חיפוש - חדשות , מאמרים , אח , שער |1| - דף 3

• 

  הגשת הסטודיו לעיצוב פנים

  1.07.15
  ...תף של המבנה.בית מרחץ הינו מבנה המשמש לרחצה. בבתי מרחץ שונים יש מידה שונה של פרטיות לרוחצים. חלקם כוללים הפרדה בין המינים, אחרים כוללים גם הפרדה בין גילאים שונים, ובחלקם ישנם גם חללים המאפשריםרחצה בפרטיות מלאה. מנהג יומיומי זה מהווה רצף של טקסים המתקיימים בתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה, מימי יוון העתיקה ועד היום.5.7.2015 גלריה 'שער 3' שער פלמר 2, חיפההגשת עבודות ודיון פתוח לציבור – החל מהשעה 16:00הכניסה חופשיתלצפייה בהדמיות מתוך הסטודיו לחצו כאן.
• 

  סיורי ארכי-תור בחודש מאי

  4.05.15
  מרכז מבקרים בז"ןיום שישי, 8 במאי 2015, 9:30בתכנון ובהדרכת אדריכל ערן מבל מרכז המבקרים החדש של חברת בז"ן הוקם באחת מהלבניות הנוסטלגיות והאייקוניות של מפרץ חיפה .המרכז, בנוי כמערך של חללים דמויי רגבים הפזורים בגן אשר מצד אחד מספרים על המשמעויות וההפתעות שיש באדמה, ומצד שני על פעולת הקידוח – ראשיתו של כל תהליך הזיקוק.הרשמה שמית מראש בלבד הכוללת תעודת זהות.*ההרשמה מוגבלת ל50 משתתפים כל הקודם זוכה**הכניסה למתחם בז"ן ע"י אוטובוס מיוחד – המאחר לא יוכל ל...
• 

  הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)

  1.04.14
  ...ת של רכבים והולכי רגל לבין העובדה שמטבעו השער הינו "מקום" ובשל כך יש לו מאפייני שהייה. בתכנון זה אנו מציעים שתי שפות אדריכליות התומכות במתח זה ומשקפות אותו: האחד מאופיין בביתני השומרים המתכוננים כפריזמות אורתוגונאליות המקבילות לנתיבי התנועה, והשני הוא הקירוי המוצב במאונך לכיוון התנועה ומתקבל בחזיתו כאי רגולרי ומנוגד לסדר שבו מאופיינות הפריזמות. כמו כן, חיפוי תחתון רפלקטיבי מעצים את תחושת התנועה על יד שכפולה ובזכות הגאומטריה אליה הם מתחברים.
• 

  מעשה בבניין לעקירה?

  6.02.14
  מעשה בעירייה שלא עומדת מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על...
• 

  חופש יצירתי ותקציב בלתי מוגבל: חלומו של כל אדריכל?

  2.02.14
  האדר' ירון בירנבאום , החי ועובד בשנחאי (סין) מבקר במתחם סיפאנג, ובמוזיאון החדש של האדריכל הניו-יורקי סטיבן הול ומדווח בכתבה מרתקת ועשירה ב-Xnet: המוזיאון, שתכנונו החל לפני כעשור ונפתח סוף סוף בנובמבר האחרון בעיר נאנג'ינג "משמש כשער למתחם פסטורלי בן 465 דונמים שבו פוזרו שלל מבנים המרכיבים את פרויקט סיפאנג ("ארבעה כיוונים"), עשרה אדריכלים סינים ועשרה אדריכלים בינלאומיים מובילים הוזמנו לתכנן 20 מבני תרבות, תיירות ומגורים בשטח המוזיאון: מרכז כנסים, מ...
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...ובן שהערך המוסף החשוב ביותר עבור הדיירים הוא חיזוק קונסטרוקטיבי של המבנה והפיכתו לעמיד יותר בפני רעידות אדמה. הקבלן מצידו מקבל בתמורה לביצוע העבודה מספר יחידות מגורים, בד"כ בקומה הראשונה או בקומות העליונות. כאן טמונה גם אחת הבעיות המרכזיות של תמ"א 38. בעוד שערכן של הדירות משתנה בהתאם למיקום הפרוייקט הרי שעלות החיזוק נגזרת מעלויות החומרים ועבודת הפועלים ונשארת קבועה בכל מקום בארץ במנותק מעלויות הדירות באותם מקומות. המשמעות היא שעבור אותה ע...
• 

  תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון

  9.10.13
  ...0 ₪. פרס שלישי: 10,000 ₪.שני ציונים לשבח 5,000 ₪במסלול הסטודנטים:פרסים בסך 20,000 ₪. סך הכל הוקצב לפרסים - 100,000 ₪ בתוספת מע”מ. ביום ג’ 22.10.2013 בשעה 15:00 יתקיים סיור באתר.המפגש יערך על יד שער הכניסה הראשית לטכניון (שער נווה שאנן) בחיפה. המועד האחרון למסירת ההצעות הוא יום א’ 26.1.2014 , עד השעה 17:00.ניתן לרכוש את תנאי התחרות בבית האדריכל ביפו, רח’ מגדלור 15 יפו טלפון 03-5188234 , תמורת 200 ₪ לחברי עמותה או 400 ₪ לאחרים. המחיר לסטודנט: 100 ₪
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ם קרובות, גם במקומות שונים.מטרת המיכל האינטנסיבי הנ''ל, המבוך העירוני, היא כאמור, קבלת היכולת של "רב גוניות מירבית". מהי הרב גוניות אותה מחפש האדם העירוני? נחלק גם זאת לחמש, תוך הבנה שאנו דנים בערכים ברי שינוי מתמיד, העוקבים אחרי שינוי המאוויים של האוכלוסייה, מדור לדור, המתחדשים תדיר בהכרח (כולל רווחה, רמה כללית, אופי, חתך חברתי, וכו' וכו').מאפייני הרב גוניות העירונית* מרחב ציבורי נוח, עשוי חללים המסומנים על ידי בנינים (לא גדרות, עצים, מדרכות).* ...
• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  "גגות ירוקים" הנו מושג שגור בשנתיים האחרונות, שבא לרוב לבטא גינון בגג או במרפסת. המשמעות המדוייקת יותר של המינוח, כפי שמשתמשים בו היום בישראל, היא כיסוי הגג בצמחיה לתועלות אקולוגיות, על ידי מערכת של 'תשתית חכמה'. למעשה, מבחינה טכנולוגית, זהו כל משטח בטון מגונן (חניון, מרפסת או גג). 'התשתית החכמה' היא טכנולוגיה שקיימת באירופה לפחות משנות ה-60' ויובאה לארץ על ידי רב נוי בשנת 1999. המערכת פועלת עם שתי יריעות הגנה על האיטום, יריעת ניקוז, בד ס...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...שילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה היא פועלת. מאות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית התוצר הגולמי העולמי. בארץ למשל גוש דן אחראי לכמעט 60% מהתוצר בעוד ששטחו רק 7% משטח המדינה. בעיר גדולה המשכורות גבוהות יותר מאשר בעיר קטנה, בעיר גדולה נרשמים יותר פטנטים יחסית למספר התושבים, יש יותר משרות יצירתי...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...רגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחי...
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ...תוח כלכלי עירוני 29 נובמבר - 30 נובמבר, 2011 דמיינו ישראל מוצלחת – עם איכות חיים גבוהה לכל. מרכיב מרכזי בהשגת איכות חיים כזאת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה ...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו...
• 

  חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות

  4.10.11
  "אדריכלי מוזיאון הסובלנות המתוכנן במרכז ירושלים, ברכה ומיכאל חיוטין, התפטרו השבוע, פחות משנתיים לאחר שהאדריכל פרנק גרי משך את ידיו מהפרויקט השנוי במחלוקת." נכתב ב Xnet. "מאיימים בהתפטרות" אומר אתר "הארץ". קצת רקעאת בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל ואת תוכנית המוזיאון המקורית הכין האדריכל פרנק גרי שבסופו של דבר עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקצ...
• 

  הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים

  13.07.11
  הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה אתמול (13 יולי) את הקמת מוזיאון הסובלנות במרכז ירושלים. היוזמה להקמת המוזיאון, הביאה בעבר ביקורת אדריכלית רבה. ביקורת אחרת נוגעת למיקומו של המוזיאון על שטח בית קברות מוסלמי. האירוניה כל כך גלויה כאן עד שאמלא היינו יודעים אחרת, היינו חושדים שהתגלה חוש הומור בועדה המחוזית. את בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוצ...