חיפוש - חדשות , בד , חוק |1| - דף 7

• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  ...המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואילך כל המודלים שמתוכננים בישראל הם תלויי רכב פרטי. זה נכון שבשכונות שנבנו פה בשנות החמישים והשישים יש ערכים שאין לנו היום. הן אמנם מוזנחות מאוד, אבל היו בהן איכויות ...
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  את המתחם המסחרי כורזין בדרום גבעתיים אני מוקיר ומכיר היטב, בו שוכן משרד האדריכלים הראשון בו הועסקתי. למרבה האירוניה, זהו המשרד שתכנן את קניון גבעתיים, אותו קניון, שעם חנוכתו ב-2005, חששו כי "יחסל" את כורזין.אולם כפי שכותבת א.זנדברג בהארץ: "למציאות חוקים משלה. המרכז, שהוא כמעט מתנ"ס שכונתי, שרד את הקרב וניצח במלחמה והוא עולה כפורח עם כל יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כ...
• 

  בואו נבטל את כל מוסדות התכנון...

  15.12.13
  ... הדיור. "צריך לדחות" הוא כותב, "כל רפורמה שפוגעת במוסדות התכנון וביכולת שלהם לעמוד מול לחצי תכנון, שמטרתם הגדלת קיבולת בנייה, אל מעבר לקיבולת הבנייה האופטימלית של קרקע.המסקנה היא שמוסדות התכנון שמייצרים את התכנון, הם מטבע הגדרתם, חסם. חסם חיובי. חסם שאנחנו כציבור, מתוך האינטרסים הציבוריים והפרטיים מעוניינים בקיומו, על מנת ליצור איזונים מתאימים בין הביקושים להיצעים".ואם זה כך, למה בדיוק הממשלה רצה שוב ושוב לרפורמות שכל תכליתן לעקוף את גופי התכנון?
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...ל תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"י דיירי הבניין בשיתוף חברה קבלנית ומבוסס על כדאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין. במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא לידי בטוי בד"כ בשיפוץ חיצוני, הוספת פיר מעלית, הוספת מקומות חניה לדיירים, שיפוץ לובי הבניין ולעיתים אף הגדלת הדירות. כמובן שהערך המוסף החשוב ביותר עבור הדיירים הוא חיזוק קונסטרוקטיבי של המבנה והפיכתו לעמיד יותר בפני רעידות אדמה. ה...
• 

  אדריכלות המשפט

  19.11.13
  ...לכות ישירות על ההליך המשפטי ותחושת הצדק של האזרח הנחשף אליו. ביכולתו לחזק את מודעות האזרח לזכויותיו בהליך או את תחושת הציבור כי ההליך המשפטי מבוסס על ערכים ראויים ושואף לעשות צדק. עם זאת, כל עוד מרחב המשפט נחזה כרקע פאסיבי בלבד, הוא נשאר מוגבל ובכך מפוספסות במידת מה יכולותיו לשכלול המערכת המשפטית והיחסים בין החוק לאזרח." בלוג מקסים ומעמיק של כרמל חנני, על הקשר שבין חלל למשפט. חנני טוענת שהחלל המשפטי עשוי לתרום לקיומו של הליך צודק יותר, במידה והיח...
• 

  ארמון הבדולח שקם לתחייה

  20.10.13
  The Crystal Palace בכתבתו ב X-NET מתייחס מיכאל יעקובסון לתחיית המבנה אשר נחנך לראשונה בהייד פארק בתערוכה העולמית בבריטניה (1851), הועתק בתום התערוכה לפארק בדרום-מזרח העיר, ולבסוף נשרף (1936). אותו מבנה אשר "סימל עידן משמעותי בהתפתחותה של האנושות, את השינוי שחל בעולם המערבי, ואת התפתחותו של העידן התעשייתי. והיווה את אחד משיאיה של האימפריה הבריטית בפרט", עומד לקום לתחייה הודות למשקיע מיליארדר מסין. ואמנם, מדובר אכן במבנה שניתן היה לפרק ולהרכיב מחדש...
• 

  מה אומרת המרפסת על רפורמת הפרגולות?

