חיפוש - חדשות , בד , יש , סה |1| - דף 13

• 

  יקר לבנות? אפשר לשפץ

  5.07.12
  ...פעילות. הסיבות לכך ברורות, מדובר בדרך כלל בהשקעות קטנות ובסיכון נמוך. בנוסף עוזרת כמובן העובדה שמרבית המשפצים עושים זאת למען עצמם ולא כהשקעה ולכן רגישים פחות למצב השוק.מה משפצים בעיקר?57% בוחרים לשפץ קודם את חדר השינה, 53% מעדיפים את חלל המגורים והסלון, מטבח 49%, אמבטיה 46%, ו 37% משפצים את השירותים.* מרכז הבניה הישראלי מפרסם נתונים אלה לקראת פסטיבל עיצוב ישראל, שבוע עיצוב –TLV2012, התערוכה לשיפוץ ועיצוב הבית שתיערך ב 10-12.7.12 בגני התערוכה ת"א.
• 

  בין אדריכלות של יזמים ואדריכלות ממותגת

  16.04.12
  מאמר מאד מיוחד בגלובס מציג ראיון עם האדריכל עמי מור. "אני אדריכל מספר אחד בארץ" הוא אומר בישירות ובהמשך מתבטא נגד האגו שיש לאדריכלים... אבל בין השורות מתגנבת עמדתו לגבי הדרך בה עובד המשרד הגדול ביותר אצלנו - יסקי מור סיוון. זו עמדה לא שגרתית ורק בגללה שווה לקרוא את המאמר ולא להתרגש ממה שנתפס במבט ראשון כשחצנות.יסקי מור סיוון הם הצלחה. על העובדה הזו אי אפשר להתווכח או לערער ולכן נראה מוזר לכאורה שמיד עם פתיחת הראיון מור יוצא בהתקפה על האדריכלות של...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...השווה אביב גפן את המתמודדים לרהיטים, את הנבחרת שלו לספת קטיפה ירוקה ומיוחדת, ואת הנבחרת של רמי ל"איקאה". האם ההשוואה לאיקאה היא עלבון? האמת היא שהוויכוח הזה מלווה את תולדות העיצוב מראשית המהפכה התעשייתית.ראשית, כדי להבין למה בדיוק התכוון אביב גפן בכינוי "איקאה" צריך לראות את העולם דרך העיניים שלו. אביב הוא היפסטר טיפוסי, מונח שגם אני לא הכרתי עד לפני כשבוע אבל יושב עליו כמו כפפה. הנה התיאור של היפסטר כפי שרואה אותו בלוג "הציווי החדש":"המאפיין העי...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...ם של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או חיקוי עצמיהטוקבקים לכתבה מציגים השקפה שאומרת "ראינו כבר": מבחינתי כל המבנים בתכנונה של כרמי נראים אותו דבר!! (...) היכן היצירתיות!? החידוש?! בעינ...
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  "במהלך השנים התדרדר מעמד האדריכל בישראל כל כך, עד שהגיע למצבו הנוכחי, בתחתית" מספר אריק רוזנטל בכתבה בדה-מרקר. "כמו כל מגזר שאין לו ייצוג מאורגן והולם, גם האדריכלים נותרים חסרי אונים מול מזמיני העבודות. אין מי שייאבק למענם עבור שכר טרחתם, שנפגע קשות. ככה זה כשאין תעריפון, ולא חסרים משרדים סוג ב' שישמחו לקבל את העבודה במחיר נמוך יותר".הכתבה דנה במעמד האדריכל ויכולתו לקבל שכר ראוי בעידן של תחרות קשה וללא כוח מרכז משמעותי. "המדינה היא המזמין הגדול ב...
• 

