חיפוש - חדשות , אי , עץ , פר |1| - דף 4

• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ... "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא...
• 

  בניין עם סוף

  20.12.13
  "המבנים המרשימים שטורחים יזמי העל להקים דומים כולם לבית לוויות משוכלל שעל חזיתו נוצצת הבטחת השווא: לי זה לא יקרה "בפרובינציה הגודל הוא הדהוד גרוטסקי של מרכז האימפריה, לא כורח בלתי נמנע. קל מדי לאמץ אותו כגזרת גורל, להתמוגג מהחירות המבנית שמאפשרת ההכלאה בין שיטות וחומרי בנייה מודרניים לכסף של כלכלת השוק החופשי. ...שיטה כלכלית כזאת... עתידה בסופו של דבר לקרוס לתוך עצמה, ממש כמו עוד מגדל שאיבד מזוהרו. אתה ייעלמו גם תוצריו הבלתי מנוצחים של עולם הבניי...
• 

  כיתת לימוד אינטראקטיבית הפתוחה למזג האוויר הישראלי

  10.11.13
  ליאור בן שטרית, סטודנט שנה חמישית בויצו חיפה, מתארח שוב ב"ארכיבלנדר" בפוסט של איל עברי.גם הפעם מדובר בפרויקט מרתק וייחודי: כיתת קיץ מרכז מדעים גילוי בהרצליה "עיקרי פרויקט כיתת הקיץ הינו תכנון כיתת לימוד אינטראקטיבית הפתוחה למזג האוויר הישראלי. הפרויקט נשען על הקיים ,והתבצע על בסיס מעבר ממרפסת עמודי בטון ואבנים משתלבות לכיתת הקיץ . דרך התחשבות במערכת האילוצים התקציבית , אשר הכתיבה רבות בפרויקט זה והכריחה במתן פתרונות שונים ובהשקעה כספית מחושבת. שכ...
• 

  טעויות ,תיקונים ועדכונים בחוק התכנון והבניה

  14.10.13
  מאמר מעניין מתוך בלוג "המרפסת" מדגים איך המחוקקים מסבכים את חוק התכנון והבנייה ואז מנסים לחלץ אותו חזרה. עו"ד רון צין, מסביר על תיקון מס' 102 לחוק התכנון והבניה, אשר יפתור לדבריו מספר עיכובים וסיבוכים בתהליכי התכנון בישראל. צין מספר על סעיף 83 ג' לחוק התכנון והבנייה (משנת 2008) - שמירה על עצים : "האוסר על מוסד תכנון לאשר תוכנית, אשר בתחומה מצויים עצים בוגרים (שגובהם לפחות 2 מטר וקוטר הגזע שלהם 10 ס"מ), מבלי שהתייעץ קודם לכן עם פקיד היערות, ומבלי ...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...עיר נכשלת, האם זה בגלל תכנון כושל וחוסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכיום זו הגישה השלטת לנושא התכנון העירוני, אבל כרגיל העיר ממשיכה לתעתע בכולנו.רגע לפני שמספידים את משנתו של לרנר או מחפשים את הסיבות לשקיעה בפוליטיקה ה...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...סיום השלב הראשון תבחר ועדת השיפוט עד ארבעה אדריכלים ישראלים שיעלו לשלב השני. בשלב השני, גם הוא אנונימי, יצטרפו אליהם ארבעה אדריכלים ישראלים וארבעה בינלאומיים שהוזמנו ישירות לשלב זה. כל אחד משנים עשר המשתתפים בשלב השני יהיה זכאי לסך של 100,000 ₪ כהשתתפות בהוצאות של הכנת הצעה ומודל. חשוב לציין כי התחרות אינה מתמצה בעיון ובחינה של תכניות אדריכליות ובבחירת תכנון אדריכלי, אלא גם בבחירה של אדם בעל השראה שיישא על כתפיו אחריות לבניין שישרת את הספרייה...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...קנה מידה עירוני שגור בנושא הנדלני הזה.לפיכך יש לתכנן שימור יסודי של חלקים נרחבים בערים אלו, ולהציל מעט מן הנשאר. כמו כן לתכנן אחרת לקבוצות שונות, תפיסה התורמת לישום בפועל של תפיסת separate but equal, המייצרת קבוצות המסתגרות באיזורים מוגדרים מראש ויוצרות תת-ערים במרקם עירוני לכאורה.בערב זה, ידונו נחום כהן ואדיב דאוד נקאש בשאלות אודות יחסי הגומלין בין עירוניות ועירוב, בהיבטים של תכנון ושימור, עד כמה יש להתייחס או להתעלם מגורמים אלה במלאכת התכנון, ו...
• 

  יומולדת שנתיים ל Xnet אדריכלות

  29.03.13
  ... ביותר של ביקורת האדריכלות בארץ היא ריכוז הדיון בתל אביב. כל עץ ברחוב צדדי וכל קוביית בטון מתפוררת מקבלים חשיפה ודיון מעמיקים בעוד שתהליכים עצומים העוברים על מרכזי ערים כמו נתניה, באר שבע, חיפה וירושלים חולפים להם מתחת לסף הראייה של העיתונות הארצית. למרבה הצער וההפתעה גם בזירת הבלוגים המצב דומה. מספר הבלוגים העוסקים באדריכלות ותכנון בירושלים, באר שבע וחיפה יחד מגיע בקושי למחצית מהבלוגים העוסקים בתל אביב. לגבי אדריכלות בערים קטנות יותר לא תמצאו כמ...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במרכז העיר מגדלים שלא תורמים דבר להתרחשות העירונית. אדריכלי השימור גילו גם הם איזו בוננזה כלכלית יכול להיות כשאתה משמש כעלה תאנה ומפעיל לובי שדורש לשמר מבנים (טובת היזמים) ולא לשמר מרקם עירוני (טובת התושבים).והערייה מה? נגררה אחרי מחלקת השימור ומעניקה לכולם זכויות בניה ללא שום תעדוף עירוני. אם ניצה סמו...
• 

  המחנה הקדמי בערד

  30.05.12
  ...קומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור וברגע שעשית צעד אחד מחוץ למתחם, עמדת במדבר אמיתי בלי שיח ובלי עץ. כשתכננתי את הבניין אמרתי שאנחנו נמצאים לבד במדבר כשמסביב בדואי...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבודת האדריכל לא תמ...