חיפוש - תגובות , חדשות , בד , נוי |1| - דף 15

• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...לים והכל בקקופוניה וכאוס, זה נורא מסעיר. אולי כולנו חטאנו ופשענו אבל במשך שנים לא התייחסו לעיר הלבנה כגורם שיש להתחשב בו. ברחבי תל אביב החלו לקום מגדלים בצורה ספורדית ובעצם האופי של העיר מתחיל להידמות יותר לטוקיו. זהו, זאת עובדה".פריז, טוקיו, תל אביבהטענה שמשמיע דביר היא הטענה השלטת כיום בשיח האדריכלי בארץ... במיוחד ב"הארץ". סיון עונה לו את תשובה אמיתית ונכונה אבל עושה את זה תוך התנצלות שלדעתי אינה במקומה. אני רוצה להשתמש בדוגמאות של פריז וטוקיו ...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...ינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בעקבות דבריה של האדריכלית סמוק שמקדשת את שימור המבנים מעל לכל. מבחינתה הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה למחוק גם פינות קסם ציבוריות כמו מדרחוב נחלת בנימין."קשה להבין את פשר עקימת האף הזאת דווקא במקום שרחוק מלהסתופף בתחתית סולם המסכנות העירונית" כותבת זנדברג בביקורתה המוצדקת. "אין לקבל בשום תנאי ...
• 

  הרכבת שמחלקת את חיפה

  14.03.12
  ...קן בהזדמנות הנוכחית, העיר התחתית בחיפה לא תתאושש עוד זמן רב.מה הבעיה בשיקוע הרכבת?מבצע שיקוע הרכבת בעיר חיפה עתיד להיתקל בבעיות רבות כל כך שהסבירות לקיומו נמוכה. מבצע כזה ידרוש עבודות על הקו תוך כדי המשך הפעולה של הרכבת (איך בדיוק?) הורדת המסילה למפלס נמוך מפני הים יחייב השקעה אדירה ומאמץ הנדסי לא מבוטל ואם כל זה לא מספיק - עסקים רבים יפגעו או נכון יותר - יוכלו להגיש בג"ץ ולהקפיא את העבודות.אז למה אנחנו מדברים על שיקוע הרכבת אם זה לא ריאלי?פשוט -...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...השווה אביב גפן את המתמודדים לרהיטים, את הנבחרת שלו לספת קטיפה ירוקה ומיוחדת, ואת הנבחרת של רמי ל"איקאה". האם ההשוואה לאיקאה היא עלבון? האמת היא שהוויכוח הזה מלווה את תולדות העיצוב מראשית המהפכה התעשייתית.ראשית, כדי להבין למה בדיוק התכוון אביב גפן בכינוי "איקאה" צריך לראות את העולם דרך העיניים שלו. אביב הוא היפסטר טיפוסי, מונח שגם אני לא הכרתי עד לפני כשבוע אבל יושב עליו כמו כפפה. הנה התיאור של היפסטר כפי שרואה אותו בלוג "הציווי החדש":"המאפיין העי...
• 

  משכן אומנויות הבמה באשקלון, לדוגמה.

  20.02.12
  שוב ושוב עולות טענות על שחיקת מעמד האדריכל הישראלי ומסירת הדובדבן שבקצפת למשרדים מחו"ל והנה אנחנו מתבשרים על עוד פרויקט בשרשרת - משכן אומנויות הבמה באשקלון. אז איך זה קורה? ולמה עמותת האדריכלים מהמהמת לעצמה ומגלגלת עיניים בתמימות?כתבה ב Ynet אשקלון מציגה את הפרויקט החדש שדוחף ראש העירייה בני וקנין. משכן לאמנויות הבמה שיכלול חדרי סטודיו ושני אולמות קונצרטים, בעלות של 60 מליון שקל. לתכנון הפרויקט נבחרה האדריכלית הצרפתיה מנואל גוטראן, שתיכננה, בין ה...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...פלייה משפילה.לאור נסיונך העשיר, הן באדריכלות והן בתחום האקדמי, אתה ודאי מודע לחשיבות מעמד האדריכל, ההולך מדחי אל דחי אל דחי. אין לנו שום מליץ יושר, פרט לאינטגריטי שלנו. אם אנחנו נוותר, על כבודנו, אין לנו מה לצפות מאחרים, והעובדות מדברות בעד עצמן. התחרות הזאת, בתנאיה הנוכחיים, מעוררת תמיהות ושאלות שהעמותה חייבת לתת עליהן תשובות, בטרם היא מחליטה להצטרף להרפתקה שכזאת, ביניהן:1. חלק מהשופטים מקושר ל"קרן יד הנדיב" – עובדה מעוררת שאלות לגבי טוהר...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...0ש"ח כדי להביא את התכנון והפרזנטציה למצב איכותי ושוויוני.- הפרויקטים הזוכים בתחרות, לפי הסדר שנקבע בשיפוט, יובאו בפני הוועד המנהל של 'יד הנדיב' לא לבחירת המזמין, אלא לאשור המזמין. מעמד האדריכלים והאדריכליות בארץ הולך ומאבד מקרנו ומנוכחותו. מאבקים בנושאי קניין רוחני, תנאי שכר, תחרויות פרועות, תנאי מכרזים דרקוניים, אבדן המעמד המקצועי אל מול בעלי מקצוע רבים שמתרחבים ונוגסים בזכויותינו וחובותינו – כל אלה הופכים לחלק מהתמודדות יוםיומית של האדריכ...
• 

  אדריכלצ'יק, תפסיק לבהות במסך ותתחיל לפעול

  22.01.12
  ...שא נוגע אליהם. אתם ממש חייבים לפמפם את העצומה/מכתב הזה כמה שיותר (מיילים/פייסבוק/טוויטר/רשימות תפוצה פקולטיות/חברים לעבודה). כידוע לכם, משרד הפרסום שלנו זה אנחנו-כולנו, אין משהו אחר, לכן כמה דקות – פעמיים שלוש ביום יעשו את ההבדל ויהיה לנו יופי של באזזז. ג. לחלק מחברי הועדה יש פרופילים או עמודים בפייסבוק, אתם מוזמנים לנהוג כמונו ולפנות אל נבחרי הציבור שלכם בבקשה לעזרה. חשוב מאוד שהם יבינו שיש קבוצה גדולה שנפגעת מהדבר הזה. למזלנו רובם ידועים כחברתי...
• 

  הודעה חשובה לכל האדריכלים הרשומים

  13.01.12
  ...ל הועד הארצי של עמותת האדריכלים ומול יו"ר המועצה להנדסה ואדריכלות, ומקץ מספר דיונים - המליצה העמותה להשאיר את מושג המבנה הפשוט על כנו, אך לשנות במעט את הגדרתו (עדיין בצורה שתאפשר לאדריכלים שאינם רשויים לעסוק בבנייה בקנ"מ קטן בדומה לזה שהיה אפשרי עד היום).להפתעתנו, בהצבעה שהתקיימה במועצה להנדסה ואדריכלות הוחלט בניגוד לעמדת עמותת האדריכלים כן לבטל את הגדרת המבנה הפשוט - כלומר מרגע שתאושר החלטת המועצה- אדריכל רשום לא יוכל לתכנן מבנה פשוט.בימים אלו א...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ... המנהלת את כל מוסדות התרבות הגדולים בתל אביב. דן מעיד שהשיפוץ המקורי נועד לצרכי בטיחות ותוכנן ל 30 מליון שקלים. ואז הוחלט לשפץ גם את אולם רובינא...ואז גם את האולמות הקטנים ובסופו של דבר הגיעו ל 100 מיליון. המשפט המגוחך ביותר בדבריו של דן הוא "חשוב להדגיש שהחריגה בתקציב הבנייה לא נבעה מהתנהלות לא נכונה, אלא משום שהוחלט בכל פעם לשפץ עוד ועוד חלקים מהמבנה". אמממ... כן. נכון, זו התנהלות סבירה ונכונה. רם כרמי מגיע לכתבה מוכן היטב לביקורת וחם על המ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ... קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים למשל לבד...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיח...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  ...ג הציבור בועדות התכנון השונות (התנגדות פאבלובית אוטומטית כרגיל) אבל אז, במהלך שבין הדיון בוועדה המקומית לדיון במחוזית היזם פנה אליהם ובדיון במחוזית כבר הושג הסכם שענה למעשה על התיקונים שנדרשו. "שימו לב מה קרה כאן: כותב יאיר, "היזם הבין שגם אם הוא מציע פרויקט גדול ויפה, כל עוד הוא מתעלם מדרישות בעלות אופי חברתי, דרכו לאישור התכנית אינה סלולה! כיוון הרוח השתנה." ונאמר כולנו - אמן! * התמונות מהתוכנית באתר משרד הפנים, מנהל התכנון, תכנון זמין.
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...