חיפוש - חדשות , בד , כתבה |1| - דף 7

• 

  קימל-אשכולות זכו בפרס רכטר

  20.07.11
  ...וכניות על הפרויקט באתר ArcHeb . שני הכותבים מתייחסים גם לעובדה שלא נבחר זוכה בפרס בקטגוריית "האדריכל הצעיר" - פרס המוענק על תכנון או מחקר אדריכלי של אדריכל מתחת לגיל 40. לוועדה הוגשו רק ארבע מועמדויות והשופטים החליטו שאף אחת מהן אינה ראוייה לפרס. אחת המועמדויות הייתה של צבי אלחייני, שהקים ומתחזק את "הארכיון הישראלי לאדריכלות". גם כאן אני מצטרף להרגשה של הכותבים שהיה ראוי לתת לו את הפרס, בטח בשנה שבה הם חושבים שאף אדריכל לא הגיש בניין ראוי.
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ... ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מאליו, אך אינו כזה בימינו."מיכאל מנתח את צורת הדירה ואת השתנותה עם הזמן כשהמטבח צורף לחלל הפתוח הציבורי. הכתבה מלווה בנוסטלגיה אישית שיתכן ומאפילה על ניתוח הסיבות להצלחתה של השכונה. כשבונים שכונה במרחבים כאלה ובדירות מרווחות כל כך בצמידות לתל אביב ההצלחה די מובטחת ללא קשר לתכנון.כך או אחרת, נעים לגלות ש Xnet מאפשר למיכאל כתבות מעמיקות כאלה. לא רק תמונות צבעוניות אלא ממש חומר למחשבה. מומלץ ביותר, לכו תקראו.
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  ... ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ואורבני"."פוטנציאל השימור שלו הוא פנינה", אומר שמואל גרואג, אדריכל שימור שהתגייס לפעילות לשימור הבניין, "המטרה הבסיסית היא להסביר את משמעות השימור. הבניין הזה הוא דוגמהא מצוינת לעובדה, שגם לבניינים שנראים היום מכוערים יש משמעות רבה ביותר." למרבה הפלא יש בעיריה גם קולות שפויים (תקדים שראוי שיחקר!): "ועדת השימור העירונית שדנה במבנה בית המכס ביפו, לא מצאה במבנה המנדטורי ערכים אסתטיים חשובים וסברה כי פ...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?

  12.06.11
  ... חונים (שהם בדרך כלל הגבול האמיתי בין נתיב ההליכה ונתיב הנסיעה), אבל העיקר - למחשב מכוניות זה קל, למחשב הולכי רגל, ילדים, חתולים, רוכבי אופניים - זה החלק הבלתי ישים. המערכת יכולה לעבוד רק אם כל רכיבי התנועה מצייתים לה ונעים על פי הוראותיה. כל עוד יש הולכי רגל שמחליטים פתאום לרדת לכביש - התכנון הזה אינו יותר מאשר הדמייה יפה של סרט עתידני. אבל המחשבה מקורית והנסיון מעניין - הכנסו לכתבה כאן. התמונה מתוך הכתבה - הדמיה של Bjarke Ingels Group .
• 

  לחבר את חיפה לים?

  21.05.13
  ...לו לפעול ללא שינוי, בהיותם מגדירים את דפנות כיכר הכניסה הראשית מציר המושבה הגרמנית-הגן הבהאי".לצערי אני חושב שהפתרון לא יספיק. הפתרון יאפשר לעירייה לגרור רגליים ולרכבת להתנהל בגובה הנוכחי לעוד חמישים שנה. אנשים לא מוכנים לצעוד מעל 500 מטר כדי להגיע לאטרקציה כלשהי. אם הפעילויות בנמל יהיו מוקד מעניין הם ייסעו לשם ברכב. האזור יישאר מנותק מסביבתו בדומה למתחם התחנה בתל אביב.הערכה פסימית יותר תטען שהוא בכלל לא יתרומם. הניתוק משכונות המגורים יהרוג אותו.
• 

  איך משפצים מקדש שצריך להחזיק 300 שנה?

