חיפוש - חדשות , אל , דק |1| - דף 10

• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  פעם בשבוע אני אוסף את זהר מהגן ואנחנו יוצאים לסיבוב בשדרה. המסלול שלנו קבוע ומתחיל בפינה של אלנבי. משם אנחנו מזדחלים לכיוון הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של ...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  בית המשפט קיבל את טענותיה של צברית שפאן, הנדסאית אדריכלות כנגד הבעלים של הוילה שתכננה וחייב אותו לשלם 407 אלף שקל הכוללים את שכר הטרחה שלה, וכן פיצוי על עוגמת נפש עקב אי מתן קרדיט בפרסום הבית. פסק הדין מעניין בשל מספר סוגיות שעולות ממנו בעיקר בנושא זכויות יוצרים, קרדיט על עבודה וכן דרכי חישוב לפיצוי. צברית שפאן תכננה ב 1999 את "הוילה המרוקאית" בקיסריה עבור עודד בן זאב, הבעלים שהתחמק מאז בטענות שונות מתשלום שכר הטרחה שלה. המבנה שעיצבה הפך לשם ...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...תר" ואחרות. במקרה של הסדרה "אדריכלי החלומות" המפיקים יודעים עד כמה חברות מסחריות מחזרות אחרי האדריכלים והם מנצלים את זה. אדריכל שרוצה להיות מוצג בסדרה צריך לגייס חמש חסויות. לא תשיג חסות - לא תצולם. כל נותנת חסות משלמת כ 25 אלף שקל ובתמורה משולבות בפרק כשתי דקות של תוכן שיווקי של החברה. כולם יודעים שתוכן שיווקי של שתי דקות בתוכנית עם פחות מ 2% רייטינג לא שווה את הסכום הזה. הסיבה היחידה שהחברות המסחריות מסכימות לתת חסות היא שהן לא רוצות להרגיז את...
• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  פוסט מענין מאד של יובל כהן פורסם בבלוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים אר...
• 

  אמנות עם ברקוד בכיכר המדינה

  6.07.11
  ...חלטה הזו התבררה כנכונה – הסקרנות מכניסה אנשים לתוך הגלריה. היה לי חשוב להגיב לאדריכלות הקיימת בכיכר", הוא מוסיף לגבי חומרי הגמר. "הבחירה בברזל החלוד מגיבה לחומריות הקיימת בכיכר. היא מביעה את הרצון לנקות את חזית הרחוב מריבוי האלמנטים שהצטברו בה במהלך השנים – מרקיזות, מזגנים ועוד". השימוש בברקוד כדקורציה לחזית מוכר מפרויקטים שונים וצרפתי כאן שתי תמונות בנושא אבל אני חייב לציין שהפרשנות של ניר לנושא יחודית יותר. גם הבחירה בחומרים וגם השימוש של ה...
• 

  קורס Solar Decathlon

  3.07.11
  ...ם: חן שליטא, דר. יוסי קורי מועד פתיחה: 19 יולי 2011, מועד סיום: 25 אוגוסט 2011 המלווים בקורס הינם בעלי ידע רב בתחומים של אנרגיה, מערכות, ארכיטקטורה ירוקה, וארכיטקטורה מדברית. הם יעניקו בסיס להבנת המושגים הבסיסיים בתחומים אלו, ויכוונו את קבוצת הסטודנטים לגיבוש הקונספט התכנוני וההנדסי, כמו גם יטפלו באספקטים האירגוניים, והתקציביים של התחרות. הקורס יועבר כקורס קיץ, יכיל מספר הרצאות פרונטליות ע"י מנחים, מספר הצגות ועבודות מחקר של הסטודנטים, ויסתיי...
• 

  תדי קיסלוב והעיר אילת

  20.06.11
  ...תשתית להקמת מתחם המלונות הנוכחי. קיסלוב עסק לא מעט במענה לאקלים המדברי בשלושה בתי ספר שתיכנן ובהם הטמיע טכנולוגיית קירור פסיבית: האוויר היבש נושב דרך מסנני קירור ענקיים (שהורכבו ממזרונים לחים עם מערכת טפטפות), חודר פנימה אל תוך חלל בית הספר ויוצא החוצה דרך הכיתות. הוספת לחות לאוויר הופכת אותו לכבד יותר וקר בכמה מעלות. באקלים מדברי ויבש פתרון זה של מגדלי קירור חסכוני מאד באנרגיה ויעיל. הכתבה מציינת ובצדק "הרגישות של קיסלוב לבנייה עירונית-מ...
• 

