חיפוש - חדשות , בית , חוץ |1| - דף 6

• 

  היכן זה ב"תפוצות"?

  12.02.14
  מאז מבנהו המרגש והמקסים של בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, אשר תכנן האדריכל השוויצי מריו בוטה, באוניברסיטת תל אביב, לא יצא לי שוב להתרגש כך לנוכח אדריכלות מודרנית של בתי כנסת ומרכזי יהדות:"המרכז להכרת התרבות היהודית ע"ש יצחק קרדוסו" אשר בעיירה טרנקוסו בפורטוגלצורה איקונית-גאומטרית מובהקת מבחוץ, קונטקסט עירוני מרתק של ישן מול חדש והמתח הקיים ביניהם, הירידה לפרטים והצורות המשתלבות ויוצרות את התוכן העשיר של הפנים. מ. יעקובסון מנדב פרטי...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ..." והעיר נראית נכונה יותר, אבל אם תגזים ותשים הרבה "צעצועים" תאבד את הרחובות שלך. "צעצועים" במרחב העירוני יכולים להיות מהרבה סוגים. הם יכולים להיות קתדראלה מימי הביניים, כיכר עם עמוד ומזרקה, מוזיאון גוגנהאיים בניו יורק, בית האופרה בסידני, מגדל אייפל... וגם כמובן העבודות של גרי או חדיד. אלה כולם "צעצועים". כדאי להזכיר שה"עיצוב הפרמטרי" יצר גם את הקוביות ולא רק את הצעצועים. כלומר אין באמת קשר בין צורת העבודה הזו לתוצר של זאהה חדיד. התוצר ...
• 

  הזכות לפרסום תמונות והדמיות

  27.01.13
  בית המשפט העליון קבע כי האדריכל אסף גוטסמן, שפרסם הדמיות מחשב של ביתו של יזם האינטרנט אריק ורדי בשכונת אפקה, פגע בפרטיותו - וזאת למרות שההדמיות לא קשרו בין הבית המוצג בהן לבין ורדי. למרות שנאסר פרסום הדמיות הבית, גוטסמן רשאי להציג אותן לעיני גורמים מקצועיים או לקוחות.השופט פוגלמן קבע כי "פנים ביתו של אדם הוא מבצרו, ובגדריו הוא זכאי לכך שיניחו אותו לעצמו. בתוככי ביתו של אדם מממש הוא את זכותו לפרטיות בצורה המובהקת ביותר. לפיכך יש לאדם ציפייה סבירה ...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...קטוני של מבני הקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלים ומצביעה על השפעות השיח החברתי והפוליטי בארץ על האופי הארכיטקטוני של המבנים. עמוס גיתאי ודב אלבוים בשיח על המשכן והמקדשעמוס גיתאי ודב אלבוים מנהלים שיח פילוסופי על משמעותו של בית לעם היהודי. על המשכן ואוהל מועד ועל בית המקדש, מיבנה ארכיטקטוני מרהיב, אותו בנה שלמה המלך, בכדי לבטא את היותה של מלכות ישראל בימיו - אימפריה.עמוס גיתאי בשיחות עם ד"ר מוסא חו‘גדיאת והאדריכל אבינועם לוין על האוהל כמחסה (המג...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  ...צי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות, שהיו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כאן. אתה יכול ...
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ... בשווייץ, שזה לא מקומי", אומר ערן טמיר־טאוויל בכתבה. "גג הרעפים תמיד היה כאן, עוד לפני שהשוויצים ידעו שהם שוויצים. היוונים בנו כאן גגות רעפים כבר לפני אלפיים שנה. זה לגמרי לגיטימי במרחב שלנו. נכון, אז לא מסתכלים על הבנייה הערבית, שיש הרבה מה ללמוד ממנה, אבל גם זה חלק מהתרבות שלנו".בכתבה מוצגת גם התביעה במקומות רבים לגגות רעפים כחלק מהגדרות התב"ע וכן טענה שהירידה במכירות בשנים האחרונות נובעת מכך ש"הטעם הישראלי התעדן"... האם זה באמת כך? האם גג רעפי...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  שני מבקרי אדריכלות סוקרים את תערוכת הבוגרים של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. כמו מרבית האוניברסיטאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...ת את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינוי של תוכנית 3700 צפוי להישאר מנותק לאורך שנים מכל מרקם א...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...אן? כאשר הם רוצים את חברת ופגישת דומיהם, והדבר אפשרי רק במצב האינטנסיבי הנזכר. לא בשכונות ולא בפריפריה.היסטורית, כיצד קמו השכונות, שהן הרוב במדינת ישראל? 1.שילטון המנדט לא פיזר אוכלוסיה, ושלט בערים. פיזור היה מעורר התנגדות ערבית.2. מדינת ישראל פיזרה אוכלוסין ע''מ לנכס כל השטחים.3. פשוט יותר היה להושיב עולים בשכונות, קל יותר לביצוע כמותי, נשלט וברור, עם הומוגניות אפשרית בכל שכונה.4. קל יותר לכוון תכנון שכונה מלמעלה, שעה שהעיר פתוחה לכוחות שוק יוזמ...
• 

  יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו

  30.05.12
  ...ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירונית...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי...
• 

  האדריכל שלמה אהרונסון יקבל את אות יקיר ירושלים

  29.02.12
  ... בארמון הנציב, הגן הבוטני בירושלים, פיתוח אתר יד ושם ותכנון פארק עמק הארזים. רבות מעבודותיו של שלמה פורסמו וזכו לחשיפה ולהכרה בכל רחבי הארץ והעולם. בין עבודותיו הרבות זכה בפרסים רבים בתחרויות, רבים מהם על עבודותיו בעיר. כיהן כמרצה חוץ במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, פרופ' אורח במחלקות לבינוי ערים ואדריכלות נוף באוניברסיטת הארווארד, וכמרצה אורח במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה בירושלים".בתמונה - פארק בית שלום בתכנון שלמה אהרונסון אדריכלים. מתוך אתר המשרד.
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...ץ22.2.2010)לעומתה, האדריכלית הבלגית הצעירה והמעניינת קרלה מנטן הוכיחה כי לשם יצירת סביבה ייחודית אינדיבידואלית אין צורך במגדלים, במבנים רחבי היקף וכו'- גישתה הייחודית וההוליסטית לתכנון מייצרת איקונים ליריים בזעיר אנפין כמו הבית השקוף.קרלה הצליחה לדחוס לבית מגורים עכשווי בן שלוש קומות בעל חזית ייחודית לרחוב המעוררת עניין רב. החלל הפנימי בעל הגיאומטריה המוטרפת מוכל ע"י חזית זכוכית חלקה המסייעת בהטמעת הפרויקט לתוך סביבתו. בערב החזית מוארת בצבעים שו...
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  ...גת הנושא מתייחס לתפיסה האדריכלית התרבותית. הדיירים יוצאי עדות המזרח באו עם תפיסה של בית עם חצר ושימוש בחללי החוץ. המתכננים הגיעו עם התפיסה האירופאית המתאימה למזג האוויר באירופה ובה באמת אין שימוש בחצרות. מבחינת המתכננים אז השימוש בחצר היה פרימיטיבי ומעניין לראות איך בסופו של דבר דירות הגן נתפסות כיום כפתרון יוקרתי ומודרני דווקא.ערן מזמין את כולנו לשמוע עוד על המתח בין תרבות המגורים המזרחית והמערבית ביום העיון שיתקיים ב 26.1.2012 בשעה 20:00 בערב.
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ...ת". במקום לצטט הפעם מהכתבה נצטט חלק מהטוקבקים:"הכתובת היא עיריית תל אביב, שאפשרה את הפרויקט הזה, ואיך אפשרה אותו, ובידי מי הפקידה אותו. צריך לחפש את האמת מתחת לפנס הנכון." כותב "אדריכל מקומי"."אני לא קולגה, אני סתם תל אביבית, ואני חייבת להגיד שכל פעם שאני עוברת ליד הבניין הזה יש איזה כיווץ של בושה בלב. הטיח המנצנץ, הבומבסטיות - קוביית הבטון הלבנה הזאת נראית כמו טנק ענק ומנצנץ באמצע העיר. הוא לא שייך לכלום, גוש בטון עיוור. (...) לאנשי כוח יש נ...