חיפוש - חדשות , אי , עי , עץ |1| - דף 4

• 

  טעויות ,תיקונים ועדכונים בחוק התכנון והבניה

  14.10.13
  מאמר מעניין מתוך בלוג "המרפסת" מדגים איך המחוקקים מסבכים את חוק התכנון והבנייה ואז מנסים לחלץ אותו חזרה. עו"ד רון צין, מסביר על תיקון מס' 102 לחוק התכנון והבניה, אשר יפתור לדבריו מספר עיכובים וסיבוכים בתהליכי התכנון בישראל. צין מספר על סעיף 83 ג' לחוק התכנון והבנייה (משנת 2008) - שמירה על עצים : "האוסר על מוסד תכנון לאשר תוכנית, אשר בתחומה מצויים עצים בוגרים (שגובהם לפחות 2 מטר וקוטר הגזע שלהם 10 ס"מ), מבלי שהתייעץ קודם לכן עם פקיד היערות, ומבלי ...
• 

  אולי זו סתם בהמיות

  12.03.13
  ...עקובסון ועונה, "א. היזמים לא יעזו, אלא יעדיפו משהו עם ציפוי שיש בשילוב של עץ דובדבן ובחוץ קצת חצץ דקורטיבי ובמרכזו עץ זית (כמו וילה ממוצעת של אדריכלית), או מקסימום בטון חלק אבל גם עם חצץ ועץ זית (כמו יד ושם בירושלים או מוזיאון תל אביב). ב. האדריכל גם הוא לא יעז ליצור עבודה לא שגרתית, אלא יעדיף כמו היזמים תכנית שגרתית כשאת הגגון הוא יעצב בדומה למה שראה בז'ורנל שהוא מקבל בדואר מידי חודש או חודשיים". אין על יעקובסון, כשהוא טוב הוא מעולה. רוצו לקרוא.
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...עיר נכשלת, האם זה בגלל תכנון כושל וחוסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכיום זו הגישה השלטת לנושא התכנון העירוני, אבל כרגיל העיר ממשיכה לתעתע בכולנו.רגע לפני שמספידים את משנתו של לרנר או מחפשים את הסיבות לשקיעה בפוליטיקה ה...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...סיום השלב הראשון תבחר ועדת השיפוט עד ארבעה אדריכלים ישראלים שיעלו לשלב השני. בשלב השני, גם הוא אנונימי, יצטרפו אליהם ארבעה אדריכלים ישראלים וארבעה בינלאומיים שהוזמנו ישירות לשלב זה. כל אחד משנים עשר המשתתפים בשלב השני יהיה זכאי לסך של 100,000 ₪ כהשתתפות בהוצאות של הכנת הצעה ומודל. חשוב לציין כי התחרות אינה מתמצה בעיון ובחינה של תכניות אדריכליות ובבחירת תכנון אדריכלי, אלא גם בבחירה של אדם בעל השראה שיישא על כתפיו אחריות לבניין שישרת את הספרייה...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  תעריף לשעה לאדריכל

  16.05.11
  ...מסמך המקורי מופיע באתר משרד האוצר. להלן החלק ממנו הנוגע לנו: התעריף המרבי ליועץ לשעת עבודה, על פי הכשרתו ונסיונו. מתכננים בעבודות בינוי – תעריפים לתשלום סוג מתכנן - תעריף מרבי 1.1. מתכנן 1 מתכנן העונה על שלושת התנאים הבאים במצטבר: 1.1.1. בעל תואר מהנדס או תואר אקדמאי אחר מקביל, אשר קבלתו מותנית ב-4 שנות לימוד לפחות; 1.1.2. בעל ניסיון מקצועי מעל 10 שנים בתחום הרלוונטי בו נדרשת עבודת הייעוץ; 1.1.3. מעסיק לפח...
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  פורום הקרקעות : "מתן זכויות ייזום בגין השבת קרקעות חקלאיות עומד בניגוד לפסיקת בג"ץ שיח חדש"פורום הקרקעות לצדק חלוקתי (שכולל את האגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית מזרחית, תהודה ואח') שלח היום מכתב לשר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה ובו התריע כי הפיצוי בגין השבת קרקעות חקלאיות לידי המדינה צריך להיעשות בדרך של פיצוי כספי ולא בזכויות ייזום בקרקע לאחר שינוי ייעודה.לאחרונה הושגו הסכמי פדיון ראשונים של קרקע חקלאית בהתאם לחו"ק הותמ"ל ל-3,400 יחידות דיור בגוש...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...קנה מידה עירוני שגור בנושא הנדלני הזה.לפיכך יש לתכנן שימור יסודי של חלקים נרחבים בערים אלו, ולהציל מעט מן הנשאר. כמו כן לתכנן אחרת לקבוצות שונות, תפיסה התורמת לישום בפועל של תפיסת separate but equal, המייצרת קבוצות המסתגרות באיזורים מוגדרים מראש ויוצרות תת-ערים במרקם עירוני לכאורה.בערב זה, ידונו נחום כהן ואדיב דאוד נקאש בשאלות אודות יחסי הגומלין בין עירוניות ועירוב, בהיבטים של תכנון ושימור, עד כמה יש להתייחס או להתעלם מגורמים אלה במלאכת התכנון, ו...
• 

  יומולדת שנתיים ל Xnet אדריכלות

  29.03.13
  ... ביותר של ביקורת האדריכלות בארץ היא ריכוז הדיון בתל אביב. כל עץ ברחוב צדדי וכל קוביית בטון מתפוררת מקבלים חשיפה ודיון מעמיקים בעוד שתהליכים עצומים העוברים על מרכזי ערים כמו נתניה, באר שבע, חיפה וירושלים חולפים להם מתחת לסף הראייה של העיתונות הארצית. למרבה הצער וההפתעה גם בזירת הבלוגים המצב דומה. מספר הבלוגים העוסקים באדריכלות ותכנון בירושלים, באר שבע וחיפה יחד מגיע בקושי למחצית מהבלוגים העוסקים בתל אביב. לגבי אדריכלות בערים קטנות יותר לא תמצאו כמ...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במרכז העיר מגדלים שלא תורמים דבר להתרחשות העירונית. אדריכלי השימור גילו גם הם איזו בוננזה כלכלית יכול להיות כשאתה משמש כעלה תאנה ומפעיל לובי שדורש לשמר מבנים (טובת היזמים) ולא לשמר מרקם עירוני (טובת התושבים).והערייה מה? נגררה אחרי מחלקת השימור ומעניקה לכולם זכויות בניה ללא שום תעדוף עירוני. אם ניצה סמו...
• 

  המחנה הקדמי בערד

  30.05.12
  ...קומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור וברגע שעשית צעד אחד מחוץ למתחם, עמדת במדבר אמיתי בלי שיח ובלי עץ. כשתכננתי את הבניין אמרתי שאנחנו נמצאים לבד במדבר כשמסביב בדואי...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבודת האדריכל לא תמ...