הן כאלה? עזבו את כל ההסטוריה, הסב...
• 

  חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות

  2.04.13
  ...לים תסייע בתחומים רבים ושונים". אתר חדשות חיפה לא ממש משתכנע מהכוונות הטהורות של הכנס וטוען שכל מטרתו לשמש עלה תאנה להסתרת התכנון בפועל של העיר."הבעיה מתחילה", נכתב בחדשות חיפה, "כשמבינים שההדמיות של מן-שנער אינן מחוברות למציאות האמיתית מהסיבה הפשוטה: מישהו מחק משם את הרכבת שעוברת היום ויוצרת חציצה של רכבת כבדה, רכבת המובילה גם מטענים של חומרים מסוכנים, ואינה מאפשרת גישה ישירה ונוחה אל הים". הביקורת הנוקבת ביותר היא על בחירת הדוברים בכנס הבינלאומ...
• 

  יומולדת שנתיים ל Xnet אדריכלות

  29.03.13
  במלאת שנתיים למערכת Xnet הגיע הזמן לציין אותה שוב לטובה. כש Xnet עלה לאוויר עם מדור אדריכלות בירכנו אותו וייחלנו שלא ייפול למלכודת של כתבות יח"ץ סתמיות בנוסח עדות בניין ודיור מצד אחד, ושיפזר חלק מתשומת הלב הציבורית למקומות רחוקים מהמערכת, כאלה שגם נסיעה באופניים לא מספיקה וצריך ממש לחצות עבורם את הירקון.אחת הבעיות הגדולות ביותר של ביקורת האדריכלות בארץ היא ריכוז הדיון בתל אביב. כל עץ ברחוב צדדי וכל קוביית בטון מתפוררת מקבלים חשיפה ודיון מעמיקים ב...
• 

  הזכות לפרסום תמונות והדמיות

  27.01.13
  ...שפט העליון קבע כי האדריכל אסף גוטסמן, שפרסם הדמיות מחשב של ביתו של יזם האינטרנט אריק ורדי בשכונת אפקה, פגע בפרטיותו - וזאת למרות שההדמיות לא קשרו בין הבית המוצג בהן לבין ורדי. למרות שנאסר פרסום הדמיות הבית, גוטסמן רשאי להציג אותן לעיני גורמים מקצועיים או לקוחות.השופט פוגלמן קבע כי "פנים ביתו של אדם הוא מבצרו, ובגדריו הוא זכאי לכך שיניחו אותו לעצמו. בתוככי ביתו של אדם מממש הוא את זכותו לפרטיות בצורה המובהקת ביותר. לפיכך יש לאדם ציפייה סבירה שתמונו...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ... על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה את השראתה מהמורשת העותומאנית ומהארכיטקטורה האוניברסאלית ואת האדריכלים באותה תקופה שיצרו אדריכלות המשלבת קשר למקום עם רומנטיקה.אמנון רכטר על שושלת האדריכלים אליה הוא משתייךאמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר ונכדו של זאב רכטר, מנתח את מורכבות המורשת המשפחתית הארכיטקטונית, היחסים בין הדורות, היכולת לפיתו...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  בחול המועד סוכות יושק באופן רשמי רחוב שינקין המשופץ. את ההשקה יזם ועד בעלי העסקים ברחוב על מנת לנסות להפיח בו רוח חיים. אבל האם יחסי ציבור יכולים להחזיר לחיים את הרחוב המיתולוגי? שני מבקרי אדריכלות מספידים אותו כבר עכשיו על שולחן הניתוחים.בכתבה ב Xnet מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לת...
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  אחרי עשורים רבים של שליטה מוחלטת בשוק צמודי הקרקע בישראל מפנים גגות הרעפים את מקומם לטובת הגגות השטוחים. כך כותב אורן אלדר ב'הארץ' ושואל האם סוף־סוף התקבלו טענות האדריכלים על שגג הרעפים "אינו מקומי" ושיש לזנוח אותו לטובת בנייה שמותאמת לסביבה הים תיכונית, או שמא זוהי מגמה חולפת בלבד?האמת היא שטענה שגג רעפים נולד כדי להתמודד עם שלג היא שטות שהפכה למיתוס כמו שיודע כל מי שראה גג כזה עמוס בשלג בחורף אירופאי. "אני לא מבין למה אומרים שזה כמו בשווייץ, שז...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  שני מבקרי אדריכלות סוקרים את תערוכת הבוגרים של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. כמו מרבית האוניברסיטאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...תן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופי...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב...
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  ...תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרסום או העיריה עצמה מאמינים בזה.עד כמה שזה ישמע מוזר אני מאמין...