חיפוש - חדשות , אין , כי |1| - דף 10

• 

  אדריכלצ'יק, תפסיק לבהות במסך ותתחיל לפעול

  22.01.12
  ...צון לנסות את כל האפשרויות לפני שיוצאים להליך של בג"צ. אז מה אנחנו עשינו עם זה:(החלק שלכם מגיע בהמשך) א. פנינו ליו"ר הועדה ח"כ חיים כץ, בבקשה לטפל בנושא. תגובתו הייתה שיש להעביר בקשה רשמית לועדה (האמת שהוא נשמע די חיובי, אבל אין לדעת). ב. ניסחנו מכתב אל הועדה (אני מקווה שלא תדקדקו איתנו בניסוח) שבו מפורטת השתלשלות העניינים כולה. כולל מה פוגע בנו ולמה. התמקדנו ב 2 בקשות מרכזיות:לבטל את ההחלה של ההתמחות החדשה על מי שהתחיל ללמוד לפני 2008.לעקוב אחרי...
• 

  הבלנדר בן 4! יש מתנות לחוגגים!

  2.01.12
  ...דמנות. ארכיבלנדר הינו בלוג ויזואלי שהתחיל כיוזמה של סטודנטים מויצו חיפה ובמהלך השנים הלך והתרחב. אופי הכתבות בו צעיר וכיפי והוא בהחלט אחד מהמקומות המומלצים לבלות בהם. אגב, לכל מי שתוהה לגבי הפרגון, מאחורי הקלעים אין כמעט כותבים שלא מכירים ומדברים זה עם זה. ארכיבלנדר, ארכהב ואפילו Xnet וארכיג'וב הגדולים והמסחריים - לכאורה היינו אמורים להיות יריבים אבל המציאות אחרת לגמרי ועצות והחלפת דעות מתרחשת כל הזמן. אז יום הולדת שמח לארכיבלנדר, עד 120!
• 

  בחינה לרישוי אדריכלים - 23 פברואר

  19.12.11
  ...תן להשתמש במחשב נייד).בחלק המעשי של המבחן ניתן יהיה להשתמש במחשב נייד (אין התחייבות לאספקת חשמל), אך הגשת המבחן תהיה ידנית בלבד. פרטים נוספים על מתכונת הבחינה ניתן למצוא באתר האינטרנט בכתובת: ובטלפון 02-6662540. השגות על תוצאות הבחינה ניתן להגיש בתוך 10 ימים מיום פרסום תוצאות הבחינה באתר המשרד. ההשגה תישלח לרשם, והוא ייתן את החלטתו בתוך 45 ימים מהיום האחרון להגשת ההשגה. סניף הצעירים של עמותת האדריכלים מארגן רכישה מרוכזת בהנחה גדולה. ראו כאן.
• 

