חיפוש - באר , כד |1| - דף 15

• 

  תחרויות ואדריכלות הראווה הדועכת

  25.01.12
  מאמר מעניין של דקל גודוביץ' ב"כלכליסט" מהרהר על סופה של תקופת הראווה באדריכלות עם התקדמות המשבר הכלכלי. כדוגמה הוא מציג את גורלו של מרכז נימאייר בספרד שנסגר תשעה חודשים לאחר פתיחתו. בהמשך מדבר דקל על התחרויות הנהוגות בארץ והבעיות המתעוררות בהן.מרכז נימאייר באווילה שבספרד היה אמור להיות תחרות למוזיאון גוגנהאיים שבבילבאו. המרכז תוכנן על ידי האדריכל הנודע אוסקר נימאייר אך למרות תשומת הלב הרבה שקיבל מאז נפתח הוחלט כעת לסגרו. לכשעצמו זה נראה מקרה מבוד...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...בידי יזמים, שבוודאי יעדיפו אדריכלים ותיקים, ששולטים בביצת הבירוקרטית הישראלית. מורין לוקחת את הכדור הלאה:(...) אז מה קורה? איך זה שרבים וטובים רוצים ליצור שינוי אבל שום דבר לא קורה בשטח? מהם החסמים ליצירת אורבניות משגשגת בארץ?את כל אלו אנו רוצים להעלות בקבוצה הצעירה החדשה שאנו פותחים: תב"ע א' – קבוצת תכנון אלטרנטיבית. זו תהיה קבוצה שתפסיק לדבר ותתחיל לעשות. מטרתנו היא לבחור בכל פעם מקום אחר וליצור לו תכנון אלטרנטיבי המתחשב בקיים אך מציע פעולו...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...העובדה שתיירים עוברים להם מתחת לבתים? איך אבטא חלל אדריכלי בו המשתמש מתבונן על העבר? בו בזמן שהשכבה המוצעת שלי היום מהווה הארכיאולוגיה של מחר? אלו שאלות ספציפיות לקונטקסט ונוספות אליהן גם הרבה שאלות של שימור. האם לגעת פיזית בארכיאולוגיה? איזה ממצא הוא פרה הקדושה ומהי מידת הרגישות המתאימה ביותר במפגש של הישן עם החדש? הפרויקט מעלה שאלה של בעלות: עיר דוד-סילואן הוא מקום רגיש, כל הצדדים מחפשים בו וחופרים בו כדי להוכיח ולגלות מי היה קודם ולמי זה שייך...
• 

  שינוי תקנות המהנדסים והאדריכלים - התיחסות

  20.11.11
  ... ניסיון לעשות סדר בתחום הוא חיובי ומבורך והסניף מציע את עזרתו, אולם חשוב לבחון את התהליך עד לרמת היישום בפועל . 3) כל שינוי במעמד האדריכל חייב להבחן מול מקצועות מקבילים ומקצועות חופפים כך שמעמד האדריכל ואיכות התכנון בארץ לא יפגעו, וכאן טמון אינטרס ציבורי כללי. 4) אנו מבקשים מענה מדוע מקדמת המועצה דברים חדשים שעשויים להגביל אדריכלים ואדריכלים צעירים בפרט, מבלי לפתור קודם כל את התהליכים שהחלו- הכשרת האדריכלים למשל והעובדה שבכל שנת ...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ...קולקר - קולקר - אפשטיין מתפרסם היום בגלובס. קולקר - קולקר - אפשטיין הם המשרד האחראי על שיפוץ היכל התרבות בתל אביב ומשכו לעצמם לא מעט אש בתקופה האחרונה מאדריכלי שימור ומבקרים. בכתבה עונה עופר קולקר למבקרים וגם מתייחס לתחרויות בארץ, לקבוצות הרכישה ולתרבות הדיור ה"חזירית". על התכנון המקורי של היכל התרבות אומר קולקר "היכל התרבות של דב כרמי וזאב רכטר (...) הושפע מהסגנון הסובייטי. התפיסה הייתה שהאמנים צריכים להיות מרוחקים מהקהל. התכנון מתאים לכינוס...
• 

