חיפוש - בד , כנס , נוי |1| - דף 9

• 

  יקר לבנות? אפשר לשפץ

  5.07.12
  ...פעילות. הסיבות לכך ברורות, מדובר בדרך כלל בהשקעות קטנות ובסיכון נמוך. בנוסף עוזרת כמובן העובדה שמרבית המשפצים עושים זאת למען עצמם ולא כהשקעה ולכן רגישים פחות למצב השוק.מה משפצים בעיקר?57% בוחרים לשפץ קודם את חדר השינה, 53% מעדיפים את חלל המגורים והסלון, מטבח 49%, אמבטיה 46%, ו 37% משפצים את השירותים.* מרכז הבניה הישראלי מפרסם נתונים אלה לקראת פסטיבל עיצוב ישראל, שבוע עיצוב –TLV2012, התערוכה לשיפוץ ועיצוב הבית שתיערך ב 10-12.7.12 בגני התערוכה ת"א.
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...עה שלו עצמו. הצלחת העיר, כל עיר, בכל שיטה, מביאה בהכרח לעלייה ביוקר המגורים במרכז. עליה זו מרחיקה את מעמד הביניים לפרברים ויוצרת רובעים של עשירים מאד ועניים מאד. המנוע לג'נטריפיקציה ולהתדרדרות העיר מובנה בהצלחה שלה. למעשה העובדה שעניים רבים כל כך באו אל העיר היא דווקא העדות להצלחה ולא לכישלון.עיר היא יצור מורכב. שיפור בתחבורה מביא לכדאיות מגורים בפרברים, שגורר את יציאת מעמד הביניים שיכולים להרשות לעצמם את הנסיעה, והעיר נותרת רק עם הרובעים העניים ...
• 

  אדריכלצ'יק, תפסיק לבהות במסך ותתחיל לפעול

  22.01.12
  ...שא נוגע אליהם. אתם ממש חייבים לפמפם את העצומה/מכתב הזה כמה שיותר (מיילים/פייסבוק/טוויטר/רשימות תפוצה פקולטיות/חברים לעבודה). כידוע לכם, משרד הפרסום שלנו זה אנחנו-כולנו, אין משהו אחר, לכן כמה דקות – פעמיים שלוש ביום יעשו את ההבדל ויהיה לנו יופי של באזזז. ג. לחלק מחברי הועדה יש פרופילים או עמודים בפייסבוק, אתם מוזמנים לנהוג כמונו ולפנות אל נבחרי הציבור שלכם בבקשה לעזרה. חשוב מאוד שהם יבינו שיש קבוצה גדולה שנפגעת מהדבר הזה. למזלנו רובם ידועים כחברתי...
• 

  למה בתל אביב מרוויחים יותר?

  18.01.12
  ...ת התשובה המסורתית של החוקרים לשאלות אלה... ואגיד למה לדעתי הם טועים.במאמר הקודם הצגתי את הנתון המעניין הבא: אם מודדים את התפוקה של עיר בת מליון תושבים, מגלים שהיא גבוהה מהתפוקה המשותפת של חמש ערים שביחד גרים בהם מליון איש. ההבדל משמעותי, בין 10 ל 30% יותר תפוקה לטובת העיר הגדולה לעומת הפריפריה.והשאלה העולה מהמחקר - What the Fuck?!למה לעזאזל מליון איש בקבוצה צפופה מיצרים יותר מאשר מליון איש בתפזורת?!? ממציאים יותר? מקבלים יותר שכר? התשובה של החוקר...
• 