  הודעה חשובה לכל האדריכלים הרשומים

  13.01.12
  ...ל הועד הארצי של עמותת האדריכלים ומול יו"ר המועצה להנדסה ואדריכלות, ומקץ מספר דיונים - המליצה העמותה להשאיר את מושג המבנה הפשוט על כנו, אך לשנות במעט את הגדרתו (עדיין בצורה שתאפשר לאדריכלים שאינם רשויים לעסוק בבנייה בקנ"מ קטן בדומה לזה שהיה אפשרי עד היום).להפתעתנו, בהצבעה שהתקיימה במועצה להנדסה ואדריכלות הוחלט בניגוד לעמדת עמותת האדריכלים כן לבטל את הגדרת המבנה הפשוט - כלומר מרגע שתאושר החלטת המועצה- אדריכל רשום לא יוכל לתכנן מבנה פשוט.בימים אלו א...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...כולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי לנהוג בגישה "אנדוטופית": תכנון המסתכם בשרטוט צורות, בכפייה גחמנית של המערכות הצורניות על הנוף, ולצורך הממד השלישי, האנכי, במתיחה צורנית כלפי מעלה תוך דאגה למסה בלבד – גישה שהיא השלכה של המשחק הגאומטרי העיקש של המתכנן." "אך לזכותו של רם כרמי יאמר כי לא רק הוא סבל מעיוורון, אלא דור שלם של ארכיטקטים היה נגוע בה. ולא רק ארכיטקטים, אלא חברה שלמה, בארץ ובעולם. מאז שנות השישים המאוחרות אנו ע...
• 

  תחרות אדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית החדשה

  12.12.11
  ...ם זרים בעלי שם עולמי. את ההצעות תבחן ועדת שיפוט בינלאומית שחבריה טרם נבחרו". לשם מה בניין חדש? (מתוך תוכנית האב של הספריה)המבנה הנוכחי, שהוקם בשנות החמישים של המאה העשרים, כבר כמעט ואיננו שמיש, כפי שהראתה בבירור סדרה של בדיקות ודוחות. יתרה מזאת, בניין מיושן זה הותאם בזמנו לתפיסה של ספרייה לאומית שכיום אף עליה, כמו עליו, אבד הכלח: המבנה עצמו, ומיקומו בתוך קמפוס האוניברסיטה העברית, משקפים ניסיון לאצור ולרכז ידע בתוך מסגרת אקסקלוסיבית. בניגוד ל...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ... המנהלת את כל מוסדות התרבות הגדולים בתל אביב. דן מעיד שהשיפוץ המקורי נועד לצרכי בטיחות ותוכנן ל 30 מליון שקלים. ואז הוחלט לשפץ גם את אולם רובינא...ואז גם את האולמות הקטנים ובסופו של דבר הגיעו ל 100 מיליון. המשפט המגוחך ביותר בדבריו של דן הוא "חשוב להדגיש שהחריגה בתקציב הבנייה לא נבעה מהתנהלות לא נכונה, אלא משום שהוחלט בכל פעם לשפץ עוד ועוד חלקים מהמבנה". אמממ... כן. נכון, זו התנהלות סבירה ונכונה. רם כרמי מגיע לכתבה מוכן היטב לביקורת וחם על המ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ... קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים למשל לבד...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ... מת מקינאה ורוצה לגור בה... אבל שונא את התל אביבים הסמולנים הוואנביז המתחסדים... ורוצה להיות גם אני כמותם, עם חולצת טי שחורה בבית קפה... עיר מגעילה ומזוייפת! מה יש בעיר תל אביב שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולהעריץ אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך ק...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ...מצאו את עצמם מבולבלים והשוו את המקום לתחושת חוסר ההתמצאות שחשים לפעמים בקניון. שניהם גם טוענים שהגלריות והמוצגים משניים יחסית לעוצמת המבנה. בבלוג רשמים ומחשבות כותב מטלון "נראה כי היה כאן ניסוי אדריכלי מקומי, מישהו ניסה לבדוק האם אפשר להקים מבנה שתוכנן באמצעים דיגיטאליים מתקדמים, באמצעות תוכנות מחשב עכשוויות. הניסוי הצליח, החללים הפנימיים המורכבים והמעטפת הפיסולית, הפיתולית, יכולים להעיד על כך." (...) "החללים המרכזיים שבהם מתקיימת תנועת המבקר...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...ם המובילים בארץ, ונדמה כי חושבים בהם שקל יותר להביט על תמונות נוסטלגיות בשחור לבן מאשר לדון בתופעות קיימות במרחב - לטוב ולרע." הביקורת הזו של נועם אולי נכונה אבל מקפלת בתוכה גם את תפיסת העולם של "הארץ". התפיסה שאומרת שגם בדיונים על אדריכלות צריך "לדבר על הכיבוש". בין הגישה של התערוכה (תיעוד והסטוריה) והגישה הפוליטית (אדריכלות היא כח), ישנן עוד דרכים להתייחס ולבקר אדריכלות. בכתבה העוסקת בספרה התיעודי וההסטורי של עדה כרמי מלמד אמר בנושא זה...