חיפוש - חדשות , אס , שמש |1| - דף 5

• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...ע יותר הוא העובדה שהקניון מספק לעיר עוד דבר אחד מלבד קניות - הוא מספק את הרחוב המסחרי עצמו. את השטח הציבורי שבו הולכים האנשים סתם כי משעמם, סתם כדי להיפגש, סתם לצאת קצת. זה למעשה המגנט העיקרי שלו - שטח ציבורי, רחוב "קארדו" קלאסי, הולכי רגל וילדים בלי תנועת מכוניות שמפריעה, עם מיזוג אוויר. * צילום - מיכאל יעקובסון.אז רגע, אולי בכל זאת זה טוב? אולי פשוט מרכז העיר צריך לעבור לקניון וזהו?לא. בקניון ישנה מלכודת סמויה. כדי להבין אותה צריך לראות מה אין ...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ...תקופות שונות ושיטות בניה שונות שעברו על המקום. "“מה שחשוב הוא לא לנסות לחזור בזמן וגם לא להקפיא את המצב כמו שהוא". אומר אדריכל השימור משה שפירא בכתבה, "אז אין פה הדיוק ההיסטורי, אבל יש עיצוב של משהו שיכול היה להיות פה. יבואו אסכולות שימוריות נוקשות יותר ויראו בזה תעתוע, אני חושב שהתחנה היא סמל (...) השמשה היא השימור הכי טוב, גם אם במהלכה מקבלים הרבה החלטות נקודתיות שאפשר להתווכח עליהן”.כמי שאינו מעריך מאמצי שימור במיוחד ומוכן לפוצץ כל מבנה כמעט, ...
• 

  באר שבע על ראש שמחתי

  22.03.12
  ...ים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בעיר שיש בה ממילא יותר סופות חול מימי גשם, והרבה יותר שמש מעצים שיודעים לתת צל."*בניין "רבע הקילומטר" בבאר שבע (יסקי-אלכסדרוני), צילום - מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה. הכתבה היא ביקורת אדריכלית אמיתית, בעין מפוקחת ואוהבת. אם רק למתכננים המקוריים הייתה גישה דומה התוצאה הסופית הייתה אחרת. הכנסו לקרוא ולראות את הוידאו. שווה כל דקה.
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...זה. בעשר השנים האחרונות הרחוב הפך להיות מטונף ומסריח, ויש בו מסחר עם בתי קפה נחותים שמשתלטים על שטחים ובונים גגונים לא חוקיים." ציטוט זה של האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר מכל את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מ...
• 

  הרכבת שמחלקת את חיפה

  14.03.12
  ...יפה יצור קו זה ניתוק מוחלט בין קו החוף לבין העיר שמשמעותו לעיר היא הרס בלתי הפיך. לבעיה הנוצרת שלושה פתרונות וכפי הנראה - נבחרה החלופה הגרועה.האם יש בכלל בעיה בחשמול הרכבת בחיפה?מתכנני הרכבת מציגים הדמיות מחמיאות בהן העמודים אסתטיים ומרוחקים והקו כולו נבלע ואינו חוסם את הנוף אבל המציאות תהיה כנראה שונה. בזמנו דנה בנושא הועדה הארצית לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) וקבעה: "תכנית החשמול מקבעת את המציאות הקיימת ויוצרת מכשול פיסי וויזואלי משמעותי. אי...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...לת להסביר תופעות שונות והם יכולים בהחלט לשמש כלי עזר לתכנון עירוני. את הטענות שלי אני מבסס על מודלים שבניתי בעצמי, כחובב בתחום. בתור חובב יש לי יתרון וחיסרון. החיסרון ברור והיתרון? היתרון הוא שכלי העבודה שלי בנוי מדברים שאספתי לעצמי, דברים שעניינו אותי. אני לא מוגבל בתפיסת העיר לקו המרכזי בתיאוריה האדריכלית. אני נאלץ להמציא מונחים לתופעות מסוימות שאני מאבחן ולכן הדרך בה אני מציג את התופעות אינה שגרתית. למרבה הצער (או השמחה) הקצו לי את משב...
• 

  מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

  4.09.11
  ...דלהי, תל אביב או לונדון. אין הסטוריה, אין סממן תרבות או לוקאליות - סטריליות לבנה ונטולת אישיות. יתכן שמשפחות גרות בבתים האלה, אין לדעת. אם יש להם ילדים הם בוודאי מאוחסנים עטופים בפלסטיק באחד הארונות. את הכתבה מסיים אוריין בהסתייגותו מהסגנון המנוכר לעומתו "אני מוצא משהו כובש באסתטיקה של ה'אנטי עיצוב'"..."באומץ של ה'אנטי עיצוב' לבטא רגש, בשיחרור שלו מכבלי המוסכמות החברתיות, חפשי משייכות לז'אנר או סגנון, אך בה בעת מעניין, אסתטי, מרגש ומשפיע."
• טלפייר רוכשת את חברת Lcontrol ומרחיבה את פעילותה