  צילום בית באיזור המרכז

  18.12.11
  צולם עבור מגזין בית ונוי ופורסם ככתבת שער בגיליון מספר 121, נובמבר-דצמבר 2011. אדריכלים: וי-סטודיו. לכאורה, הבית הזה שממוקם בשכונה פסטורלית באזור המרכז נראה כמו עוד בית מודרני רגיל, אך הוא טומן בתוכו הפתעות בדמות אלמנטים שונים שהופכים את החללים השונים של הבית למעניינים. המוטיב המרכזי של הצילומים היה הדגש על אותם אלמנטים בחללים השונים של הבית. אלמנט כמו קיר העץ האלכסוני עם פס התאורה, פינת האוכל עם המנורות העגולות, דלת הכניסה הלבנה והמרשימה,...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ... קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים למשל לבד...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיח...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ינים, כותבים ומלמדים מתוך ידיעה נטולת פשרה שכל האמת בידיהם, ורק שם. אלא שהעם בוחר, שוב ושוב, בכל הזדמנות, במודרניסטים. יש לכם הסבר? מדוע יזם קפיטליסט חזירי נמנע מלהציע את מה שהסטודנטים הציעו כאן, כי הוא יודע (והאמינו לי, הוא בדק) שזה לא יימכר, ומיד הוא שב למגדל בגן? הייתכן שיש גם קב אחד של בינה אצל הציבור? אותם אלה שאנו חייבים בכבודם ובשיתופם?" דרור גרשון עונה לו בשם "הטורקים הצעירים" של עמותת מרחב: "...בקשר למי שמחזיק באמת או באמת אחת – אנח...
• 

  לא תחרות - The Un-Competition Project

  19.09.11
  ...בנות. תיאור התחרות תחרויות משרתות מטרה חשובה בקהילת העיצוב - הן נותנות למעצבים מסגרת לבחון רעיונות משלהם ודרך לחדד את כישוריהם. אבל, רוב התחרויות הן בזבזניות. רק לעיתים רחוקות יוצאים מהן דברים מועילים או משמעותיים באמת. יש בדרך כלל סיבה טובה לכך, נדרשת הרבה עבודה קשה בכדי להביא משהו להתממש במציאות. זה המקום שבו אנחנו נכנסים לתמונה אנחנו רוצים לעורר בך השראה להביא את הרעיונות שלך למציאות. אתה צריך מסגרת כדי לחקור את הרעיונות שלך. אתה צריך שמשהו ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העולם טורונטו למשל. בדומה לכך לא נמדדת ההשפעה של תעשיית הסלבריטאים של לוס-אנג'לס על התרבות העולמית, או השפעתה של טהרן על תחושת הביטחון האישי ועלות התחבורה האווירית בעולם כולו. המדד כרגיל מוטה על ידי השקפת העולם של החוקרים שכולם פרוטסטנטים, לבנים...
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  ...אותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין חשוב שדואג שנשמור על ראש פתוח, זה גם כיף באופן כללי לראות בוץ מושלך בצורה אלגנטית כל כך. אבל אחרי שנהנינו כדאי גם שכל אחד יסתכל על עצמו שניה... אני זיהיתי בעצמי סימני י...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  שתי כתבות עם קו מקשר ביניהן התפרסמו השבוע. בשתיהן מסופר על מבנים שעברו שינוי ועיצוב מחדש, ובשתיהן הגישה לצורה בה עובדים ומתכננים שונות לחלוטין ממה שאנו האדריכלים נוהגים לעשות. התוצאות מפתיעות ומציעות לנו דרכים חדשות לפעול. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את "הבלוק" חלל ענק וקודר של ''הום סנטר'' בתחנה המרכזית החדשה שהוסב למועדון לילה. ירון טראקס הבעלים החליט לעצב את המקום עם חברים... ובלי אדריכל. לדבריו, הם ניסו "חמישה אדריכלים שאליהם הגענ...
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  אתר כלכליסט מפרסם ראיון משותף של ראשי המוסדות המורשים ללמד עיצוב פנים לתואר אקדמי, עם רשם האדריכלים והמהנדסים לשיחה טעונה על הסדרת הרישום. כמו בכל דבר, מעורבים כאן כבוד, כסף ופוליטיקות פנימיות ורק חבל שמי שלא מיוצג בדיון הם אלה שבאמת צריכים להיות שם - מעצבי הפנים. בכתבה מציגים הרשם ונציג עמותת האדריכלים מדוע הם מתנגדים לתואר "אדריכל פנים". התואר "אדריכל" בדומה לתואר "מהנדס" או "הנדסאי" אומר שהאדם המדובר רשאי לבצע פעולות מסוימות (כמו לחתום על ...