  צמחייה דקורטיבית, הבחירה הטבעית בעיצוב הפנים

  7.11.11
  ... דרישות למוצרים יחודיים המתחברים ומעצימים את הקונספט של העסק ומותירים חותם אצל קהלי היעד.ואכן ניתן להבחין במרחבים הציבורי, מסחרי כמו בתי מלון, מסעדות, קניונים, דיור מוגן ועוד בעיצובים יחודיים היוצרים חוויה בלתי נשכחת, כמו כן בארועי יוקרה השימוש בצמחייה הדקורטיבית מהווה תפאורה עם נוכחות מרשימה של עצי ענק וללא הכנות מיוחדות. כל פרויקט עיצובי מקבל התייחסות ספציפית ומומלץ להתייעץ במעצב פנים בתאום עם מעצב צמחייה כדי להתרשם ולקבל כיוון ורעיונות.חשו...
• 

  מדוע כדאי לבתי עסק לבחור בדשא סינטטי?

  1.11.11
  ...ות וגני אירועים מתחילים להבין כי עדיף להם להתהדר בדשא סינטטי על פני דשא טבעי. הוא משדר ללקוחות יוקרה ואיכות, ואף מהווה חלופה מעולה לדשא הטבעי שתלוי בגורמים חיצוניים וכולל עלויות תחזוקה גבוהות. המגמה הירוקה בכל העולם (וגם בארץ) תופסת תאוצה ומובילה אותנו לעולם טוב יותר. אולמות אירועים, בתי מלון ושלל בתי עסק גם רוצים להיות בעלי תדמית ירוקה. אין צורך בימינו לוותר על העיצוב הירוק כדי לשמור על הסביבה, מפני שהם יכולים לבחור בדשא סינטטי שיעניק לגינה ...
• 

  איך הופכים את החצר למקום בילוי לכל המשפחה ?

  6.10.11
  ...ע רעיון. מה דעתך להציב בגינה מתקן משחקים לילדים ? מה פתאום מפלסטיק ? מעץ, מעוצב. שיתאים לריהוט הבורמזי שדנה התעקשה לקנות. מתקן משחקים הכולל 2 נדנדות ילדים. ככה לא נוסיף לגדול והסנדוויץ' עוד סיבה לריב. מגלשת גינה מהירה היוצאת מתוך ביתן עץ. מתחת ל בית עץ יש ארגז חול שהקטנה תוכל לשחק מיד אחרי שתלמד לשבת. אחרי שראית בדיוק מה עושים הכלבים בארגז החול בגינה הציבורית אין סיכוי שהבת שלך תשב שם, אולי אחרי הבת מצווה. רוצה מתקן משחקים אצלך בחצר ?
• 

  פוצצו את בניין ההסתדרות!

  6.10.11
  בכתבה ב"הארץ" שוב יוצא נועם דביר לקרב מאסף לשימור... מי זה הפעם? אה, כן - "בניין בני ברית בתל אביב בסכנת הכחדה" צועקת הכותרת. צר לי אבל אני מסרב להתרגש. מגמת השימור בארץ בכלל ובתל אביב בפרט כבר חורגת מכל היגיון סביר. לא מדובר פה במקום שבו הורדוס התעטש וגם לא בשכיית חמדה אדריכלית. סביר להניח שבלי תמונה או כתובת אפילו לא תדעו באיזה בניין מדובר. בניין בני ברית הוא מבנה נטוש כמעט לגמרי שניצב בפינת הרחובות קפלן ולסקוב בתל אביב. הבניין תוכנן על ידי...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...ד שנלקחה מתוך דו"ח הביניים של צוות "דיור ותחבורה" מוועדת ספיבק /יונה שפועל במקביל למחאה החברתית ומתעתד להציע לציבור חלופות לביסוסה מחדש של מדינה מושתתת על עקרונות של צדק חברתי. דו"ח הביניים של הועדה דן הן בתפיסה התכנונית בארץ והן בפתרונות קונקרטיים יותר בנושאים השונים. ראשית מתייחס הדו"ח לשינוי התפיסה הנדרש ובהמשך לפתרונות אפשריים בכל תחום. בחרנו כאן להציג חלק מהן: לא מספיק "להגדיל את ההיצע" – אחד השינויים המרכזיים הוא להשקיע את עיקר המאמ...
• 

