חיפוש - חדשות , אל , בד , פח |1| - דף 13
לא מצאת? פשוט חפש.
-
סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל
14.01.13הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ... -
הזוכים בפרס רכטר 2012
24.12.12נעמה ריבה מפרסמת ב Xnet את הזוכים בפרס רכטר לשנת 2012, האדריכלים הזוכים הם דוד גוגנהיים ודניאל מינץ על בית הספר להוראה השואה באתר ''יד ושם'' בירושלים, פרס האדריכל הצעיר יוענק לד''ר טלי חתוקה מאוניברסיטת תל אביב על ''המעבדה לעיצוב עירוני'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. ה... -
לגור בבנין מיוחד כמו כולם
9.12.12שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת... -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12...תהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתחם התל אביבי התוסס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה א... -
לא ללמוד מלאס ואגס
30.10.12וועדת השילוט של עיריית ירושלים החליטה לאפשר את הצבתו של שילוט אלקטרוני מואר בעיר. ירושלים גם כך עמוסה לעייפה ברעש ויזואלי והשאלה היא האם בדרך לשימור חלקים בה מהלכים כאלה באמת תורמים משהו לעיר מלבד כסף לקופה.בכתבה בNRG מדווח כי אדריכל העיר, עופר מנור הביע התנגדות לנושא השילוט ולכן התקבלה בינתיים החלטה שהשילוט ייועד רק למודעות של מחלקת התרבות. על פי הכתבה נראה שיו"ר הוועדה קובי כחלון ממש להט לנושא ומעלה גם טיעונים כאילו שילוט כזה יפחית את העומס. כח... -
רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים
23.09.12...הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות, שהיו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כאן. אתה יכול לראות את אלונה קמחי יורדת יחפה למכולת; או את אורלי זילברשץ נ... -
חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי
23.07.12...שונות של מדיה דיגיטלית, ורצון לבחון אפשרויות שונות לקשרים בין אותן מדיות לבין המרחב הבנוי. נקודת המוצא שלנו לכל אחד מהפרויקטים השונים הללו היא שהתוכן המוקרן על-גבי המבנה חייב להגיב למאפיינים הפיזיים של החזית ולהשתלב יחד עם האלמנטים השונים המרכיבים אותה. באמצעות צילום וסריקה של החזיתות המיועדות להקרנה ושימוש בתוכנות פוטוגרמטריות ותוכנות הקרנה המסוגלות להתאים את התוכן לצורניות המבנה אנחנו מייצרים התאמה מלאה בין פורמט ההקרנה לבין החזית המשמשת כמצע.... -
אגדה אורבנית - ספר חדש
17.07.12...ם של פרבור וזחילה אורבנית. ניתוח המודל התכנוני המוצע כאן יכול לסייע כנוגדן לאותם תהליכים. אמנם החלק שתכנן גדס מהווה פחות מ %5 משטחה הנוכחי של תל אביב, אבל לטענתנו יש לראותו כהישג התכנוני המשמעותי היחיד, למעשה, בישראל. הספר מציג את התוכנית כמודל מקצועי בתמצות, בלווי מפות ודיאגרמות.לרכישהמחיר, כולל משלוח ומע"מ, אחרי הנחה - 100 ש"ח.ניתן לקנות את הספר אצל המו"ל: דורון ספרים, אבן גבירול 147, תל אביב.טל: 03-5466916, דוא"ל [email protected] אתר: -
ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם
16.07.12מיכאל יעקובסון לוקח אותנו הפעם לסיבוב בבקעת הקהילות שבקצה יד ושם. "מופע ראווה", הוא מתאר את המקום, "מופע יקר ומורכב שנראה שמטרתו היא לבלבל את המבקר יותר מאשר לטעת בו תובנות על המציאות בה הוא חי או לעצב את זיכרונו".מיכאל יעקובסון הוא כיום ללא ספק אחד ממבקרי האדריכלות הטובים ביותר בארץ. גם בביקור הזה הוא לוקח אותנו יד ביד ומוביל את הסיור בין רשמים אישיים לרקע מקצועי והיסטורי מעמיק אבל הפעם דעתו זוכה לתגובות צוננות מצד כמה וכמה אדריכלים."בחרת לקטול ... -
עוד קצת על מיתוג עירוני
10.06.12באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס... -
עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי
6.06.12...מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תחבורתית את כל המרחב של מישור החוף עד... -
אז לאן אנחנו הולכים מכאן?
29.04.12תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ... -
חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה
11.03.12...שמתנהלות סביב הנושא הזה".גם בלי להיות תומך של בנימין נתניהו או של הרפורמה קל להבין שההתנגדויות הן פוליטיות. אם אנו כאן, בלי שום ארגון או השקעה, עוקבים כבר למעלה משנה אחרי הנושאים העולים לדיון בוועדה המכינה את החוק, הארגונים האלה יכלו גם הם לעשות זאת. לכולם, אבל לכולם ברור שבהרכב הנוכחי של הכנסת הצעת החוק תעבור.אז למה כולם נזכרו דווקא עכשיו להתחיל ולעשות קולות של התנגדות? פשוט, לרגע היה כאן ריח של בחירות מתקרבות. זה הזמן להצטייר כמתנגד לביבי האיום... -
קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם
27.02.12לאחר בחינת הרישוי האחרונה הרגישו חלק מהנבחנים שנעשה להם עוול וכעת הם מנסים להתארגן יחד ולפעול לשינוי הדרך בה נבחנים. אנו מפרסמים כאן את פנייתם אליכם, דווקא אל האדריכלים הוותיקים יותר, לתמיכה וסיוע.-------- ---------ביום חמישי האחרון התקיימה בחינת הרישוי באדריכלות של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. אנחנו כותבים את הדברים יום לאחר הבחינה ואנחנו חשים פגועים מהזלזול שהמבחן מבטא – בנו, כאנשים חושבים, כאנשי מקצוע, ובמקצוע האדריכלות בכלל. אנו חשים שבחינה ה... -
בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים
13.02.12שתי כתבות מציגות את מגדל יורוקום בגבעתיים כמקרה מבחן למגדלים שצצים במרכז גוש דן. האם כל המגדלים האלה והשאיפה ל"הכי גבוה" באמת תורמים לעיר או שרק ליזמים? ומחקר קובע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התח...
לא מצאת? פשוט חפש.