  27.06.13
  ... נראה כי הפעם הסיכויים של התיקון החדש לחוק לעבור טובים יותר. עיקרו של התיקון הוא ביזור סמכויות התכנון, שכיום מרוכזות כמעט בלעדית בידיהן של שש הוועדות המחוזיות, והגדלת סמכויותיהן של כ-130 ועדות התכנון המקומיות לתכנון ולבנייה. בדברי המבוא נמצא את מטרתו של התיקון: "ביזור סמכויות לוועדות המקומיות תוך יצירת מדרג וחלוקת סמכויות בין הועדות המקומיות לוועדות המחוזית באופן שיאפשר האצת הליכי התכנון ושיפור השירות לאזרח." כמו במקרים קודמים, כשזה נוגע לחוק התכ...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...האלטרנטיבות.אני לא יודע אם שמתם לב אבל הרבה מאד אנשים עם יכולות כלכליות גבוהות מאד מעדיפים לגור בפרוורים האלה ולא בתל אביב.שוק העבודה בעירבניגוד למה שנהוג לדווח כל הזמן, יש עבודה גם בפרוורים. למעשה חלק גדול מהגרים בפרוורים עובדים בהם. יש בהם אזורי תעשייה והייטק, מסחר, תרבות ובילוי. עם זאת ישנם שני הבדלים בין שוק העבודה בתל אביב לבין שוק העבודה בפרוורים ושניהם נובעים מהעובדה שבמרכז השוק צפוף:1. איתור עבודה מהיר - משך הזמן למציאת עבודה קצר יותר בתל...
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביטל בהחלטה תקדימית תוכניות לבניית מגדל בנווה צדק. "זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום ואינן נכס העובר לסוחר", קבעה השופטת והציבה פסיקה תקדימית שעשויה לחולל מהפיכה בדרך בה וועדות הבניה מוכרות רכוש ציבורי ליזמים.מהפיכה!מהפיכה! לא פחות. העיריות משתמשות בזכויות הבנייה כבר שנים כתחליף כסף. במקום לשקול שיקולי תכנון הן שוקלות שיקולי תקציב. השימור חשוב - פיצוי בזכויות בנייה (ואפילו ניוד זכויות), צריך לפתח כביש או בניין ציבורי - זכוי...
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  ...ים. רשם האדריכלים ומליס מייצגים את הצד שתמיד נתפס כרשע בסיפור, כזה שחוסם את דרכם של הצעירים אל העבודה.אבל האם זה באמת כך?האדריכל יובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות ב"בצלאל", אומר בכתבה "יש לזכור שתפקיד האקדמיה אינו לשמש חממה לעובדים מצטיינים במשרדים, אלא בעיקר להוציא בעלי מקצוע בעלי השכלה רחבה ורלבנטית ככל האפשר - אנשים סקרנים, יצירתיים ובעלי חוש ביקורת מפותח המתבסס על ידע והבנת המציאות שבתוכה הם פועלים. איני טוען שלא יכולים להתקיים בתי ספר לארכיטקט...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניזם, OK?כיצד להגדיר "עיר"מבין הניסיונות הרבים להגדרת המונח הזה, אני מחפש הגדרה המאפשרת השוואה, או מדידה כלשהי. אין ענין בדעה פרטית, או רגשית. ההגדרה שאני מחפש תבוא לא כמכנה משותף להרבה ערים, אלא כאפיון ברור של תכונות עירוניות. נחפש הגדרה בערים אשר זוהי תכונתן הבולטת. ערים אלה הן בהכרח קוסמו-פוליטיות, לעיתים אף המטרופולין. אנחנו עדיין לא מחפשים...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  אז הנה הגיע סוף סוף החלק שבו אני יכול להתחיל ולהגדיר את ההבדלים בין התפיסה העירונית הדינמית לתפיסה העירונית של עמותת מרחב. זה הולך להיות קצת טכני, תרחיקו את הילדים. למי שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ... היצירה, נזר הבריאה, ירד עם לוחות הברית מהר סיני אחוז בידיו של הנביא פטריק גדס המיתולוגי. הטענה הזו נתמכת בטיעון מעגלי - תל אביב היא עיר מוצלחת! תל אביב היא בתים, רחובות כלומר תכנון של גדס, מכאן נובע - התכנון של גדס מוצלח. מלבד היוהרה האדריכלית שיש בטענה הזו הרי שהיא גם מסוכנת. זו הסיבה שאני מדבר על הגורמים שגורמים לעיר להיות מוצלחת ומראה שהם לא אדריכליים. אני לא טוען שלאדריכלות אין תפקיד בהצלחה או בכישלון, אני טוען שהתפקיד הוא שולי. רק אם תהיו מ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...רשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצאותיהם נראה רק בעוד עשר ועשרים שנה. בשבוע שעבר הרציתי בפני מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב. בדרך כלל, לאחר שאני מציג את תפיסת העולם שלי לגבי העיר והתכנון ה...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...עה שלו עצמו. הצלחת העיר, כל עיר, בכל שיטה, מביאה בהכרח לעלייה ביוקר המגורים במרכז. עליה זו מרחיקה את מעמד הביניים לפרברים ויוצרת רובעים של עשירים מאד ועניים מאד. המנוע לג'נטריפיקציה ולהתדרדרות העיר מובנה בהצלחה שלה. למעשה העובדה שעניים רבים כל כך באו אל העיר היא דווקא העדות להצלחה ולא לכישלון.עיר היא יצור מורכב. שיפור בתחבורה מביא לכדאיות מגורים בפרברים, שגורר את יציאת מעמד הביניים שיכולים להרשות לעצמם את הנסיעה, והעיר נותרת רק עם הרובעים העניים ...