  כמה מילים על העיר באר שבע

  17.04.11
  ...ר זנדברג, מבקרת האדריכלות של "הארץ" לגבי האפשרות למנף את העיר בעזרת אוכלוסיית הסטודנטים שבה. זנדברג כותבת בעקבות מחקר חדש במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב הקובע כי בניגוד לציפיות, הסצינה הסטודנטיאלית לא הפכה למנוף הצלחה בעיר. מסתבר שהסטודנטים חיים במעיין קולוניה סגורה ונוכחותם בבאר שבע כמעט ואינה מורגשת. מרבית הסטודנטים מקבלים דימוי שלילי על העיר ונוטשים אותה בסוף לימודיהם. בכתבה מוצג גם הצד השלילי שיש לאוכלוסיות סטו...
• 

  הקרב על מרכז הבימה

  6.04.11
  "מה שיותר גרוע מכיכר המתוכננת ביד אדריכל, הוא כיכר המתוכננת ביד אמן." את הטענה הזו משמיע האדריכל וההסטוריון צבי אלחייני בכתבה ב Xnet. אלחייני סוקר את תולדות הכיכר, משנות הארבעים ועד לימנו, כולל הצגת אלטרנטיבות שלא בוצעו בזמן שהכיכר הפכה לחניון פתוח. הכותב לא מאמין במיוחד ביכולותיהם של אדריכלים לתכנן כיכרות ומציג כדוגמה את כיכר המשכן לאמנויות הבמה, כיכר מתחם בזל וכיכר הגלריה האוניברסיטאית. למרות זאת על בחירתו של דני קרוון הוא מצר אפילו יותר "כ...
• 

  שכונות מתארגנות לשינוי

  2.03.11
  ... נוספים לא ברור עתידו. לתכנן זה נחמד אבל לממש כנראה עולה יותר. אבל הכשלון הגדול לאחרונה הוא של תושבי שכונת נווה צדק. בכתבה ב"כלכליסט" נכתב שתיקי הוצאה לפועל נפתחו כנגד עמותת "תושבים למען נווה צדק", שחבריה לא שילמו את 100 אלף השקלים שנפסקו לחובתם כהוצאות משפט לאחר שעתירתם נגד המגדל נדחתה. בנוסף, יזמי הפרויקט הגישו בקשה לבית המשפט, שלפיה אם תחליט העמותה לערער על החלטת השופט, יחויבו חבריה להפקיד 300 אלף שקל עירבון כתנאי לניהול הערעור. לחובתם...
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  סוף מעשה במחשבה תחילה - המאמר שיציל אתכם מ"הפתעות" ואלתורים יקריםמתכננים שיפוץ? עשו לעצמכם טובה וקראו את המאמר הזה. הוא עוסק בסעיפים שכדאי לתת עליהם את הדעת בזמן התכנון ולפני תחילת העבודות בשטח. אנו מזמינים אתכם ללמוד מניסיונם של אלה שחלמו לשדרג משמעותית את מערכות הבית ואיכות החיים שלהם, אך מצאו את עצמם נאבקים שוב ושוב מול שורה של מחסומים שנבעו מכך שלא תכננו מראש את התשתית הנכונה למערכות הרצויות. כאשר תהליך התכנון נעשה על ידי אדריכל.ית או מעצב.ת ...
• 

  כ 1500 יחידות דיור תבנה חברת לאטי תוך שנתיים

  1.02.21
  ...ים מסחריים, ייבנו ע"י חברת לאטי בשנתיים הקרובותחברת לאטי יזמות ובנייה שבבעלות חברת האופנה הארצית המובילה "רנואר" והיזם ואיש העסקים יוסי לאטי, הקימה, מקימה ומתכננת להקים פרויקטים רבים למגורים ומרכזי מסחר בקריות, בנהריה, בכרמיאל, בכפר יונה, בבת חפר, באריאל ובאילת בסטנדרטים גבוהים ובאיכות בלתי מתפשרת. החברה שהינה חברה קבלנית רשומה ברישיון משרד הקבלנים ופועלת זה כ- 18 שנה, אף עוסקת בביצוע עבודות גמר ומבצעת פרויקטים רבים עבור חברות מובילות בכל אזור...
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  ...אור יהודה וקריית אונו החוק מאפשר פדיון ופינוי קרקע חקלאית ממחזיקי קרקע חקלאית, לצורך שיווקם למגורים. מסגרת ההסכם ישולמו לחוכרים פיצויים בהיקף כ-30 מלש"ח וכן יקבלו החוכרים זכות לרכוש מגרשים לייזום.הפורום ברך את רשות מקרקעי ישראל על כוונתה להשיב קרקעות חקלאיות לידי המדינה. המטרה להשיב קרקעות חקלאיות בהליך מהיר למען פתרון מצוקת הדיור הינה מטרה ראויה ביותר שכן, מדובר על נכס ציבורי שהוקצה לשם החקלאות, בפטור ממכרז ובחינם, ויש להשיבו למדינה בהינתן צורך ...