חיפוש - חדשות , אל , סל |1| - דף 11

• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ... הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר מסביבם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה להתקיים פעילות מתחרה. רוצים דוגמה? אתם לבד מכירים הרבה מקרים כאלה. חישבו על הרחוב המרכזי בעיר קטנה, אחוזה ברעננה למשל. הרחוב הזה מושך את כל הקהל, אם מישהו פותח חנות נעליים ברחוב צדדי מדי אין לו באמת סיכוי לשרוד, הרחוב המסחרי בונה מסביבו "אזור דיכוי". באותו האופן כשנפתח קניון, הפעילות...
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...לקרוא גם מאמרים קודמים בנושא אבל זו לא חובה.לפני שאני מתחיל בטיעונים, בואו נניח על השולחן את הרקע לדיון. ראשית, נסכים שיש למדינה אחריות לאוכלוסיות החלשות ושדיור הוא אחת מזכויות היסוד של כל אזרח. זו לא הנחה פשוטה, לא כולם סוציאליסטים, יש כאלה שיטענו שזו אינה בעיה של המדינה אלא של האזרח. אם הוא רוצה דיור שיואיל בטובו לעבוד ולא יתבטל, לא ילמד תורה, לא ישב בכיסא גלגלים להנאתו, לא יזדקן וכן הלאה. בלי ההסכמה על אחריותה של המדינה אין טעם להמשיך בדיון (ל...
• 

  יקר לבנות? אפשר לשפץ

  5.07.12
  על פי נתוני חודש מאי של מרכז הבניה הישראלי, 170,000 משפחות ישראליות משפצות במהלך השנה בסכום של 30,000 שקל ומעלה. נתונים אלה מדגישים שוב שאדריכלים ומעצבים צעירים יכולים להתמקד בשוק זה כדרך לשרוד כלכלית בזמנים של אי ודאות.שוק הבניה הפרטית נאמד בכ-6000 יח"ד בשנה (בנה ביתך) ובנוסף ישנן 45,000 התחלות בניה חדשות בשנה. 90% מהמשפחות הנכנסות לדירות החדשות מבצעות שינויי קבלן בטרם הכניסה לדירה ומשקיעות בממוצע כ-15,000 שקל בשדרוג הדירה. אם אנו מניחים שיש כ 2...
• 

  תחרות סטודנטים לתכנון מרכז הדרכה לכדורגל

  28.05.12
  ...בואנוס איירס, וגובל ב El Riachuelo וב General Pazהפארק היווה בעבר בית לאירועי ספורט רבים. בתוך הפארק ניתן למצוא לא רק את המסלול ההיסטורי של מירוץ הגרנד פרי של בואנוס איירס, אלא גם אגם שיט ומתקני ספורט נוספים.פרסיםפרס ראשון - 3000 יורו.פרס שני - 1500 יורו.פרס שלישי - 500 יורו.כל ההצעות הזוכות יפורסמו גם בעיתונות וכן יזכו את הזוכים במנוי למגזינים אדריכליים.לוח זמניםרישום עד ל 15 לספטמבר 2012הגשה עד ל 30 לספטמבר 2012פרטים נוספים והרשמה באתר התחרות.
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  "מה עושה מגדל יוקרה במרכז העיר הלבנה?" שואל נועם דביר. מה באמת לעזאזל עושה מגדל בתל אביב? מגדלים זה איכס! לתל אביב מגיע שימור בפורמלין והנה ראש העיר האכזרי, היזמים החמדנים ואדריכל חסר מצפון (יסקי-מור-סיון) חוברים כולם יחד ופוגעים בעיר!... מממ כן, בטח.בכתבה ב"הארץ" מציג נועם את הבניין החדש בפינת הרחובות פרישמן ודיזינגוף וכותב "התוכנית הראשונית של המגדל אושרה עוד לפני שארגון אונסק"ו הכריז על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי והגביל את הבנייה לגובה בחלק...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ...ע הבא למשל יוצגו לציבור החלקים הגובלים בגוננים.עיצוב מוגמר ועיצוב מתפתחבכתבה משווה דביר את הפארק ל High Line במנהטן, פרויקט שהציג "פרטי עיצוב איכותיים - ספסלים, מזרקות, מעקות ועוד - שהפכו את המסילה לגן עדן עירוני-אקולוגי" ושואל "מדוע ירושלים לא ראויה לעיצוב ברמה דומה?"התשובה האמתית לשאלה אינה גובה התקציב, כפי שטוען האדריכל בכתבה. התשובה היא שיטת התכנון. במנהטן ניתן לאדריכלים מנדט גדול יותר והם הגיעו לפרויקט סגור שהוגש לקהילה. בירושלים המצב אחר. ה...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...כשבוע אבל יושב עליו כמו כפפה. הנה התיאור של היפסטר כפי שרואה אותו בלוג "הציווי החדש":"המאפיין העיקרי של המנטליות ההיפסטרית הוא שלילה מוחלטת של תרבות המיינסטרים. (...) הסלידה של ההיפסטרים מהמיינסטרים נוגעת לא רק לתחום האומנות אלא גם להשקפות ותפיסות שרווחות בקרב רוב האוכלוסייה ואפילו לרשתות מסחריות גדולות שמזוהות עם הטעם של האדם הממוצע. (...) הביקורת העיקרית לתופעה טוענת שההיפסטריות היא פוזה נטולת כל משמעות, סגנון ריק מתוכן ודרך חיים שמקדשת את המגנ...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  עמותת מרחב פירסמה בבלוג שלה את עשרת הכללים ליצירה של ערים אנושיות מורכבות ומשובחות. המספר 10 המדויק גורם לי תמיד להרים גבה ולגחך קצת אבל האמת היא שבכללים האלה טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם...
• 

