חיפוש - חדשות , אש , נחל |1| - דף 2

• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...י פייסט", את ההוראות הבסיסיות באוטוקד, את הסכמטיות המרחבית שהיא תסמין - לא של המודרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוזה: "עיוורון אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי ...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  הוכרזו העיריות והרשויות הזוכות ב"אות העיצוב לתכנון עירוני 2012"בטקס חגיגי בגני התערוכה בת"א, שכלל ראשי ערים, מהנדסי ואדריכלי ערים, מתכננים, נציגי ציבור ותקשורת, הוכרזו העיריות הזוכות ב"אות העיצוב העירוני 2012", על הישגיהן בתכנון עירן.עמותת אות העיצוב הינה עמותה שלא למטרות רווח, המקיימת במהלך שבע השנים האחרונות תחרות בתחומי האדריכלות והעיצוב, ומעניקה מדי שנה את "אות העיצוב" לעבודות מצטיינות בתחומים אלה. השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות הע...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  במסגרת תהליך ההתחדשות העירונית בנתניה מתוכנן גם שדרוג של מתחם "כיכר העצמאות", כולל שיפוץ ושדרוג מדרחוב הרצל ברחובה הראשי של העיר. מהלך זה ינסה להחיות מחדש את אחת הכיכרות הטובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמש...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ... אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את ה...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ..."המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים אליהן לב, תופעות של עלייה ונפילה של מבנים ומתחמים בעיר. קרויאנקר עבד בעיריה תחת סגן ראש העיר לעניני תכנון ועסק בעיקר בשימור מבנים. במהלך הקריירה שלו הוא היה שותף לשורה ארוכה של מאבקים ציבוריים על השימור של בניינים ושל מרקמים עירוניים בירושלים. לפעמים הוא ניצח אך לעתים קרובות הוא נחל כישלון, כמו למשל במאבק על ...
• 

  הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות

  27.07.20
  ...תים החיוניים שהטבע מספק לנו?מה נשאר לנו מעבר לעבודה, פקקי תנועה, וצפייה במסכים? איזה זהות מקומית תישאר בתוך הכפר הגלובלי ההולך והקטן? היום, השמירה על הטבע אינה נחלתם של פעילים ירוקים בלבד, אלא נושא בעדיפות גבוהה כבר בשלבים הראשונים של תכנונים עירוניים ואזוריים.סביב הצורך האנושי בריאות ירוקות במרחבים האורבניים התפתח מקצוע אדריכלות הנוף, המשלב אדריכלות קלאסית עם תכנון עירוני הלוקח בחשבון גם את הצמחיה והשטחים הפתוחים.במקצוע אדריכלות הנוף העיסוק הוא ...
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  "אף ראש עירייה לא רוצה שיבואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל ...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...ה, החונים בה לא חוקית בחניונים שמיועדים לפארקים. מדוע השלטון מעדיף שכונות וניתוק, ולא מצב עירוני? כל שילטון אינו אוהב הפרעה, ודאי לא מחאה הנוצרת בערים מן הסוג האינטנסיבי והקוסמופוליטי, כמו הצפון הישן. ומדוע אנשים באים לכאן? כאשר הם רוצים את חברת ופגישת דומיהם, והדבר אפשרי רק במצב האינטנסיבי הנזכר. לא בשכונות ולא בפריפריה.היסטורית, כיצד קמו השכונות, שהן הרוב במדינת ישראל? 1.שילטון המנדט לא פיזר אוכלוסיה, ושלט בערים. פיזור היה מעורר התנגדות ערבית.2...
• 

  תחרות תכנון גשר לפארק אריאל שרון

  18.06.12
  ...מי את תחרות האדריכלים לתכנון הגשר המדובר, ומזמינה אתכם להגיש את מועמדותכם לתכנון פרויקט זה, ובכך לסייע בהפיכתו של הפארק ממפגע סביבתי לנכס לאומי.על פי תכנית האב לפארק, שתוכננה על ידי אדר' הנוף פיטר לאץ', מייעדת בשטח זה כניסה ראשית לפארק שתהווה תחליף לכניסה הזמנית הקיימת דרך איגוד ערים דן לתברואה (כביש 4)הדירקטוריון, הנהלת החברה בחרה בצוות של יועצים מדיסציפלינות שונות שנבחרו לגבש תכנית פיתוח לשטח ברוח חזון וערכי הפארק , הכוללים את ערכי הקיימות – שי...
• 

  ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב

  19.12.11
  ...ותחת. בתיאום בלתי מתוכנן פורסמו שתי ביקורות אדריכליות על האדריכל סלו הרשמן וסינמטק תל אביב שתכנן - אסתר זנדברג הוציאה את התותחים הכבדים, יונתן קנטי היה שקול יותר אבל גם לו יש ביקורת לא מעטה. אחרי שמדלגים על הזעם בפיסקה הראשונה, זנברג כותבת גם ביקורת רצינית ובמספר דוגמאות היא מציגה תכנון לא מוקפד שגרר אחריו שורה של תיקונים וטלאים. את הכתבה היא מסיימת כפי שהבטיחה - חסרת נשימה, בפיסקה שכולה זעם ובנויה ממשפט אחד ארוך (היה חרה, עכשיו חרה, והתרגלנו...
• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  ...י אוהב את הסגנון הישראלי" אומר הישראלי הממוצע, "זה בית נעים, בא לי לשבת בפרגולה." "אתה לא מבין בעיצוב" עונה לו המעצב התורן, "זה בית בלי אמירה!" "עזוב אותי מאמירה באימ'שך, תן לשים את הרגליים על השולחן" אומרת אשתו-של. "תאספי את הצעצועים מהסלון!" מתחרפן האדריכל, "את הורסת את העיצוב!" זוהי המחלוקת האמיתית. זו הסיבה שהטוקבקים נחלקים לשני מחנות. למרבה המזל הלקוחות הם שקובעים בסופו של דבר ואנו האדריכלים נאלצים לספק בית נוח ונעים ומזמין ו"ישראלי".
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  ...ות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"... "יזם פלוני שרץ יותר מהר ומגיש תוכנית שתשיא הכנסה מידית לקופת העירייה, יזכה במכרז, יקבל את השטח וישיג היתר. התב"ע מתכופפת בפני היזמים." "אני חושב שזו סכנה לאפשר לתכנון להתנהל מע...
• 

  קפריסין לשוחרי אדריכלות וצילום

  9.05.11
  עמותת האדריכלים מארגנת סיור אדריכלי בקפריסין. 23 - 26 יוני, 2011. חמישי-ראשון, 4 ימים מלאים (3 לילות) קפריסין: כנסיות האסם, בתי החומר, הגשרים הונציאניים, עיר הבירה המחולקת האחרונה ו- 75 שנה ל"פורסט פארק". סמינר מיוחד זה מציע הכרות עם אלמנטים אדריכליים, היסטוריים ותרבותיים, עם נופים מרהיבים ועם מקומות רווי השראה לצילום, בעלי הערך והמעניינים ביותר בקפריסין. "כנסיות האסם", מבנים צנועים דמויי אסמים, מפוזרות בתוך גוש הרי הטרודוס. חלקן מצויות ב...
• 

  הדברים מהם מורכבת העיר

  14.04.11
  ... ומוסיפים אופי מיוחד למקומות בעיר. ממזרקות שנוהגים להשליך אליהן מטבעות ועד, אולי אפילו לכותל והפתקים שכולנו מפקידים בין אבניו. "אף אחד לא ממש יודע איך מתחילים הריטואלים האלה" כותבת ענת. "מה הסיפור הראשון? ואיך גדל הריטואל מהסיפור האישי לנחלת הכלל? ובעצם האם זאת לא דרך בה תושבי העיר לוקחים בעלות על חלקים מהמרחב הציבורי ושוזרים אותם לתוך חייהם האישיים?" אם אתם מכירים מקומות וטקסים בארץ, אתם מוזמנים לספר לה ולנו. הנה שוב הקישור לכתבה של ענת.