חיפוש - חדשות , אח , ככ |1| - דף 6

• 

  העיר שלי

  6.03.14
  אני אתיימר לרגע לחוות את דעתי הקטנה, בתור תל אביבית אסלית, אחת כזו שגדלה ברחובות רוטשילד שנקין אלנבי קינג ג'ורג' ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיי...
• 

  ככה כן בונים חומה

  23.02.14
  ...יגיד האם צריכה להיות כאן תעשיית בנייה מקומית. האם המקצועות ההולכים ונעלמים כאן הם - הם המפתח לשינוי ושיפור פני הכלכלה, או שמא המהלך יושלם, וכולנו כאן נהיה מנהלים. כלומר, נעשה כסף לא מיצירה ועשייה אלא מתפעול של פועלים ויצרנים אחרים (מי הם יהיו?)הכתבה שפורסמה ב The Marker גורסת כי יש עתיד לענף בניה ישראלי, איתן ואיכותי. ממש כאן! אין ספק שכרגע זה עושה רושם של חלום ורוד. וחבל. תמיד עולה בראשי דמותו של מנהל/עובד בניין- באחת ממדינות אירופה למשל, כמה המ...
• 

  התחדש לי?

  21.02.14
  ...יה עם התעשייה בעשורים האחרונים והקידום של המחקרים אל הכיוון היישומי, מטה את העשייה המדעית לכיוון המעשי. מגמה זו תורמת לכלכלה של האוניברסיטה ולשימור החוקרים בין כתליה. במקום שחוקרים יצאו לקדם חברות עצמאיות מחוץ לכותלי האוניברסיטה, המוסד נותן תמיכה ארגונית ומשאבים ראשוניים לפיתוח מיזמים. כך כל הצדדים מרוויחים- החוקר, האוניברסיטה, התעשייה."להמשך קריאהוהנה עוד כתבה נחמדה ורלוונטית באשר להתחדשות עירונית - שאינה בהכרח חדישה, אך ככל הנראה עדיין עובדת...
• 

  קיימות או נמות?

  19.02.14
  ...ו הם דווקא היפנים, שמראים לנו איך עושים את זה. אין הם מזלזלים ולו לרגע, במושג הארכיטקטוני המפואר "קורת גג". ובשל כך, הם דואגים לתת לו אינטרפרטציה ספציפית ומותאמת קונטקסט.הפליא לעשות זאת האדריכל היפני Shigeru Ban עוד ב-1995, לאחר אסון רעידת האדמה בעיר קוב שביפן. באן השתמש בחומרים זמינים ממוחזרים אשר הורכבו באתר. י.גלעד וג.שיף מביאות את התשובה העכשווית של האדריכלים היפנים, בהנהגתו של לא אחר מהאדריכל האמן טויו-איטו, לאחר אסון רעידת האדמה והצונמי שת...
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ...שביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדחת השיפוצים והשפצורים של החיה, הנקראת גם תל אביבהפעם מתארת קמפינסקי את אופ...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה

  12.01.14
  .... צורת החשיבה צריכה להיות של מקל ואבן, היא צריכה לרדת לעומק אישיותו ונשמתו של האדם, אך הביצוע הטכנולוגי כיום מאפשר לנו מעט יותר. הפתרון הוא ככל הנראה סינתזה בין השניים. חומרים אקולוגים מתכלים, ליצירת מבנה המאפשר צורת חיים מתקדמת אך בעלת רבדים אקולוגיים - חברתיים - סביבתיים נרחבים. יבוא יום בו אולי נצטרך לחזור למקל והאבן כמקדם.. אך בינתיים, עלינו לקחת את המקל והאבן ולבנות מהם משהו אחר.לקריאת המאמר של אסתר זנדברג על הספר החדש והתערוכות המלוות אותו.
• 

  האם אדריכלות היא מעשה פוליטי?

  17.11.13
  מאמר שפורסם בשבוע האחרון ב"הארץ" חושף כי שיטת מכרזים חדשה של משרד השיכון מאלצת משרדי תכנון לעבוד גם מעבר לקו הירוק אם ברצונם לזכות במכרזים ממשלתיים: "המשרד פרסם באחרונה מכרז לתכנון שכונות במספר ערים ויישובים בישראל, המקובצים באשכולות, שכל אחד מהם כולל גם התנחלות. המכרז כולל בניית יותר מחמשת אלפים יחידות דיור בהתנחלויות גבעות, מעלה אדומים ואפרת."מספר משרדי תכנון כבר החליטו לא להשתתף במכרזים מסוג זה, וכפי שהדברים נראים מאגר האדריכלים הזמינים שיכולי...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...ושך אליה אנשים. באופן לא מפתיע, הניתוח יסביר גם מה יש בעיר הגדולה שמרחיק ממנה אנשים. אל תצפו למחמאות גדולות מדי לתל אביב, הפרוורים מנצחים אותה בקלות בחלק מהמקרים. ההעדפה לפרוור אינה מקרה אישי של עכבר הכפר, זו החלטה מודעת.בכל אחד מהמאמרים הבאים אתרכז במצרך שהעיר מספקת בהשוואה לפרוורים. כרגיל, מי שמעוניין להתעמק יותר מוזמן לקרוא גם את המאמרים הקודמים בסדרה.איפה העיר ואיפה הפרוור?אם לא היינו שבויים בתפיסות מוקדמות והיינו בוחנים את הארץ מלמעלה, היינו...
• 