  31.03.22
  ...הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, חברת ברינקס ועוד. Lcontrol תמשיך לשרת את לקוחות החברה הקיימים והעתידיים על הצד הטוב ביותר גם לאחר שינוי אופי הבעלות.שגיא רובין, מנכ"ל טלפייר: "רכישת LCONTROL היא מהלך נוסף המקדם אותנו להגשמת האסטרטגיה העסקית, במסגרתה נציע ללקוחותינו סל פתרונות טכנולוגיים לניהול הבניין המודרני. זהו צעד נוסף באתגר להעמיד מערך של פתרונות חכמים, הצופים פני עתיד בניהול הבניין המודרני, באמצעות שילוב מערכות קיימות עם טכנולוגיות מתקדמות ל...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...ועים. כלומר אין באמת קשר בין צורת העבודה הזו לתוצר של זאהה חדיד. התוצר שלה הוא כזה כי היא בוחרת כך. אני לא מאמין לשומאכר שהתכנון כולו נעשה בצורה פרמטרית. אני מוכן לחתום שיש מעט מאד מזה בשיטות העבודה במשרד. יש כמובן שימוש מאסיבי בתכנון תלת ממדי ממוחשב אבל מכאן ועד היחצנות שהוא משמיע יש מרחק עצום. עד היום לא נתקלתי באף משרד שעבד בשיטות פרמטריות מעבר לתכנון בחזיתות מסוימות. זה לא מקרה, זה פשוט לא משתלם. בכל המאמרים והמחקרים שאני קורא עוד לא ראי...
• 

  סולידריות של אדריכלים

  19.03.13
  ...נה - ועדת שיפוט לתחרויות אדריכלים.אנו קוראים לעמותה להתעורר ולפעול בצורה תקיפה. אפילו אם זה סמלי בלבד, העמותה חייבת להוציא משורותיה את קומיסר-ברזקי במידה ותשאר לשמש עלה תאנה לתחרות. יד הנדיב והספרייה הלאומית הולכים בעקבות הפיאסקו בתכנון מוזיאון הסובלנות בירושלים. אם יד הנדיב מעוניינת לבחור סטארקיטקט לא ישראלי כפי שנרמז בתנאי התחרות המקורית, שיעשו את זה בלי לקבל שירותי ניקיון ורחיצת ידיים מעמותת האדריכלים.אנו קוראים לאדריכלים להחרים את התחרות החדש...
• 

  יש! בטון! ברוטליזם בבאר שבע

  7.03.13
  ​​אתר חדש העוסק בברוטליזם באדריכלות הישראלית עלה לאוויר. החומר באתר נאסף על ידי האדריכלית ד"ר הדס שדר והאדריכל עומרי עוז - אמר כחלק ממהלך המיתוג של באר שבע גם מבחינה אדריכלית. "הברוטליזם הוא אתיקה אדריכלית" נכתב באתר. "אתיקה שביקשה להחצין את האמת של המבנה: אמת פונקציונאלית, חומרית, תנועתית ומקומית. השם "ברוטליזם" נבע מהביטוי הצרפתי: béton brut שמשמעותו בטון חשוף. "הברוטליזם הוא ההיפך הגמור מסגנון", אומרים הכותבים, "סגנון כופה על המשתמשים מעטפת ...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ...סק בימים אלה בתכנון בנייני מגורים במרכז הארץ ובתכנון מוזיאון לשמן זית בעיר בולטימור בארה"ב. בשנים האחרונות הוא עוסק בפיתוח רעיונות וגישות לבתי כנסת ומרכזים רוחניים יהודיים בישראל ובארה"ב ואף כותב ספר ואוצר תערוכה בנושא.דניאל אסייג, ירושליםבוגר האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל מדור אדריכלות וכן בוגר בית הספר לאדריכלות במכון – Pratt בניו יורק. לאחר שצבר ניסיון במספר משרדי אדריכלות בניו יורק, הצטרף כשותף בכיר למשרד שוקן אסייג אדריכלים, שם עסק במגוון רחב...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...ים, במשתמשים ובסביבה. (...) הנהנים המרכזיים יהיו היזמים, שיוכלו לשתול בעיר כמעט ללא פיקוח פרויקטים שינפחו את כיסיהם אך ירוקנו את העיר מאיכות החיים שהיא עדיין מציעה."*בתמונה - מגדל יורוקום (הדמיה), א.ניב, א.שוורץ אדריכלים גם אסתר זנדברג מתייחסת לנושא בכתבתה ב"הארץ" :"רגישות היתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו ה...