חיפוש - אס , חוץ |1| - דף 5

• 

  בית ברמת מוצא

  17.02.14
  שיפוץ בית פרטי בשטח של כ-180 מ"ר בשתי קומות, הנמצא על מגרש של כ-3/4 דונם במידרון, על צלע הר עם טראסות. הבית נבנה במקור בשנות ה-60 למטרות מגורים כחלק מהשכונה החדשה ברמת מוצא. מאז בנייתו לא עבר שינויים משמעותיים בחלוקת החללים ותפקודם. בהגיענו לתכנן את שיפוץ המבנה לדייריו החדשים, הנחו אותנו ארבע קווים מנחים עיקריים: ראשון, האנשים שחיים בבית, זוג מבוגר עם חמישה חתולים ללא ילדים קטנים בבית. הבעל פסל ואיש ספרות ולכן לזוג יש אוסף ספרותי מרשים. התמ...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ... גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא למחות, להתעקש, לדב...
• 

  הדירה התל אביבית - של פעם

  24.12.13
  על ספרה החדש של הסוציולוגית עפרה טנאהבתים הלבנים יימלאוהספר מוקדש לשני תחומי מחקר עכשווים פופולריים- הספירה הנשית הביתית, וחקר היומיום. וכך כותבת עליו אסתר זנדברג: "ספרה של טנא בולט על רקע הכתיבה הענפה על האורבניות התל־אביבית בכך שהוא הופך את הכפפה מהחוץ פנימה: מהמרחב הציבורי, הגברי, האדריכלי, שבו מתרחשים האירועים העירוניים הפומביים וכבר זכה להיסטוריוגרפיה ענפה, לתוככי החלל הדירתי הפרטי האינטימי, הנשי בעיקרו, שבו מתנהלים חיי היומיום ועבודות הבית,...
• 

  על זכוכית (אטומה) וארכיטקטורה

  9.12.13
  ... מוזיאון האצ"ל, הרייכסטאג, ומה שביניהםהזכוכית, על אופיה ותכונותיה הנה חומר וכלי תכנון מהותי במקצוע האדריכלות.במאמרו המרתק והבלתי חד-משמעי, פונה אבנר עפרת לעסוק בקשר שבין חדש לישן, בראי החומר הזה, כחומר בעל תכונות היוצרות קשר אסתטי-פיזי אשר קורא לדיאלוג של הבניין, או ייצוגו, עם שימושים ומשתמשים - ישן מול חדש. "השימוש הארכיטקטוני המחוכם ביותר בזכוכית משול במידת מה לאפקט הרטורי של הסוגריים: משפט שהכותב אינו בטוח לגמרי האם הוא חשוב, מתאים או אפילו ר...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ...תקופות שונות ושיטות בניה שונות שעברו על המקום. "“מה שחשוב הוא לא לנסות לחזור בזמן וגם לא להקפיא את המצב כמו שהוא". אומר אדריכל השימור משה שפירא בכתבה, "אז אין פה הדיוק ההיסטורי, אבל יש עיצוב של משהו שיכול היה להיות פה. יבואו אסכולות שימוריות נוקשות יותר ויראו בזה תעתוע, אני חושב שהתחנה היא סמל (...) השמשה היא השימור הכי טוב, גם אם במהלכה מקבלים הרבה החלטות נקודתיות שאפשר להתווכח עליהן”.כמי שאינו מעריך מאמצי שימור במיוחד ומוכן לפוצץ כל מבנה כמעט, ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...ין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בא...
• 

  גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה

  17.04.12
  הקהילה בשכונת גוננים בירושלים נאבקת מזה מספר שנים למען הקמת פארק. כיצד הקהילה נולדה והתארגנה? מי הנהיג אותה? עם מי היא שיתפה פעולה ובאילו אסטרטגיות בחרה לפעול? העבודה שכתבתי עונה על שאלות אלה ומראה כיצד קהילה יכולה להתארגן ולהגיע בסופו של דבר למצב בו היא קובעת, יחד עם נציגי העירייה, את עיצובה הפיזי והתוכני של השכונה. במסגרת קורס בנושא "שיתוף ציבור בתכנון" בטכניון כתבתי סמינר על תהליך שיתוף שהתרחש בשכונת גוננים בירושלים (תוכנית פארק המסילה). ה...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...זה. בעשר השנים האחרונות הרחוב הפך להיות מטונף ומסריח, ויש בו מסחר עם בתי קפה נחותים שמשתלטים על שטחים ובונים גגונים לא חוקיים." ציטוט זה של האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר מכל את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מ...
• 

  עיצוב הדירה של ליאור סושרד.