  בית פרטי ביישוב נילי

  4.09.11
  בית פרטי בן 2 קומות אשר עבר מהפך בתכנון הישיבה, בתכנון החלל ובכל חומרי הגמר. ראשית שיניתי את כיוון הישיבה של הסלון שפנה לשירותי אורחים. סגרנו קיר כדי ליצור הפרדה מוחלטת. מטבח כפרי מודרני בקווים נקיים אשר שולב עם מנורות ייחודיות מתוצרת קשטן תאורה. הבית חופה באריחים בגוון אפור בטון. קיר כניסה הפך להיות מוקד בחיפוי בריקים וקמין. התוצאה בית נוח המחולק לחלקים מובנים בהתאם לשמוש דיירי הבית. מטבח מרווח. אווירה חמימה וקלאסית
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  כתבה מעניינת מאד של נועם דביר התפרסמה בהארץ ומספרת על אלפרד אברהם, ממעצבי הפנים הראשונים שפעלו בארץ -"אדריכל לקישוט פנימי" כפי שהגדיר את עצמו. הכתבה מנסה לאתר את המעט שנותר מהעיצובים של אברהם שתכנן במשך 25 שנה שירות ועסקים עבור החברה הגבוהה התל אביבית. ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווי...
• 

  הבלוק והדיור הציבורי

  21.08.11
  נועם דביר כותב ב"הארץ" על הדיור הציבורי של שנות ה 60 ובמיוחד על "הבלוק" - מבנה באורך 250 מטר בבאר שבע שהיה חלק מהפרוייקט הממשלתי של אותן השנים. למה המבנים האלה לא הצליחו ומה נוכל לעשות על בנושא כעת כשהדרישה אליהם שבה עם משבר הדיור הנוכחי? בדומה למבנים אחרים בארץ ובעולם, מבנה "הבלוק" תוכנן על ידי אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני ב-1962 בהקשר ישיר למבנה unite d'habitation של לה-קורבוזיה. למרות הרצון הטוב נראה כי שילוב של בטון חשוף, מבנה ענק ופריפרי...
• 

  8 טענות מופרכות לגבי משבר הדיור

  10.08.11
  ...ל שלוש נפשות בדירה של חדר וחצי." עם טענה אחת של שוקן (ומרחב בכלל) אני לא מסכים והיא מוצגת בתמצית בפסקה המתנשאת הבאה המתייחסת לצפיפות העירונית: "לא בכדי מתבטאת מחאת האוהלים במלוא היקפה במרכז תל אביב - המרכז העירוני היחידי בארץ שמאפשר קשר ספונטני בין בני אדם, קשר שקיומו הכרחי לקיומן של מהפכות." מממ...כן, נכון. אין ספק שזו המסה הקריטית - הצפיפות של תל אביב. בגלל זה המהפיכות של הפנתרים השחורים, מהומות ואדי סאליב, והמהפיכה הצרפתית כולם חלו בערים ...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ...צוני ומנותק מכל הקשר עירוני, ולהפוך אותה לתחנה אנטי-מרכזית. תנועה של עשרות אלפי נוסעים מתנקזת כיום לקניון ממוזג שאינו תורם לא לחוויה העירונית ולא לכלכלה העירונית." לדעתי נועם טועה. כל התחנות המרכזיות מוקמו במרכזי הערים - באר שבע, חדרה, תל אביב, טבריה, עפולה... כולן היו בדיוק על פי התפיסה של עירוב שימושים ומהירות הגעה וכולן נכשלו. אני חושב שהתפיסה לגבי תחנות כאלה היא ארכאית. אנשים היום לא רוצים לגור לידן, הנוסעים המגיעים רק רוצים לצאת ליעדם כמ...