  עקב אכילס של חוק התכנון החדש

  11.12.11
  בלי תכנון אין חלוקת משאבים נכונה, אין צדק חברתי, אין צדק סביבתי, אין פיתוח, אין שימור, אין צמיחה כלכלית, אין פיתוח תשתיות, אין חברה ומדינה. יש אנרכיה וכאוס. בלי רישוי לא ניתן להשיג את יעדי התכנון. בלי אכיפה, לא ניתן לאכוף את הרישוי והתכנון גם יחד. לא ניתן להבטיח כי השטחים הפתוחים ישארו פתוחים. לא ניתן להבטיח שאזורי התעשיה ישמשו לתעשייה ולא למסחר. לא ניתן לוודא שמאגרי המים לא יזוהמו על ידי תחנות תדלוק. לא ניתן להבטיח שמקום בו ביקשו לבנות דירות קטנ...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...י בומבה באמצע העיר, חשבתי להוסיף נצנצים כדי שהחזית תהיה קלילה יותר. אני לא מצטער על זה. זה אמנם לא היה במקור, אבל אני חושב שזה בסדר. לא היה הרבה כסף לשיפוץ, לא יכולנו להשתמש באבן או באלומיניום לחזיתות. היה לנו תקציב רק לטיח. אין לי שום דבר נגד טיח, אבל עשינו את הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום. גם כשגברת מתלבשת לתיאטרון היא לובשת שמלה שיש בה קצת נצנצים". *תמונה - איתי סיקולסקי, Xnet, שיתוף ויקיפדיה לזכותו של כרמי כדאי לקרוא את דבריו של יו...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ... האנושי ומבין שישוב ללא קניון אינו ישוב כלל. ואת כל השטויות הללו אנחנו מכרנו לו. השתתפות אמיתית ואיכותית במחאה החברתית מחייבת אותנו, בראש ובראשונה, לחשבון נפש מקצועי עמוק וכואב ככל שנדרש. עד שלא נחליף, אנחנו, את הדיסקט, אין לנו בסיס לטענות כלפי המערכת. עד שנחדול ממונחים שקריים כ"פארק תעשיות עתירות ידע" או כ"שכונה ירוקה" או "יישוב קהילתי" ועוד מונחים רבים כאלו, עד שנחדל לחשוב ש״מיתוג״ יפתור את בעיית העירוניות, אין לנו בסיס מוסרי להשיא עצות למ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...לובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של ...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ...רעב, מוכן לאתגר; אתה מגיע לציור אחרי חצי שעה של בהייה / תהייה / התפעלות / סלידה. אתה מגיע מלא, שבע, עייף מהקרב שניהלת זה עתה. התהום היא האויב של הציור, של הפסל, של התמונה. התהום היא האויב של היש, כי היא אינה מקבלת את תפקידה כאין. 'מפל האור' מאיר בעיקר את עצמו. הציור, הפסל, התמונה, האמנות - הם כבר יישבו לבד בחושך." אז שתי מסקנות יש לנו כבר. הראשונה - המוזיאון בהחלט מעורר חלק ממה שמכונה "אפקט בילבאו" כשהוא הופך לחשוב יותר מהאמנות המוצגת בו. והמ...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...ת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת על המבנה. השאלות ששאלנו נשארות פתוחות ואת התשובות נדע רק כשיעברו מספר שנים. ביקורת אדריכלית נשמעה גם בפתיחת האופרה בסידני שהתגלתה כאייקון תרבותי. עם זאת קצת צורמת לעין העובדה שהתערוכה הראשונה שתוצג בפתיחה החגיגית אינה של אמן ישראלי. גם אדריכל זר וגם אמן זר... כנראה למישהו במוזיאון תל אביב אין באמת אמונה בתרבות המקומית. * התמונות כאן מאתר האדריכל פרסטון סקוט כהן.
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  ...רה כי פתיחת חזית הנמל אל הים עשויה להביא לשיפור בתכנון הטיילת." צריך להזכיר שוב, המבנה מכוער. אין קשר בינו לבין המבנה העותומני המקורי (כאן בתמונה), אין קשר בינו לבין נמל יפו שקיים הסטורית כבר יותר משנה או שנתיים. המבנה הוא הדבקה מאוחרת יחסית, מכוערת יחסית, זר למבנים סביבו, וכוחני לנמל כמו שרק מבנה ציבורי ממשלתי יכול להיות. בניגוד לטענות מומחי השימור, אין לו ערך תרבותי או היסטורי. המבנה הוא פלולה שמודבקת לנמל יפו כבר שנים, הגיע הזמן לנתח.
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  ...נו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אני מנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק ...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...אפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". הקטע המצוטט מהספר הוא פרק לא קצר אבל בהחלט מעניין. אנו רגילים לקרוא ברשת מאמרים קצרים בלבד אבל לפעמים שווה להתאמץ קצת יותר. *בתמונה - הבריכה האקולוגית בכיכר רבין לאחר השיפוץ הראשון. גם היא תוכננה ובוצעה על ידי מחלקת ההנדסה של העיריה.
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ...ורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שיתנגד לפתרון שישפר את רמת חייו אבל מה לעשות והתושבים כבר למודי ניסיון ומבינים שלא תמיד מקבלים את מה שמובטח בתחילת הדרך. בניגוד לעבר, כיום מאפשרת רשת האינטרנט לתושבים להתאגד ולדרוש את שיתופם בהחלטות והתחשבות ברצונם. ...