  1.01.12
  ...קלחון גדול (195/110) ,בתוכו נבנה ספסל ומוקם מתקן אדים עבור שימוש במקלחון כסאונה. הקירות והרצפה חופו באריחים בהזמנה מיוחדת בגוונים אפורים ושוב, גם כאן הכנסתי צבע בורדו באמצעות החיפוי על גבי עיבוי האסלה על מנת לשבור את החדגוניות. לסיכום,הפרוייקט היה מאתגר ומרתק כאחד,הבקשות המאוד ספציפיות של הלקוח דרשו חשיבה יצירתית "מחוץ לקופסא" וכך ב-78 מ"ר נולדו להם שני חדרים גדולים, שני חדרי רחצה מפנקים וחלל ציבורי גדול ,פתוח ומואר ,בעיצוב מודרני חמים ומפנק.
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  "עשינו הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום" משיב רם כרמי במעריב לביקורת על הקופסה עם הנצנצים. כל זאת כשבמקביל אסנת סקובלינסקי תוקפת את הבנין וחובטת בו "אני יכולה רק לדמיין את הגורמים בעירייה מחפשים אדריכל להבימה ואומרים לעצמם - הי, מי עשה לנו את התחנה המרכזית? זה פרויקט מוצלח, בואו נעסיק אותו שוב." הקטע המשעשע ביותר בראיון מגיע באמצעו ובו שואל יונתן קנטי הכתב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...לת להסביר תופעות שונות והם יכולים בהחלט לשמש כלי עזר לתכנון עירוני. את הטענות שלי אני מבסס על מודלים שבניתי בעצמי, כחובב בתחום. בתור חובב יש לי יתרון וחיסרון. החיסרון ברור והיתרון? היתרון הוא שכלי העבודה שלי בנוי מדברים שאספתי לעצמי, דברים שעניינו אותי. אני לא מוגבל בתפיסת העיר לקו המרכזי בתיאוריה האדריכלית. אני נאלץ להמציא מונחים לתופעות מסוימות שאני מאבחן ולכן הדרך בה אני מציג את התופעות אינה שגרתית. למרבה הצער (או השמחה) הקצו לי את משב...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...ל שלנו קבוע ומתחיל בפינה של אלנבי. משם אנחנו מזדחלים לכיוון הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המג...
• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  ...מענין מאד של יובל כהן פורסם בבלוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים ארכיאול...
• 

  גלריה לאומנות בייקר סטרייט

  14.06.11
  ...ב החלל ואפיונו נעשה באמצעות שימוש בחומרים וטקסטורות שונים שבחירתם לקחה בחשבון את ייעודו של החלל להצגה של אומנות. חלוקת החלל נעשתה באמצעות שני אלמנטים שניצבים אחד במקביל לשני, קיר קשתות המחופה באבני כורכר מקומיות ועמודים מאסיביים שהתגלו בתהליך ההריסה וחופו בלבנים מפירוק שיובאו מאירופה. לגבי פתרונות צבעוניים לקירות – אנו בחרנו בגוונים נטראלים. שמעניקים תחושה של שלווה, ובו זמנית משמשים רקע מעולה לחפצי אומנות. גווני הקרם נותנים רושם של פשטות ...
• 

  בית הלוחם החדש בבאר שבע

  11.04.11
  ...ביקורת. מבנה בית הלוחם עשוי מסדרה של גופי בטון החובקים את הכניסה הראשית והחצר הפנימית. חומר הבנייה העיקרי הוא בטון חשוף המזכיר את בנייני האוניברסיטה ומתייחס גם לאנדרטת הנגב של דני קרוון. לא כל המשתמשים מוצאים את הרושם המאסיבי הזה נעים במיוחד. בסיום הכתבה מציג דביר את ביקורתו על הבניין: "בית הלוחם הוא שלב נוסף בהתמקצעות הציבורית של המשרד, אולם למרבה הצער הוא אינו מצליח לנפק אמירה חדשנית או מקורית על בנייה בנגב. זהו בניין מנוכר לסביבתו המד...