  פורסם התכנון של SANAA לבצלאל בירושלים

  11.06.13
  ...ו להעביר את המטען הכבד של ירושלים. בעיר של אבן, בניין שרובו זכוכית הוא הצהרה של שקיפות, אור, קלילות ואלגנטיות". יובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות הוסיף: "זה אמנם פרויקט אוניברסלי בשפה שלו, אבל הוא לא יכול היה להיבנות בשום מקום אחר".אין על אדריכלים. יכולים לשמש פרקליטים לכל דבר ולסובב כל מבנה על כל תיאוריה. שאפו באמת.נעמה ריבה ב Xnet מגלה חוש ביקורת רב יותר וכותבת "לא ברור כיצד התכנון החדשני והמינימליסטי שנראה כאן מתיישב עם הדרישה שהוצגה למתמודדים ב...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ... מאמצי שימור במיוחד ומוכן לפוצץ כל מבנה כמעט, אני דווקא מזדהה עם גישתו של שפירא. הדרך היחידה לשמר מתחמים כאלה היא להפוך אותם לצעצוע קיטשי שימשוך קהל. מתחם התחנה בתל אביב, המושבה הטמפלרית, אלה ואחרים מייצרים נוסטלגיה אינסטנט המייחדת את המקום ומאפשרת לו זהות ומיתוג. מאחר ולדעתי אין שום צורך בשימור קפדני (או בכלל) של מקומות כאלה, הרי שהפיכתם לקיטש כדי למשוך קהל היא מעשה לגיטימי לחלוטין. אם זה יכול לתרום לעיר ולתושבים, מצידי שיבנו את זה מפלסטיק ורוד.
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  מה לעזאזל באמת תפקידן של האקדמיה והפקולטות לארכיטקטורה? איך הן הולכות ומתגלגלות מלימודי מקצוע ללימודי הגשה אמנותית על הקרח ומהכשרת אדריכלים להכשלת בוגרים? מאבק הצעירים המתנהל עכשיו בנוגע להסמכות ולסטאז' הארוך מסתיר מאחוריו את המצב העגום של לימודי האדריכלות."הלימודים צריכים להקנות את היכולת לתכנן בניין. יש לאזן בין התיאוריה לפרקטיקה, ולשלב יותר מיומנויות מעשיות בתוכנית הלימודים לתואר הראשון באדריכלות", אומרת האדריכלית נעמה מליס בכתבתה של נעמה ריבה...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ם קרובות, גם במקומות שונים.מטרת המיכל האינטנסיבי הנ''ל, המבוך העירוני, היא כאמור, קבלת היכולת של "רב גוניות מירבית". מהי הרב גוניות אותה מחפש האדם העירוני? נחלק גם זאת לחמש, תוך הבנה שאנו דנים בערכים ברי שינוי מתמיד, העוקבים אחרי שינוי המאוויים של האוכלוסייה, מדור לדור, המתחדשים תדיר בהכרח (כולל רווחה, רמה כללית, אופי, חתך חברתי, וכו' וכו').מאפייני הרב גוניות העירונית* מרחב ציבורי נוח, עשוי חללים המסומנים על ידי בנינים (לא גדרות, עצים, מדרכות).* ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  אז הנה הגיע סוף סוף החלק שבו אני יכול להתחיל ולהגדיר את ההבדלים בין התפיסה העירונית הדינמית לתפיסה העירונית של עמותת מרחב. זה הולך להיות קצת טכני, תרחיקו את הילדים. למי שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...ועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בארץ נגוע בהסכמה כללית שהתכנון של תל אביב הוא פאר היצירה, נזר הבריאה, ירד עם לוחות הברית מהר סיני אחוז בידיו של הנביא פטריק גדס המיתולוגי. הטענה הזו נתמכת בטיעון מעגלי - תל אביב היא עיר מוצלחת! תל אביב היא בתים, רחובות כלומר תכנון של גדס, מכאן נובע - התכנון של גדס מוצלח. מלבד היוהרה האדריכלית שיש בטענה הזו הרי שהיא גם מסו...