  הגשת היתר בנייה בלחיצת כפתור

  8.12.11
  ...רדים הרלוונטיים. תהיה שקיפות מלאה לגבי מידע תכנוני, ובעל קרקע יזהה את כל התוכניות שחלות עליו. חשוב מאוד שדברים יקרו מהר הרבה יותר". שימו לב לחידוש הכי חשוב במערכת - המשלוח נעשה אוטומטית לכל הגופים הנוגעים לתוכנית! כלומר אם התוכנית קרובה לחוות גז, מסילת רכבת, או שטח אש, אם התוכנית צריכה להיות מוגשת למינהל, לקק"ל, או לחברת החשמל, כל הגופים האלה מקבלים אותה בו זמנית. בנוסף אנחנו אמורים לקבל חזרה מכל הגופים האלה מיילים על כל תגובה או התנגדות.
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  איך זה שאדריכל מוכר ומצליח כל כך מוציא מדי פעם מתחת ידיו עבודות שהן כישלון? במסגרת הביקורות על רם כרמי ובניין הבימה נזכר מיכאל יעקובסון בפיל הלבן שבקיבוץ חולדה - בית הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל ...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  שתי כתבות מעניינות מאד הופיעו בסוף השבוע וסקרו את המבנה החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי פרסטון סקוט. הן האדריכל יוסי מטלון והן ה"לא-אדריכל", אלון עידן מצאו את עצמם מבולבלים והשוו את המקום לתחושת חוסר ההתמצאות שחשים לפעמים בקניון. שניהם גם טוענים שהגלריות והמוצגים משניים יחסית לעוצמת המבנה. בבלוג רשמים ומחשבות כותב מטלון "נראה כי היה כאן ניסוי אדריכלי מקומי, מישהו ניסה לבדוק האם אפשר להקים מבנה שתוכנן באמצעים דיגיטאליים מתקדמים, באמצעות ...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...תיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישראלי העכשווי ועיסוק בנושאים בוערים כמו הקשר בין אדריכלות לבין טרור, הדומיננטיות של אדריכלות מסחרית ברחובות הערים הישראליות או האדריכלות העממית של כפר...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  לקראת הפתיחה הצפויה ביום רביעי הקרוב ושלל האירועים, מוצפת הרשת בכתבות וסקירות על האגף החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי האדריכל פרסטון סקוט כהן. בכל הכתבות מעלה הבניין את השאלות המתבקשות:האם מבנה שהוא גלריה לאומנות צריך להיות פסל בעצמו? האם האדריכלות לא דומיננטית מדי וכופה את עצמה?האם מבנה חריג כזה, "חללית" הוא כונה במקום אחד, "צוללת" באחר, האם הוא מה שצריכה העיר? האם הוא יהפוך את המוזיאון למרכז לתשומת לב עולמית ובכך ישרת את האומנות הישראלית?...