  12.04.11
  מקדש הבאב (כיפת הזהב) בחיפה, שהיה מכוסה ביריעת הגנה במהלך שיפוצו, נחשף כחצי שנה לפני הזמן, במלוא הדרו ועם אריחים חדשים מצופים זהב. השיפוץ הבא יתקיים בעוד כ 200 - 300 שנים. כתבה באתר חיפה חיפה מספרת על עבודות השיקום של המקדש שהגיעו בסוף חודש מרץ לסיומן, כחצי שנה לפני המועד המתוכנן, עם השלמת קירוי כיפת המקדש באריחים חדשים בצבע זהב. מקדש הבאב משלב סגנון בנייה מזרחי ומערבי, וניצב בלב הגנים הבהאים. מעליו מטפסות תשע טראסות במעלה ההר המוליכות א...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...כולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי לנהוג בגישה "אנדוטופית": תכנון המסתכם בשרטוט צורות, בכפייה גחמנית של המערכות הצורניות על הנוף, ולצורך הממד השלישי, האנכי, במתיחה צורנית כלפי מעלה תוך דאגה למסה בלבד – גישה שהיא השלכה של המשחק הגאומטרי העיקש של המתכנן." "אך לזכותו של רם כרמי יאמר כי לא רק הוא סבל מעיוורון, אלא דור שלם של ארכיטקטים היה נגוע בה. ולא רק ארכיטקטים, אלא חברה שלמה, בארץ ובעולם. מאז שנות השישים המאוחרות אנו ע...
• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  ...ה שבו על טעם אסור להתווכח. הטעם הישראלי הוא בוודאות מה שהלקוחות רוצים. בלי לנהל מחקר מעמיק, כל אחד מכיר לפחות עשרה חברים שגרים בבית בסגנון הזה לעומת אחד שבחר לעצב את הבית שלו באפור-לבן מינימאלי. לעומת זאת זה בהחלט לא מה שבדרך כלל מראים לנו במגזינים. עורכי מגזינים (ואדריכלים) אוהבים בתים שמצטלמים יפה ויוצרים קומפוזיציות מעניינות... וזו נקודת המחלוקת בין המחנות: "אני אוהב את הסגנון הישראלי" אומר הישראלי הממוצע, "זה בית נעים, בא לי לשבת בפרג...
• 

  יפני, איקוני ומבטון לבן

  3.03.11
  שיחה עם צמד האדריכלים היפאנים זוכי פרס פריצקר, קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה. בכתבה בגלריה של הארץ מתאר נועם דביר את המפגש שלו עם צמד האדריכלים היפנים שזכו בפרס פריצקר לאדריכלות ב 2010. הפרס הוענק להם על עבודתם בסטודיו SANAA בו הם שותפים (כל אחד מהם מחזיק גם משרד עצמאי). אחד המבנים המוכרים יותר שלהם הוא המוזיאון החדש לאמנות עכשוית בניו יורק. בניין לבן שנראה כמורכב מקופסאות המונחות זו על גבי זו. מבנה נוסף מעניין הוא מרכז הלימוד רולקס באוניבר...
• 

  צבעים בדירה שכורה

  16.05.12
  הבתים הלבנים מככבים כל כך הרבה במגזינים עד שאנחנו שוכחים לפעמים שיש עוד אפשרויות. שתי כתבות מעניינות עוסקות השבוע בצבע בו אנו משתמשים בדירות ובשתיהן התמודדו הדיירים עם העובדה ש... הדירה שכורה. בעל הבית לא מרשה להשתולל יותר מדי והתקציב מוגבל.כתבה ב"סגנון" של מעריב מציגה את דירתם של סמי די ובן זוגו יוחאי ברק, דירה שתהיה פתוחה לקהל במסגרת פרויקט "בתים מבפנים" בסוף השבוע. "אני מאוד אוהב לבנות, לעשות, ליצור דברים מאפס", אומר די בכתבה. "מבחינתי זה לא ל...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה אינן מתאימות לחברות הזקוקות לגידול משמעותי במספר העובדים. כך, עזבו את האזור בשנים האחרונות Semantinet שממוקמת כיום ברמת החייל וחברת Contextin שעברה להרצליה פיתוח, וגם חברת Wix שגדלה בקצב מסחרר מתכננת מעבר להרצליה".האמת היא שהתהליך מורכב יותר. החלק בו מצטיינת תל אביב אינו באמת ...
• 

  משכן אומנויות הבמה באשקלון, לדוגמה.

  20.02.12
  שוב ושוב עולות טענות על שחיקת מעמד האדריכל הישראלי ומסירת הדובדבן שבקצפת למשרדים מחו"ל והנה אנחנו מתבשרים על עוד פרויקט בשרשרת - משכן אומנויות הבמה באשקלון. אז איך זה קורה? ולמה עמותת האדריכלים מהמהמת לעצמה ומגלגלת עיניים בתמימות?כתבה ב Ynet אשקלון מציגה את הפרויקט החדש שדוחף ראש העירייה בני וקנין. משכן לאמנויות הבמה שיכלול חדרי סטודיו ושני אולמות קונצרטים, בעלות של 60 מליון שקל. לתכנון הפרויקט נבחרה האדריכלית הצרפתיה מנואל גוטראן, שתיכננה, בין ה...
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  " להיות יפה נפש זה מצוין, לדגול בערכים גדולים זה מצוין, אבל בהרבה מקרים אתה מגיע למסקנה שחידוש עדיף על הרס, גם אם הוא לא בדיוק ברוח המקור". את המשפט הזה משמיע האדריכל מיקי מנספלד בכתבה בהארץ, כתבה בה מוצג השיפוץ המיועד לבניין צים שבעיר התחתית בחיפה.נועם דביר מציג בכתבה את בנין צים וסוקר את דרכו ואת הנעשה בעיר התחתית של חיפה. הבנין תוכנן על ידי האדריכלים שמואל וארי רוזוב והוקם בשנת 1970. כמו בנינים רבים מאותה תקופה הוא בנוי בטון וזכוכית ונראה כגו...
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת...