חיפוש - חדשות , בית , צד |1| - דף 12

• 

  מכחולו של אדריכל - חיים היינץ פנחל

  16.12.12
  ...ויד" בירושלים, בית קפה "פילץ" המיתולוגי בחוף ימה של תל אביב וחנות הספרים "אלשיך" בפסאז' הוד (שעליה זכה בפרס רוקח לאדריכלות) – הם ופרויקטים נוספים הפכו אותו לאחד האדריכלים ומעצבי הפנים המובילים בישראל, וככל הנראה גם הנשכח ביותר. כעת נראה שפנחל זוכה לצדק היסטורי, עם פתיחתה של תערוכה במוזיאון בית רובין בתל אביב שמציגה 60 שנות יצירה."* בתמונה - הכניסה למלון דן תל אביב.התערוכה מוצגת במוזיאון בית ראובן, ביאליק 14 תל-אביב. נראה שנהיה חייבים לגשת ולראות.
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  ..., כפי שהיה מצופה מכלכלן מהארוורד שמשוכנע שבידו החוכמה שתשנה את העולם. ולכן, כשגומרים לקרוא את ספרו, במקום לראות את העיר באור חדש, נדמה שהקוראים ירצו להירשם להרווארד כדי שבסופו של דבר יקבלו ג'וב שיאפשר להם, כמו לגלייזר, לקנות בית יפה בפרברים."אדוארד גלייזר הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הארוורד, חוקר כלכלת ערים על היבטיה השונים (דיור, פשע, חדשנות ועוד), כלומר הצורה בה הוא מסתכל על העיר היא כלכלית בעיקרה ולכן מובן שקראתי את הספר (י.כ.) ואני ממליץ ע...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  שני מבקרי אדריכלות סוקרים את תערוכת הבוגרים של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. כמו מרבית האוניברסיטאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...יתות המיועדות להקרנה ושימוש בתוכנות פוטוגרמטריות ותוכנות הקרנה המסוגלות להתאים את התוכן לצורניות המבנה אנחנו מייצרים התאמה מלאה בין פורמט ההקרנה לבין החזית המשמשת כמצע. גרפיטי דיגיטלי מס' 2 למשל, הוקרן לכבוד מסיבת רחוב של בית הקפה 'בתה וגריגה' ברח' לבונטין (פה בתמונה). חזית הבנין עליה בוצעה ההקרנה כללה מרפסות, חלונות ויחידות מיזוג אויר ששולבו בתוכן של ההקרנה. הרעיון מאחורי ההקרנה מתאר מבט הפוך מבפנים החוצה של הבנין ועושה שימוש בחלונות על-מנת ל...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...אן? כאשר הם רוצים את חברת ופגישת דומיהם, והדבר אפשרי רק במצב האינטנסיבי הנזכר. לא בשכונות ולא בפריפריה.היסטורית, כיצד קמו השכונות, שהן הרוב במדינת ישראל? 1.שילטון המנדט לא פיזר אוכלוסיה, ושלט בערים. פיזור היה מעורר התנגדות ערבית.2. מדינת ישראל פיזרה אוכלוסין ע''מ לנכס כל השטחים.3. פשוט יותר היה להושיב עולים בשכונות, קל יותר לביצוע כמותי, נשלט וברור, עם הומוגניות אפשרית בכל שכונה.4. קל יותר לכוון תכנון שכונה מלמעלה, שעה שהעיר פתוחה לכוחות שוק יוזמ...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...אורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות הופכים לדימוי של אבן, לטפט. אולי העיניים שלי מקצועיות מדי כשהמוח מפענח מיידית כל דימוי לצורת הבנייה שלו. אני מניח שמרבית הקהל לא מרגיש כמוני בתחושת הזיוף. אבל אני זה אני וביקורת אמיתית יכולה לבוא רק מתוך המקום האישי.וכך גם הביקורת של מיכאל.
• 

  יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו

  30.05.12
  ...ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירונית...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר...
• 

  קולקר, קולקר אפשטיין יתכננו את מתחם סומייל

  22.02.12
  ...חובות ארלוזורוב, אבן גבירול וז'בוטינסקי בתל אביב. בשטח זה יוקמו ארבעה מגדלי מגורים ומשרדים, שעתידים להתנשא לגובה 45 קומות, וסביבם מבני מסחר נמוכים. על חלק השטח שבבעלות העירייה (כיום מגרש חניה) מתוכנן לקום המגדל החדש שלה, לצד בית הכנסת "היכל יהודה" ו"מגדל המאה" הקיימים.הצעת קולקר-קולקר-אפשטיין מציגה מבנה מלבני בן חמש קומות, שממנו עולה מגדל שיגיע לגובה 20 קומות, כמעט כגובה "מגדל המאה" הסמוך.הצעתם של מן - שנער הציגה מבנה משרדים נמוך, במטרה לשלבו עם ...
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  כתבה של נועם דביר ב"הארץ" מספרת על בנין אמיר בירושלים - בית דירות שזבה בזמנו לתואר "הבניין הכי מכוער בעיר" וכעת נראה שעומד בפני הריסה בעקבות תכנית פינוי - בינוי חדשה. למרבה צערו של נועם, הבניין אינו מוכרז לשימור ודינו כנראה יהיה להיהרס.מרכז אמיר, הידוע גם בכינוי "בניין השופרסל", הוא בית מגורים בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ואגרון בירושלים, מול כיכר פריז. הבניין תוכנן בידי האדריכל דוד רזניק ב-1958, ובנייתו הושלמה ב-1961. הבניין ניצב על עמודי בטון בצור...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...ץ22.2.2010)לעומתה, האדריכלית הבלגית הצעירה והמעניינת קרלה מנטן הוכיחה כי לשם יצירת סביבה ייחודית אינדיבידואלית אין צורך במגדלים, במבנים רחבי היקף וכו'- גישתה הייחודית וההוליסטית לתכנון מייצרת איקונים ליריים בזעיר אנפין כמו הבית השקוף.קרלה הצליחה לדחוס לבית מגורים עכשווי בן שלוש קומות בעל חזית ייחודית לרחוב המעוררת עניין רב. החלל הפנימי בעל הגיאומטריה המוטרפת מוכל ע"י חזית זכוכית חלקה המסייעת בהטמעת הפרויקט לתוך סביבתו. בערב החזית מוארת בצבעים שו...
• 

  טלי דינור וקרן סוהמי זוכות תחרות "נוף המחר"

  8.01.12
  ...הליכים שיתעצמו ככל שהשנים יעברו. ואולם למרות המחסור בשטחים פתוחים, יש פוטנציאל שניתן לשימוש כשטחים כאלה ברצועות התשתית, כמו לאורך מסילות הרכבת".נושא ישימות הפרויקט עולה כמובן בכתבה. המתכננות התייחסו לדברים הנדרשים מבחינה טכנולוגית אבל נראה שלא מספיק מבחינה כלכלית. בכדי שפרויקט יהפוך למציאות עליו להיות לא רק ישים אלא אלטרנטיבה אפשרית מבחינה תקציבית. כך או כך נראה שגדל פה דור של מתכננות נוף מוכשרות ביותר וההשתלטות הנשית על התחום נמשכת (כנראה בצדק).
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...ראת אורבניזם". הראשונה תוקפת את האדריכלים השבעים והעייפים והשניה מציעה לצעירים לקום ולעשות. נעמה כותבת בין השאר:שוק הדיור בישראל נשלט באופן לא מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיווצר שם צפיפות אמיתית - זה לא באמת מעניין אותם. הקבלנים יפנו למי שיקדם את הפרויקט הכי מהר והכי יעיל ואלה הם המשרדים הגדולים והותיקים. אין ליזמים שום אינטרס לעשות א...